ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "'''ברזל''' היא מתכת קשה ביותר הזולה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות והנמשלת כנגד הקליפה שכנג...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (26 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברזל''' היא מתכת קשה ביותר הזולה ביותר מבין שבעת סוגי המתכות | '''ברזל''' היא [[מתכת]] קשה ביותר, הזולה ביותר (לקניה) מבין שבעת סוגי המתכות. ב[[תורת הקבלה]] מסמל הברזל את חיצוניות [[ספירת המלכות]] שממנה יונקים המלאכים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566b/43/751&search=%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C מאמרי אדמו"ר הזקן]}}, ולפעמים ה[[קליפה]] שכנגד ספירת המלכות. | ||
==בבית המקדש== | |||
===במזבח=== | |||
התורה אוסרת לסתת את אבני ה[[מזבח]] עם ברזל: {{ציטוטון|וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ}}{{הערה|שמות כ, כא.}}; {{ציטוטון|וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ}}{{הערה|דברים כז, ה-ו.}}. | |||
בטעם האיסור הסבירו [[חז"ל]], שהברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. לכן לא מתאים להניף המקצר על המאריך{{הערה|מכילתא שמות שם, הובא ברש"י שם.}}. כמה מהמפרשים הביאו טעמים אחרים: ה[[אבן עזרא]]{{הערה|שם=שם|שמות שם.}} כתב שכאשר יקחו למזבח חלקי אבנים מסותתות, ישארו חלקי אותם אבנים וייתכן שישתמשו בהם ל[[עבודה זרה]], וזהו ביזיון למזבח. ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]]{{הערה|חלק ג' פרק מה.}} כתב שדרך עובדי עבודה זרה היה לבנות מזבחותיהם באבני גזית, וה' ציוונו להתרחק מהם. ה[[רלב"ג]]{{הערה|שם=שם}} כתב שכדי לסמל את שלימותו של ה' צריכות גם אבני המזבח לה' להיות שלמות מעצמן, ללא מגע יד אדם. ה[[רמב"ן]]{{הערה|שם=שם}} דחה את טעמי האבן עזרא והרמב"ם, בטענה שלשיטתם היו צריכים להאיסר אבנים מסותתות בכל מתכת שהיא ולא רק בברזל; ולכן הסיבהה שנאסר הברזל דוקא, היא משום שמקצר ימי אדם כדברי חז"ל. | |||
אופן בניין המזבח היה על ידי שלקחו אבנים שלימות מקרקע בתולה{{הערה|מדות פרק ג משנה ד.}} או מקרקעית הנחל{{הערה|תוספות סוכה מט, א ד"ה שאין.}}, והכניסו אותם לתוך תבנית עץ גדולה במדתו של המזבח, יחד עם סיד, זפת וקוניא, וכך נוצר מזבח ישר כמידותיו{{הערה|זבחים נד, א. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה טז.}}. | |||
===בשאר בית המקדש=== | |||
בנביא מסופר כי בעת בניית [[בית המקדש הראשון]] לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש{{הערה|מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} מסביר שהייתה זו הרחקה יתירה שעשה [[שלמה המלך]], שלא יהיה ברזל לא רק במזבח כדין, אלא גם בכל המקדש. ונחלקו התנאים, האם סיתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחוץ למקדש, ורק בתוך מתחם המקדש לא נשמע קול ברזל, או שגם בחוץ לא השתמשו בברזל, ונעזר שלמה המלך ב[[שמיר]] כדי לסתת את האבנים{{הערה|סוטה מח, ב.}} | |||
להלכה פסק הרמב"ם שמחוץ לבית המקדש השתמשו בברזל, והזהירות הייתה רק בפנים{{הערה|הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ח.}}. יש שהסבירו, שטעמו משום שכך משמע ב[[מסכת תמיד]]{{הערה|כו, ב.}}, שסיתתו את אבני [[בית המוקד]] מחוץ לבית המקדש ואחר כך הכניסו אותם לבניין{{הערה|כסף משנה שם. וראה בלחם משנה שתמה עליו; וכן ביארו הראב"ד ובאר שבע בתמיד שם, שלא כשיטת הכסף משנה.}}. ויש שהסבירו שאין אפשרות להשתמש בשמיר משום שהוא מסתת את האבנים בצורה לא חלקה{{הערה|כפי שכתבו התוספות בסוכה שם.}}, ולכן מוכרחים לפסוק לפי השיטה שסיתתו בברזל, רק מבחוץ{{הערה|מנחת חינוך מצוה צה.}}. | |||
===כלי ברזל בבית המקדש=== | |||
למרות האמור, בכמה מקומות נזכר ברזל בקשר לבית המקדש{{הערה|ראה בכל זה דבר מלכות שבת פרשת ויחי תשנ"ב הערות 93, 102.}}: | |||
א. אמה [[כלה עורב]] שהייתה מעל גבי ההיכל, וכן מעל גבי המזבח ב[[משכן]], הייתה עשויה מברזל. | |||
ב. בזמן ה[[חשמונאים]] עשו [[מנורה]] מברזל, וחיפוה בשיפודי עץ. | |||
ג. ב[[דברי הימים]] מסופר ש[[דוד המלך]] הכין ברזל ל[[בית המקדש הראשון]]{{הערה|דברי הימים א כט, ב; ז. כב, יד (טז).}}. הרמב"ן{{הערה|שם=שם}} כתב שהברזל נועד לכלים אך לא לבניין עצמו. ויש שכתבו שבנו את הברזל בחצרות המקדש ולא בתוכו{{הערה|מהרז"ו לשמות רבה פרשה לה, ה.}}. | |||
===בבית המקדש השלישי=== | |||
הרבי מבאר שב[[בית המקדש השלישי]] יהיה ברזל גם בבניין, כיון שאז לא יהיה שייך הטעם של קיצור הימים{{הערה|דבר מלכות ש"פ ויחי הנ"ל.}}. | |||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
ה[[גימטריא]] של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] וק"כ צירופים [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות. | |||
זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים [[עמלק]] ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של [[עמלק]] היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=%D7%9B%D7%A1%D7%A3 תורת שמואל ע' קנו]}}. | |||
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות{{הערה|בלהה שהייתה שפחתה של רחל מופיעה לפניה, וזלפה שהייתה שפחתה של לאה מופיעה לפניה.}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[נחושת]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[הרבי]], דבר מלכות שבת פרשת ויחי תשנ"ב | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.temple.org.il/single-post/2018/05/08/%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C ברזל]''', באתר מכון המקדש | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מתכות]] | [[קטגוריה:מתכות]] | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:31, 5 בספטמבר 2023
ברזל היא מתכת קשה ביותר, הזולה ביותר (לקניה) מבין שבעת סוגי המתכות. בתורת הקבלה מסמל הברזל את חיצוניות ספירת המלכות שממנה יונקים המלאכים[1], ולפעמים הקליפה שכנגד ספירת המלכות.
בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
במזבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
התורה אוסרת לסתת את אבני המזבח עם ברזל: "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ"[2]; "וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹקֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹקֶיךָ"[3].
בטעם האיסור הסבירו חז"ל, שהברזל מקצר את חייו של האדם, ותפקיד המזבח הוא לכפר על העוונות ובכך להאריך את חייו של האדם. לכן לא מתאים להניף המקצר על המאריך[4]. כמה מהמפרשים הביאו טעמים אחרים: האבן עזרא[5] כתב שכאשר יקחו למזבח חלקי אבנים מסותתות, ישארו חלקי אותם אבנים וייתכן שישתמשו בהם לעבודה זרה, וזהו ביזיון למזבח. הרמב"ם במורה נבוכים[6] כתב שדרך עובדי עבודה זרה היה לבנות מזבחותיהם באבני גזית, וה' ציוונו להתרחק מהם. הרלב"ג[5] כתב שכדי לסמל את שלימותו של ה' צריכות גם אבני המזבח לה' להיות שלמות מעצמן, ללא מגע יד אדם. הרמב"ן[5] דחה את טעמי האבן עזרא והרמב"ם, בטענה שלשיטתם היו צריכים להאיסר אבנים מסותתות בכל מתכת שהיא ולא רק בברזל; ולכן הסיבהה שנאסר הברזל דוקא, היא משום שמקצר ימי אדם כדברי חז"ל.
אופן בניין המזבח היה על ידי שלקחו אבנים שלימות מקרקע בתולה[7] או מקרקעית הנחל[8], והכניסו אותם לתוך תבנית עץ גדולה במדתו של המזבח, יחד עם סיד, זפת וקוניא, וכך נוצר מזבח ישר כמידותיו[9].
בשאר בית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנביא מסופר כי בעת בניית בית המקדש הראשון לא נשמע קול ברזל במתחם בית המקדש[10]. הרמב"ן[5] מסביר שהייתה זו הרחקה יתירה שעשה שלמה המלך, שלא יהיה ברזל לא רק במזבח כדין, אלא גם בכל המקדש. ונחלקו התנאים, האם סיתת עם ברזל את אבני בית המקדש מחוץ למקדש, ורק בתוך מתחם המקדש לא נשמע קול ברזל, או שגם בחוץ לא השתמשו בברזל, ונעזר שלמה המלך בשמיר כדי לסתת את האבנים[11]
להלכה פסק הרמב"ם שמחוץ לבית המקדש השתמשו בברזל, והזהירות הייתה רק בפנים[12]. יש שהסבירו, שטעמו משום שכך משמע במסכת תמיד[13], שסיתתו את אבני בית המוקד מחוץ לבית המקדש ואחר כך הכניסו אותם לבניין[14]. ויש שהסבירו שאין אפשרות להשתמש בשמיר משום שהוא מסתת את האבנים בצורה לא חלקה[15], ולכן מוכרחים לפסוק לפי השיטה שסיתתו בברזל, רק מבחוץ[16].
כלי ברזל בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות האמור, בכמה מקומות נזכר ברזל בקשר לבית המקדש[17]:
א. אמה כלה עורב שהייתה מעל גבי ההיכל, וכן מעל גבי המזבח במשכן, הייתה עשויה מברזל.
ב. בזמן החשמונאים עשו מנורה מברזל, וחיפוה בשיפודי עץ.
ג. בדברי הימים מסופר שדוד המלך הכין ברזל לבית המקדש הראשון[18]. הרמב"ן[5] כתב שהברזל נועד לכלים אך לא לבניין עצמו. ויש שכתבו שבנו את הברזל בחצרות המקדש ולא בתוכו[19].
בבית המקדש השלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מבאר שבבית המקדש השלישי יהיה ברזל גם בבניין, כיון שאז לא יהיה שייך הטעם של קיצור הימים[20].
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגימטריא של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת ק"כ צירופי אלקים דקדושה וק"כ צירופים אלקים אחרים, ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות.
זהו המובא במדרש סוף פרשת תרומה ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת, "זהב זו מלכות בבל, כסף זו מדי, נחושת זו יון", אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו"[21].
בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות (בלהה רחל זלפה לאה). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות[22].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי, דבר מלכות שבת פרשת ויחי תשנ"ב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ברזל, באתר מכון המקדש
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן
- ↑ שמות כ, כא.
- ↑ דברים כז, ה-ו.
- ↑ מכילתא שמות שם, הובא ברש"י שם.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 שמות שם.
- ↑ חלק ג' פרק מה.
- ↑ מדות פרק ג משנה ד.
- ↑ תוספות סוכה מט, א ד"ה שאין.
- ↑ זבחים נד, א. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה טז.
- ↑ מלכים א פרק ו, פסוק ז: "ומקבות והגרזן כל כלי ברזל, לא נשמע בבית בהיבנותו".
- ↑ סוטה מח, ב.
- ↑ הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ח.
- ↑ כו, ב.
- ↑ כסף משנה שם. וראה בלחם משנה שתמה עליו; וכן ביארו הראב"ד ובאר שבע בתמיד שם, שלא כשיטת הכסף משנה.
- ↑ כפי שכתבו התוספות בסוכה שם.
- ↑ מנחת חינוך מצוה צה.
- ↑ ראה בכל זה דבר מלכות שבת פרשת ויחי תשנ"ב הערות 93, 102.
- ↑ דברי הימים א כט, ב; ז. כב, יד (טז).
- ↑ מהרז"ו לשמות רבה פרשה לה, ה.
- ↑ דבר מלכות ש"פ ויחי הנ"ל.
- ↑ תורת שמואל ע' קנו
- ↑ בלהה שהייתה שפחתה של רחל מופיעה לפניה, וזלפה שהייתה שפחתה של לאה מופיעה לפניה.