נתן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (70 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב}} | |||
[[קובץ:אאא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו האחרונה מתוך תיק החקירה ב[[ק.ג.ב.]] לפני הירצחו]] | |||
[[קובץ:אאא.jpg|ממוזער| | '''הרב נתן קוק (לאש)''' ([[תרמ"ז]] - [[י"ז אדר א']] [[תרח"צ]]) היה חסיד שמסר את נפשו בפועל ממש עבור שמירת המסורת היהודית וקיום תורה ומצוות בזמנים הקשים שתחת הגהנום הסובייטי בברית המועצות ונהרג בידי ה[[ק.ג.ב.]] ב[[י"ז אדר]] א' תרח"צ. | ||
===בפולין=== | ==תולדות חיים== | ||
פתח חנות בשר (קצבייה) | נולד בשנת [[תרמ"ז]] בעיירה [[פרוסקורוב]]{{הערה|כיום [[חמלניצקי]], אוקראינה}} שבמחוז אודסה שב[[אוקראינה]] למשפחה לא חב"דית בת 16 נפשות שחלקם בפולין ורובם גרו וגדלו באוקראינה. משפחה המתייחסת דור אחרי דור לה[[מגיד ממעזריטש]]. | ||
בבחרותו למד בישיבת סלבודקא המפורסמת בליטא כחברותא של הרב אליהו זקס. | |||
בהיותו בחור צעיר{{הערה|ככל הידוע היה זה עוד לפני חתונתו.}} ברח לפולין לעיירה בשם מינסק מזובייצקי (נובומינסק) (עיירה שנמצאת על גבול פולין – בלארוס בעבר הייתה תחת השלטון הרוסי) שם התחתן עם זוגתו מרת רבקה רחל. | |||
==במינסק== | |||
פתח חנות בשר (קצבייה) ובניו עזרו לו. | |||
אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאשתו מרת רבקה רחל להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית. | אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאשתו מרת רבקה רחל להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית. | ||
יהודי מעיירה זו ציין פעם לפני נכדיו של ר' נתן 'שהיה אדם חזק' כמו כל בני משפחתו. | |||
==במוז'ייסק== | |||
בשנת תרפ"ב{{הערה|רצו לגייסו לצבא לגייסו לצבא הפולני}} נאלץ לעזוב את פולין חזרה לעבר ארץ הולדתו [[ברית המועצות]] הקומניסטית. | |||
כתוצאה מכך היה צריך לקחת דרכון או תעודת זהות של יהודי שנפטר בשם 'קוק' והשתמש עם שם זה לברוח מפולין ומאז שם משפחתו הפך מ'לאש' ל'קוק'. חלק מילדיו נשארו בשם קוק וחלק החזירו ללאש. | |||
משפחת קוק עברו למוז'ייסק צ'טערונובסקי שבמחוז מוסקבה ושם ר' נתן היה מקיים מניין תפילה בביתו בסתר, ואשתו מרת רבקה רחל הייתה שואלת אותו מה לך לכל המניינים האלו? וענה: שאינו פוחד מהם כלל!!! | |||
==המעצר וההוצאה להורג בידי הק.ג.ב.== | |||
[[קובץ:מסמך .jpg|ממוזער|מסמך המאשר את ההוצאה להורג]] | |||
בשנת תרח"צ התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד בפטרבורג ובמוסקבה. | |||
גם על בני משפחת קוק שהיו אז במוז'ייעסק צ'טערנובסקי שבמחוז מוסקבה לא פסחו הצרות, והרב נתן קוק נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו וסחר לא חוקי בבשר{{הערה|כך נכתב בכתב האישום. | |||
מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ-12 חסידים. | |||
מאותו מעצר ר' נתן לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו. | |||
אשתו מרת רבקה רחל | |||
בנו [[דוד קוק]] שהיה לו הרבה קשרים במשטרה החשאית ניסה לגשש אחרי אביו וללא הצלחה כיון שנרצח על ידי ה[[ק.ג.ב.]]. אשתו מרת רבקה רחל יצאה עם ילדיה ביציאה הגדולה [[יציאת רוסיה תש"ו]]-תש"ז ועלתה יחד עם משפחתה לאחר מסע ארוך ל[[כפר חב"ד]] ונפטרה בשנת [[תשכ"ד]]. נטמנה בבית החיים בבני ברק סמוך לאוהל אדמו"רי ויז'ניץ. | |||
== | ==אחרית דבר== | ||
יודעים שהוא נרצח בי"ז אדר תרח"צ, וזאת לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ובביהכ"נ מארינה-רוצ'ה ביקשו ממנה לדבר אז היא סיפרה את 'סיפור' מסי"נ של החסידים אז ועל היעלמותו של אביה הרב נתן קוק (לאש) שהייתה בסך הכל ילדה בת 7. | |||
רבקה רחל. | לאחרי שסיימה לספר, ניגשה אליה אישה שאמרה כי יש לה חברה שהיא עובדת בק.ג.ב. ויש לה גישה למסמכים אפילו הרגישים שביניהם והיא תביא לה וכך היה. הביאה לה את המסמכים ושם כתוב שלאחר שעצרו איתו עוד כ12 אנ"ש ביניהם 'ר' אהרן אליעזר צייטלין ור' נתן ניימרק' ועוד כמה יהודים טובים והחוקר היה יהודי מהיעוויסקציה כתוב בתיק חקירה שנגזר עליו עונש מוות בירייה וכעבור כחודש נכתב 'הפקודה בוצעה' ונהרג על קידוש ה' בי"ז אדר תרח"צ ונקבר בקבר אחים באזור מוסקבה עם עוד יהודים שמסרו את הנפש,[בתיק החקירה מצוין היכן בדיוק] | ||
ומרת פירה ברגשטיין עלתה לקבר אביה לאחר כ70 שנה. | |||
אשתו מרת רבקה רחל תמיד קיוותה שיום אחד הוא עוד יחזור והדבר לא קרה. | |||
בניו; | ==משפחתו== | ||
*ר'[[דוד קוק]]. | ;בניו; | ||
* ר' ישראל. | *ר' [[דוד קוק]]. | ||
*משה מרדכי | * ר' [[ישראל קוק]]. | ||
*אליעזר | *משה מרדכי{{הערה|נהרג בתור חייל בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הותיר אחריו בת קטנה}}. | ||
בנותיו; | *אליעזר{{הערה|עלה ארצה בשנות הלמ"ד. ילדיו בחרו שלא לצאת מברית המועצות ונשארו שם עד היום. נפטר ונקבר ביישוב אחיעזר על יד כפר חב"ד}}. | ||
;בנותיו; | |||
*מרת סוניא אשת ר' [[דובער גרודקה]]. | *מרת סוניא אשת ר' [[דובער גרודקה]]. | ||
*מרת פירה ברגשטיין. | *מרת אסתר מלכה (פירה) ברגשטיין אשת ר' שמעון ברגשטין מייסד וראש ישיבת ברסלב בבני ברק. | ||
נכדיו; | ;נכדיו; | ||
*המשפיע ר' [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד. | *המשפיע ר' [[אליהו קוק]] מכפר חב"ד. | ||
*ר' [[יוסף יצחק לאש]] מגבאי בית רבנו. | *ר' [[יוסף יצחק לאש]] מגבאי בית רבנו. | ||
הערות | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קוק, נתן}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קוק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:25, 30 באוגוסט 2023
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב נתן קוק (לאש) (תרמ"ז - י"ז אדר א' תרח"צ) היה חסיד שמסר את נפשו בפועל ממש עבור שמירת המסורת היהודית וקיום תורה ומצוות בזמנים הקשים שתחת הגהנום הסובייטי בברית המועצות ונהרג בידי הק.ג.ב. בי"ז אדר א' תרח"צ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרמ"ז בעיירה פרוסקורוב[1] שבמחוז אודסה שבאוקראינה למשפחה לא חב"דית בת 16 נפשות שחלקם בפולין ורובם גרו וגדלו באוקראינה. משפחה המתייחסת דור אחרי דור להמגיד ממעזריטש.
בבחרותו למד בישיבת סלבודקא המפורסמת בליטא כחברותא של הרב אליהו זקס.
בהיותו בחור צעיר[2] ברח לפולין לעיירה בשם מינסק מזובייצקי (נובומינסק) (עיירה שנמצאת על גבול פולין – בלארוס בעבר הייתה תחת השלטון הרוסי) שם התחתן עם זוגתו מרת רבקה רחל.
במינסק[עריכה | עריכת קוד מקור]
פתח חנות בשר (קצבייה) ובניו עזרו לו. אדמו"רים ורבנים שהיו מגיעים לאזור, היו מבקשים מאשתו מרת רבקה רחל להכשיר עבורם את הבשר, מכיון ששמה התפרסם כדקדקנית.
יהודי מעיירה זו ציין פעם לפני נכדיו של ר' נתן 'שהיה אדם חזק' כמו כל בני משפחתו.
במוז'ייסק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ב[3] נאלץ לעזוב את פולין חזרה לעבר ארץ הולדתו ברית המועצות הקומניסטית.
כתוצאה מכך היה צריך לקחת דרכון או תעודת זהות של יהודי שנפטר בשם 'קוק' והשתמש עם שם זה לברוח מפולין ומאז שם משפחתו הפך מ'לאש' ל'קוק'. חלק מילדיו נשארו בשם קוק וחלק החזירו ללאש.
משפחת קוק עברו למוז'ייסק צ'טערונובסקי שבמחוז מוסקבה ושם ר' נתן היה מקיים מניין תפילה בביתו בסתר, ואשתו מרת רבקה רחל הייתה שואלת אותו מה לך לכל המניינים האלו? וענה: שאינו פוחד מהם כלל!!!
המעצר וההוצאה להורג בידי הק.ג.ב.[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרח"צ התמנה בכיר בנ.ק.וו.ד שהחל לעשות 'צרות' לחסידים ונעצרו אז הרבה מאנ"ש חסידי חב"ד בפטרבורג ובמוסקבה.
גם על בני משפחת קוק שהיו אז במוז'ייעסק צ'טערנובסקי שבמחוז מוסקבה לא פסחו הצרות, והרב נתן קוק נעצר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. ב"עוון" קיום מניין תפילה בביתו וסחר לא חוקי בבשר{{הערה|כך נכתב בכתב האישום.
מעצרו התבצע בליל שבת קודש שעה שניגש ליטול ידיו לסעודה פרצו סוכני החרש של הנ.ק.וו.ד. עם פנסים רבי עוצמה (כדי שלא ימלט), המעצר ארע בעקבות הלשנה של אחד השכנים הגויים ועימו נעצרו עוד כ-12 חסידים.
מאותו מעצר ר' נתן לא חזר ור' נתן ניימרק שהיה עמו בתא סיפר לימים כי בחצות הלילה הוצא מהתא, ומאז לא חזר. עקבותיו נעלמו.
בנו דוד קוק שהיה לו הרבה קשרים במשטרה החשאית ניסה לגשש אחרי אביו וללא הצלחה כיון שנרצח על ידי הק.ג.ב.. אשתו מרת רבקה רחל יצאה עם ילדיה ביציאה הגדולה יציאת רוסיה תש"ו-תש"ז ועלתה יחד עם משפחתה לאחר מסע ארוך לכפר חב"ד ונפטרה בשנת תשכ"ד. נטמנה בבית החיים בבני ברק סמוך לאוהל אדמו"רי ויז'ניץ.
אחרית דבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
יודעים שהוא נרצח בי"ז אדר תרח"צ, וזאת לאחר שביתו מרת פירה (אסתר) ברגשטיין נסעה למוסקבה ובביהכ"נ מארינה-רוצ'ה ביקשו ממנה לדבר אז היא סיפרה את 'סיפור' מסי"נ של החסידים אז ועל היעלמותו של אביה הרב נתן קוק (לאש) שהייתה בסך הכל ילדה בת 7.
לאחרי שסיימה לספר, ניגשה אליה אישה שאמרה כי יש לה חברה שהיא עובדת בק.ג.ב. ויש לה גישה למסמכים אפילו הרגישים שביניהם והיא תביא לה וכך היה. הביאה לה את המסמכים ושם כתוב שלאחר שעצרו איתו עוד כ12 אנ"ש ביניהם 'ר' אהרן אליעזר צייטלין ור' נתן ניימרק' ועוד כמה יהודים טובים והחוקר היה יהודי מהיעוויסקציה כתוב בתיק חקירה שנגזר עליו עונש מוות בירייה וכעבור כחודש נכתב 'הפקודה בוצעה' ונהרג על קידוש ה' בי"ז אדר תרח"צ ונקבר בקבר אחים באזור מוסקבה עם עוד יהודים שמסרו את הנפש,[בתיק החקירה מצוין היכן בדיוק] ומרת פירה ברגשטיין עלתה לקבר אביה לאחר כ70 שנה. אשתו מרת רבקה רחל תמיד קיוותה שיום אחד הוא עוד יחזור והדבר לא קרה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו;
- בנותיו;
- מרת סוניא אשת ר' דובער גרודקה.
- מרת אסתר מלכה (פירה) ברגשטיין אשת ר' שמעון ברגשטין מייסד וראש ישיבת ברסלב בבני ברק.
- נכדיו;
- המשפיע ר' אליהו קוק מכפר חב"ד.
- ר' יוסף יצחק לאש מגבאי בית רבנו.