עמרם בלויא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:50, 27 באוגוסט 2023

ערך זה עוסק במנהיג נטורי קרתא. אם התכוונתם לחבר הנהלת כולל חב"ד, ראו עמרם בלוי.

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

רבי עמרם בלויא (תרנ"ד - תשל"ד) היה ממקימי העדה החרדית ומראשי נטורי קרתא. עמד בקשר עם רבותינו נשיאנו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרנ"ד בעיר ירושלים. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' אורי אורנשטיין.

היה ממקימי העדה החרדית ומנהיג הנטורי קרתא של אותה תקופה.

בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, אחותו של המשפיע הרב משה וובר.

בשנת תשכ"ד נפטרה אשתו מרת הינדא, ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מפרשת יוסל'ה שוחמכר.

היה מבאי ביתו של של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק, ונהג בביתו כמנהג בריסק.

רבי עמרם היה איש של אהבת ישראל אמיתית ומעולם לא צעק או התנהג באלימות בשעת מחאותיו אלא תמיד היו שקטות באופן מפליא ואף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל מחאותיו על השבת והצניעות אך אף פעם לא ניסו להסיע אותו בשבת חלילה אלא היה הולך ברגל עד בית הכלא^[^{דרוש מקור]}.

נפטר בט"ו תמוז לסדר בקנא את קנאתי (פרשת פנחס) תשל"ד.

קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר נפגש הרבי הריי"צ עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בארץ ישראל רצה ר' עמרם בלויא להפיץ פשקווילים נגד אותה פגישה. בתור ראש ואחד להנטורי קרתא. אך לאחר שאחיו הגדול הרב משה בלויא. (ממקימי אגודת ישראל בארץ הקודש). שיכנע אותו שלא יעשה זאת שרף רבי עמרם את כל הפשקווילים^[1]^[2].

במכתב משנת תשט"ז ערב ראש השנה דשנת תשי"ז הרבי מעורר את ר' עמרם שיעשה שיעור חסידות אצלו בבית הכנסת עוד לפני ראש השנה. על אף שתלמידיו של ר' עמרם היו נגד חסידות ואף הפיצו דברים נגדה בעיתון החומה. הוא לא היסס, ועוד בערב ראש השנה אסף את מתפללי בית הכנסת ומסרו שם שיעור חסידות כהוראתו של הרבי^[3].

ר' עמרם היה בידידות עם החסיד ר' אברהם הערש כהן. והיה מתייעץ איתו רבות.

נכדתו, בת ביתו, מרת רחל פרקש אשת ר' יקותיאל פרקש, נכנסה ליחידות אצל הרבי בשנת תש"מ עם בני משפחתה, ואמר לה הרבי:^[4]"כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה על ידי שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'...".

מצאצאיו הנמנים על חסידי חב"ד נמנים בני משפחת הרב יקותיאל פרקש ור' שמואל גרומן העוסק בהפצת המעיינות ובפעילות בענייני גאולה ומשיח בבית שמש

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלום דובער לאופר, "ופרצת" בין החומות עיתון כפר חב"ד מספר 1979 עמ' 120 ואילך.
ופרצת בין החומות, שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 121

הערות שוליים

↑ 1979 "ופרצת" בין החומות
↑ ראה גם על חומותיך ירושלים עמ' קיב
↑ ראה שמן ששון מחבריך בערכו, ובס' ר' אברהם הערש
↑ תשורה מחתונת פרקש - לוינסון ח' שבט תשע"ה.

[1] 1979 "ופרצת" בין החומות

[2] ראה גם על חומותיך ירושלים עמ' קיב

[3] ראה שמן ששון מחבריך בערכו, ובס' ר' אברהם הערש

[4] תשורה מחתונת פרקש - לוינסון ח' שבט תשע"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-==רבי עמרם בלויא==
+{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהיג נטורי קרתא|אחר=חבר הנהלת כולל חב"ד|ראו=[[עמרם בלוי]]}}
-נולד בשנת [[ה'תרנ"ד]] נפטר ב[[ט"ו תמוז]] ה'תשל"ד בהיותו כבן שמונים.
+{{עריכה|ניסוח}}
+[[קובץ:רבי עמרם בלויא.jpg|ממוזער|250px|הרב עמרם בלויא]]
+רבי '''עמרם בלויא''' ([[תרנ"ד]] - [[תשל"ד]]) היה ממקימי ה[[עדה החרדית]] ומראשי [[נטורי קרתא]]. עמד בקשר עם [[רבותינו נשיאנו]].
-צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' [[אורי הארנשטיין]] היה ממקימי העדה החרדית ומנהיג ה[[נטורי קרתא]] של אותה תקופה. נולד בירושלים.
+==תולדות חיים==
+נולד בשנת [[תרנ"ד]] בעיר [[ירושלים]]. צאצא לחסיד הצמח צדק השד"ר ר' [[אורי אורנשטיין]].
-בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר אחותו של המשפיע הרב [[משה וובר]].
-בשנת [[תשכ"ד]] נפטרה אישתו מרת הינדא ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מ[[פרשת יוסלה]].
+היה ממקימי [[העדה החרדית]] ומנהיג ה[[נטורי קרתא]] של אותה תקופה.
-היה תלמיד מובהק של [[הגרי"ז סולוביצ'יק]] מבריסק ונהג בביתו כמנהג בריסק.
+בגיל שמונה עשרה לקח לאישה את מרת הינדא וובר, אחותו של המשפיע הרב [[משה וובר]].
-רבי עמרם היה איש של אהבת ישראל אמיתית ומעולם לא צעק או התנהג באלימות בשעת המחאות שלו. מחאותיו היו תמיד שקטות באופן מפליא ואף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל המחאות שלו על השבת והצניעות אך אף פעם לא ניסו להסיע אותו בשבת חלילה אלא היה הולך ברגל עד בית הכלא.
+בשנת [[תשכ"ד]] נפטרה אשתו מרת הינדא, ולקח לאישה בנישואים שניים את הגברת רות בן דוד הידועה מ[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]].
-==הקשר שלו לחסידות חב"ד==
+היה מבאי ביתו של של רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק, ונהג בביתו כמנהג בריסק.
-ישנו סיפור מפורסם אך בילתי מבוסס. שכאשר נפגש [[הרבי הריי"ץ]] עם ה[[ראי"ה קוק]] בארץ ישראל רצה ר' עמרם בלויא להפיץ פשקווילים נגד אותה פגישה. בתור ראש ואחד להנטורי קרתא. אך לאחר שאחיו הגדול הרב משה בלויא. (ממקימי אגודת ישראל בארץ הקודש). שיכנע אותו שלא יעשה זאת שרף רבי עמרם את כל הפשקווילים.
-בפועל סיפור זה קצת תמוה כאשר רואים את יחסו של הרבי אליו.
+רבי עמרם היה איש של אהבת ישראל אמיתית ומעולם לא צעק או התנהג באלימות בשעת מחאותיו אלא תמיד היו שקטות באופן מפליא ואף השוטרים רחשו לו כבוד. הוא נכנס לכלא פעמים רבות בגלל מחאותיו על השבת והצניעות אך אף פעם לא ניסו להסיע אותו בשבת חלילה אלא היה הולך ברגל עד בית הכלא{{מקור}}.
-במכתב משנת תשט"ו ערב ר"ה דשנת תשט"ז הרבי מעורר את ר' עמרם שיעשה שיעור חסידות אצלו בבית הכנסת עוד לפני ראש השנה. על אף שתלמידיו של ר' עמרם היו נגד חסידות ואף הפיצו דברים נגדה בעיתון החומה. אך הוא לא היסס ועוד בערב ראש השנה אסף את מתפללי בית הכנסת ומסרו שם שיעור חסידות כהוראתו של הרבי.
-בכלל היה ר' עמרם בידידות נפש עם החסיד ר' [[אברהם הערש הכהן]]. והיה מתייעץ איתו רבות.
+נפטר ב[[ט"ו תמוז]] לסדר בקנא את קנאתי (פרשת פנחס) [[תשל"ד]].
-נכדתו, בת ביתו. מרת רחל פרקש אשת ר' [[יקותיאל פרקש]]. נכנסה ל[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תש"מ]] עם בני משפחתה ואמר לה הרבי: "כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה ע"י שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'..."
+== קשריו עם חסידות חב"ד ==
+כאשר נפגש [[הרבי הריי"צ]] עם הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] בארץ ישראל רצה ר' עמרם בלויא להפיץ פשקווילים נגד אותה פגישה. בתור ראש ואחד להנטורי קרתא. אך לאחר שאחיו הגדול הרב משה בלויא. (ממקימי אגודת ישראל בארץ הקודש). שיכנע אותו שלא יעשה זאת שרף רבי עמרם את כל הפשקווילים{{הערה|{{שבועון כפר חב"ד}} 1979 '''"ופרצת" בין החומות'''}}<ref>ראה גם על חומותיך ירושלים עמ' קיב</ref>.
-==משפחתו==
+במכתב משנת [[תשט"ז]] [[ערב ראש השנה]] דשנת תשי"ז הרבי מעורר את ר' עמרם שיעשה שיעור חסידות אצלו בבית הכנסת עוד לפני ראש השנה. על אף שתלמידיו של ר' עמרם היו נגד חסידות ואף הפיצו דברים נגדה בעיתון החומה. הוא לא היסס, ועוד בערב ראש השנה אסף את מתפללי בית הכנסת ומסרו שם שיעור חסידות כהוראתו של הרבי<ref>ראה שמן ששון מחבריך בערכו, ובס' ר' אברהם הערש</ref>.
-נכדתו מרת רחל אשת הרב יקותיאל פרקש.
-נינו ר' שמואל גראמאן - בית כנסת חב"ד בית שמש.
+ר' עמרם היה בידידות עם החסיד ר' [[אברהם הערש כהן]]. והיה מתייעץ איתו רבות.
+נכדתו, בת ביתו, מרת רחל פרקש אשת ר' [[יקותיאל פרקש]], נכנסה ל[[יחידות]] אצל הרבי בשנת [[תש"מ]] עם בני משפחתה, ואמר לה הרבי:{{הערה|תשורה מחתונת פרקש - לוינסון ח' שבט תשע"ה.}}{{ציטוטון|כיוון שהודיעו לי שאת נכדה של ר' עמרם בלויא. תיבדלי לחיים טובים. והוא היה מתכתב איתי, אונז צו ליינגערע יארן (אנחנו, לחיים ארוכים), והוא למד חסידות, תניא, ליקוטי תורה און אזיי וייטער (וכן הלאה), והוא הלך עם תוקף והצליח, אצלו בבית אין צריך לומר שהרי את זה רואים, אלא אפילו גם על אנשים בחוץ הצליח בפעלו. ובכן, מכיוון שאת נכדתו אז הינך צריכה ללכת עם התוקף שלו ותפרסמי בכל מקום ומקום: שהיות ואהבת השם ויראת השם, הם מהמצוות שנשים מחויבות בהם כמש"כ בהקדמת ספר החינוך. ומכיוון שבהלכות תלמוד תורה נפסק, שנשים חייבות ללמוד את הענינים בתורה השייכים למצוות שמחוייבות בהן. ומכיוון שהרמב"ם כותב, שבכדי להגיע ליראת השם ואהבת השם זה על ידי שמתבוננים בעינינים המביאים לידי כך - הרי שהנשים חייבות ללמוד מאמרי חסידות העוסקות בענייני אהבת ה' ויראת ה', ועי"ז יתוסף עוד יותר בכל הברכות וכו'...}}.
+מצאצאיו הנמנים על חסידי חב"ד נמנים בני משפחת הרב [[יקותיאל פרקש]] ור' שמואל גרומן העוסק ב[[הפצת המעיינות]] ובפעילות בענייני גאולה ומשיח ב[[בית שמש]]
+== לקריאה נוספת ==
+*שלום דובער לאופר, '''"ופרצת" בין החומות''' [[עיתון כפר חב"ד]] מספר 1979 עמ' 120 ואילך.
+*'''ופרצת בין החומות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1979 עמוד 121
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]]
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ד]]