פרשת כי תצא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטול גרסה 629153 של 109.207.76.147 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(25 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בקריאת פרשת עמלק נכון לקרות ״זכר עמלק״ בצירי ובסגול. ולהקדים ״זכר״ בצירי ואחר-כך ״זכר״ בסגול. ויש לעשות כן הן בקריאת שביעי והן בקריאת מפטיר. (על-פי ס׳ המנהגים, עמ׳ 32 ועמ' 73)
{{קשר חב"די}}
'''פרשת כי תצא''' היא ה[[פרשה]] השישית ב[[ספר דברים]] (מפרק כ"א פסוק י' עד פרק כ"ה פסוק י"ט).


{{אוצר מנהגי חב"ד}}
בסיום הפרשה בקריאת פרשת [[עמלק]] יש לקרוא את המילים "זכר עמלק" ב[[צירי]] ("זֵכֶר") וב[[סגול]] ("זֶכֶר") ומקדימים את הצירי לסגול. יש לעשות כן הן בקריאה בעלית ה'שביעי' והן בקריאת ה[[מפטיר]]{{הערה|על-פי [[ספר המנהגים]], עמ' 32 ועמ' 73}}.


[[קטגוריה:מנהגים במעגל השנה]]
==הפרשה בקצרה==
[[קטגוריה:מנהגים בחודש אלול]]
'''הקדמה''' - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של [[מצוות]] השייכות למצבים שונים בחיי ה[[יהודי]].
 
*'''ראשון''' - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא ל[[מלחמה]] ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר גונב, גוזל מתהולל ועוד.
 
*'''שני''' - במקרה בו אדם רואה אבידה או [[בהמה]] של חברו שתועה ב[[שדה]], עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא אריכות ימים.
 
*'''שלישי''' - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש [[שעטנז]] (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים ב[[בית דין]] יהודי, כיון שללא כך ה[[נישואין]] הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.
 
*'''רביעי''' - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון ש[[הקב"ה]] נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.
 
*'''חמישי''' - התורה מפרטת את הדינים ל[[גירושין]]. ראשית כל יש צורך ב[[גט]] כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושין של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.
 
*'''שישי''' - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך ה[[שנה ראשונה|שנה הראשונה]] לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים בהקשר של זהירות מ[[לשון הרע]].
 
*'''שביעי''' - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על אחת מ[[שש זכירות|ששת הזכירות]]: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/ki-teitzei לקוטי שיחות פרשיות - פרשת כי תצא] {{מפתח}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=164 רעיונות לפרשת כי תצא] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1110 טקסט פרשת כי תצא עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1127 פרשת כי תצא בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1553 קריאת התורה של פרשת כי תצא עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2097 הפטרת פרשת כי תצא עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ה06]]
[[קטגוריה:חומש דברים|א06]]

גרסה אחרונה מ־03:01, 27 באוגוסט 2023

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים (מפרק כ"א פסוק י' עד פרק כ"ה פסוק י"ט).

בסיום הפרשה בקריאת פרשת עמלק יש לקרוא את המילים "זכר עמלק" בצירי ("זֵכֶר") ובסגול ("זֶכֶר") ומקדימים את הצירי לסגול. יש לעשות כן הן בקריאה בעלית ה'שביעי' והן בקריאת המפטיר[1].

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של מצוות השייכות למצבים שונים בחיי היהודי.

  • ראשון - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא למלחמה ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר גונב, גוזל מתהולל ועוד.
  • שני - במקרה בו אדם רואה אבידה או בהמה של חברו שתועה בשדה, עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא אריכות ימים.
  • שלישי - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש שעטנז (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים בבית דין יהודי, כיון שללא כך הנישואין הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.
  • רביעי - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון שהקב"ה נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.
  • חמישי - התורה מפרטת את הדינים לגירושין. ראשית כל יש צורך בגט כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושין של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.
  • שישי - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך השנה הראשונה לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים בהקשר של זהירות מלשון הרע.
  • שביעי - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על אחת מששת הזכירות: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על-פי ספר המנהגים, עמ' 32 ועמ' 73