שינויים

{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}[[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]האדמו"ר]]רבי שמריה '''שמריהו נח שניאורסון מ''' ([[בברויסקתר"ב]] נולד ב- [[ליובאוויטשט"ו בטבת]] בשנת [[תרתרפ"בג]]. הוא ) היה בן הזקונים של אביו רב ב[[אדמובברויסק]] ואדמו"ר]] לשושלת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמוחסידות חב"ר הצמח צדק)ד - קאפוסט|קאפוסט]].

==תולדות חיים==האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מ[[בברויסק]] נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תר"ב]]. הוא היה בן הזקונים של אביו [[אדמו"ר]] [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].  בצעירותו למד עם סבו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], ועם אחיו, ר' הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]], לימי לימים האדמו"ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{מקור}}.

לאחר [[הסתלקות]] זקנו, כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות ]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"ב]] מינה אותו דודו, כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויט ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש ]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}.  לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]]. בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]].

לאחר פטירת אחיו רבי ===קשריו עם ליובאוויטש===במשך השנים אירעה תקרית עם [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמןליובאוויטש]], מונו הוא ואחיו ר' שלום דובער לאדמוכך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב בד המיוחד]] - בנפרד מ[[רצ'יצ'הכולל חב"ד]] ור' שמרי נח בשנוהל על-ידי [[בברויסקאדמו"ר הרש"ב]].

בשנת דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[תרסאסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"אר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בעקבות הקמת בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[תומכי תמימים בליובאוויטשמאיר שמחה מדווינסק]]{{מקור}} יסד ישיבה בברויסק בראשות בנו בתמיכתו של רבי מנחם מענדלדוד פרידמן מקרלין, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגרי' שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות בכל רחבי ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רוסיהרבי חיים מבריסק]]]. מהבולטים שבהם: רבי , בתמיכתו של [[משה דון יחיאאדמו"ר הרש"ב]] ור' ו[[שלמה יוסף זוויןהחפץ חיים]]צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}.

במשך השנים אירעו לו מספר קריות עם שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[ליובאוויטשתרפ"ג]], כך לדוגמא ייסד את חלה מאוד וביום [[כולל חבט"ד המיוחדו טבת]] - בנפרד מ[[כולל חבתרפ"דג]] שנשלט על-ידי נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[אדמוט"ר הרשו טבת]] [[תרפ"בג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.

שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפכמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ד]] חלה מאוד וביום [[טר הריי"צ בשם 'אדמו"ז טבת תרפר' ונשיא חסידות חב"ד]] נסתלק. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק.

==צאצאיוממשיכו בבאברויסק==

*בנו בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל.

*חתנו אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' דוד ברב"ששמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות.

נרצחו שניהם בפרעות ==צאצאיו==*בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע"ט]]), אביו של ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].*בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב"ש{{הערה|ברב"ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ"ח אדר [[תרע"ט]].*בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק.

{{ערך מורחב|שמן למאור}}*'''שמ"ן {{הערה|ר"ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל ווילשאנסקיוילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]].

הרב {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[עמרם בלוישלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה|רשימה=אדמו"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זירי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר"ע''', ב]] - [[היכל הבעשט"טז טבת]] גליון כ"ב, [[ניסןתרפ"ד]] |הבא=[[תשסחסידות חב"חד ליובאוויטש]], עמ' צה-קלא..}}