יעקב בן ציון מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב בן ציון מנדלסון.png|ממוזער|הרב מנדלסון נואם]] | [[קובץ:יעקב בן ציון מנדלסון.png|250px|ממוזער|הרב מנדלסון נואם]] | ||
הרב '''יעקב בן ציון''' הכהן '''מנדלסון''' ([[ט"ו תשרי]] [[תרל"ו]]-[[י"ב אב]] [[תש"א]]) היה מרבני בריטניה ואמריקה, כיהן כרב בלידס, גייטסהד, גלאזגו, ובניוארק, נמנה על ראשי [[אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], ומראשי [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]], ומחבר ספרים. | הרב '''יעקב בן ציון''' הכהן '''מנדלסון''' ([[ט"ו תשרי]] [[תרל"ו]]-[[י"ב אב]] [[תש"א]]) היה מרבני בריטניה ואמריקה, כיהן כרב בלידס, גייטסהד, גלאזגו, ובניוארק, נמנה על ראשי [[אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], ומראשי [[אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית]], ומחבר ספרים. | ||
גרסה אחרונה מ־16:47, 20 באוגוסט 2023
הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון (ט"ו תשרי תרל"ו-י"ב אב תש"א) היה מרבני בריטניה ואמריקה, כיהן כרב בלידס, גייטסהד, גלאזגו, ובניוארק, נמנה על ראשי אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, ומראשי אגודת חסידי חב"ד ארצות הברית, ומחבר ספרים.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ו תשרי תרל"ב בקרייזבורג שבלטביה, למנחם וביילה רחל מרון, ולמד בישיבה בעיר מגוריו אצל הרב גדליה הרץ, ומאוחר יותר בישיבה בדוינסק אצל הרב קאפיל מרגליות וב'קיבוץ' באיישישוק.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בת דודתו פייגא (פאני) בת חיים יצחק סקיי. לאחר השידוך הנישואין נדחו בשל גיוסו בכוח לצבא הרוסי, וכדי להשתמט מהשירות בצבא שינה את שם משפחתו למנדלסון[1] ונאלץ לברוח מרוסיה, ובשנת תרנ"ט נמלט ללונדון. בגיל 22 התמנה כדיין בבית הכנסת "חברת תורה" בלידס, ובשנת תרס"ד התמנה כרבה של גייטסהד, ובשנת תרס"ו נבחר לרבה של גלאזגו.
בשנת תרע"ה לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית מחשש שבנו יגוייס לצבא הבריטי. הוא השתקע בניוארק, שבניו ג'רזי, ובשנת תרע"ט התמנה לרב קהילת 'תפארת ישראל' של יוצאי בריסק, בשנת תרפ"א התמנה ל'רב הכולל' והופקד בין השאר על הכשרות בעיר.
בשנת תרצ"ד ייסד את בית הכנסת 'בית מדרש הגדול' ובין תלמידיו היה הרב גדליה דב שוורץ שלמד מפיו חסידות והושפע ממנו להתקרב לעולמה של חסידות חב"ד.
הצטרף לאגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה, שבה נחשב למומחה לענייני כשרות, ובמשך הזמן אף נבחר לסגן נשיא האגודה.
שימש כסגן נשיא אגודת חסידי חב"ד.
נפטר בי"ב מנחם אב תש"א ונקבר בחלקת שומרי התורה ומצוות שייסד בבית העלמין בניוארק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים נולדו לו אחד עשר ילדים. רבים מצאצאיו החזיקו בעמדות מפתח בתחומי הרבנות, הכשרות והחזנות בארצות הברית ובקנדה. בהם:
- בנו הרב הארי (חזר לשם המשפחה המקורי מוריין). ייסד את קהילת ישראל הצעיר בניוארק.
- בנו, ר' נתן נחמיה מנדלסון - חזן במונטריאול.
- בנו הרב ברוך פסח מנדלסון - מחבר הספר "הערות כהן בעבודתו" על הש"ס
כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי ציון (לידס, תרס"ג) - על מסכתות ברכות, שבת, ביצה, תענית, חגיגה, גיטין וקידושין. הספר זכה להסכמה מאת הרב שלמה הכהן מוילנה.
- ספר הציד (לידס תרס"ד) על הלכות כיסוי הדם.
- מדרש יעבץ (גלאזגו, תרע"א) - הלכה ואגדה בספר בראשית.
- משנת יעבץ (לידס, תרס"ג) סיכום פסקי ההלכה של סוגיות התלמוד במסכת חגיגה.
- משנת יעבץ
- כרך א: על ברייתא דאנדרוגינוס.
- כרך ב: חידושים על התלמוד.
- כרך ג: שאלות ותשובות וקונטרס "דברי ריבות".
- כמה מחידושיו נדפסו ב"המאסף" שנה ז חוברת ט סימן פו (חלק א של התשובה).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ על שם אביו.