בת מצווה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הסרת כל התוכן מהדף) תגית: ריקון |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברכת הרבי לבת מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנוסח הנפוץ ששיגר הרבי כברכה לנערות שהגיעו לגיל בת מצווה]] | |||
'''בת מצווה''' הוא הזמן בו מתחייבת האשה במצוות השייכות לה, עם הגיעה לגיל 12. | |||
==בספרות התורנית== | |||
המקור ב[[חז"ל]] לכך שהאשה בגיל 12 מתחייבת במצוות הוא בדברי ה[[משנה]]{{הערה|נדה פרק ה' משנה ו'}}: "בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין", וכן נפסק להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות שביתת עשור, ב', י"א.}} שבגיל שתים עשרה שנה ויום אחד היא מתחייבת בכל המצוות השייכות לה. | |||
את הסיבה לכך שגיל ההתחייבות במצוות אצל האשה קודם בשנה להתחייבות במצוות של האיש{{הערה|1='''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3039878 למה חוגגים בר מצווה בגיל 13, ובת מצווה בגיל 12?]''' {{בית חבד}}}}, מסביר ה[[רא"ש]]{{הערה|ביאור בסגנון דומה מביא הרבי בלקוטי שיחות חלק י' עמוד 70, באגרות קודש חלק ו' עמוד קצט, ובשיחת כ"ז אלול תשמ"ב - התוועדויות עמוד 2269.}} על פי דברי ה[[מדרש]] ב[[בראשית רבה]]: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש", כלומר שהדבר נובע מכך שההתפתחות השכלית של האישה קודמת לזו של הגבר. [[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים מהדורה ב' סוף סימן ד'.}} שהטעם לכך הוא היות ואז הוא "גמר כניסה נפש הקדושה באדם", ולכן אז מתחייבת האשה במצוות מן התורה. | |||
==השמחה ביום זה== | |||
על פי דברי ה[[זוהר]] שהשמחה ביום ה[[בר מצווה]] צריך להיות כמו ביום ה[[חתונה]], כותב הרבי{{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 332 הערה 21.}} שכך צריך להיות גם אצל בנות מצוה, היות וגם הן מתחייבות ביום זה במצוות. | |||
במקום אחר הרבי מוסיף, כי שמחה זו צריכה להיות לא רק אצל בת המצווה עצמה, אלא גם אצל כל בני ישראל{{הערה|שיחת הרבי ב[[יחידות לחתני בר מצווה]], ליל ט"ו תמוז תשמ"ה.}}. | |||
==טקס בת מצוה== | |||
לאורך ההיסטוריה לא נערכו טקסי בת מצוה מטעמי [[צניעות]]{{הערה|אבל ראה בבן איש חי (פרשת ראה, אות יז) שכתב: "והבת ביום שתכנס למצוות, אע"פ שלא נהגו לעשות לה סעודה, עם כל זה תהיה שמחה באותו יום, ותלבוש בגדי שבת, ואם יש לאל ידה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוין לפטור שמחת כניסתה בעול מצוות". ובימינו נוהגים לעשות חגיגת בת מצווה, כדלהלן.}}, עם הופעתן של התנועות הרפורמיות שהחלו לדרוש שוויון ולערוך מסיבות בת מצוה לאשה יצאו רבנים רבים נגד התופעה. | |||
הרבי לא שלל לחלוטין את עריכת הטקס במקרה שחברות הכיתה נוהגות לערוך חגיגה{{הערה|ילקוט בר מצוה עמוד 129.}}, אך הורה להמעיט בכך ככל היותר ולעשות משהו צנוע בדוגמת חגיגת [[יום הולדת]]{{הערה|יחידות לרב [[הלל פבזנר]]. נדפס ב'בת י"ב למצוות' פרק ג'.}}, ובמקרים מסויימים הורה להנהלת המוסדות שהחגיגות יערכו רק יחד עם חגיגות הנערכות בלאו הכי כגון [[מסיבות שבת]] ו[[מלוה מלכה]]{{הערה|רישומה של שנה תשד"מ עמוד 113.}}. | |||
יש ארגונים חב"דיים המורים היתר לחגוג בת מצוה המונית, כאשר מדובר במקורבות או יתומות. | |||
הרב אהרן וולקין אסר את החגיגה משום האיסור ללכת בחוקות הגויים, והרב [[משה פיינשטיין]] שאסר לערוך אירוע כזה בבית כנסת{{הערה|שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קד.}}, וכן רבנים הנמנים על חוגי העדה החרדית{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/as/otzrotjer7.pdf אוצרות ירושלים, קכ"ט], עמודים תס"א-תס"ג}}. הרב עובדיה יוסף פסק שסעודת בת מצווה היא סעודת מצווה {{הערה|שו"ת יביע אומר (הרב עובדיה יוסף) חלק ו - אורח חיים סימן כט אות ד.}}. | |||
==מנהגי בת מצוה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מנהגי יום הולדת]]}} | |||
בנוסף לקיום מנהגי יום הולדת, הוסיף הרבי מנהגים מיוחדים לבת מצוה, והורה שילדות המגיעות לגיל בת מצוה יתנו [[צדקה]] באותו יום גם לפני [[תפילת שחרית]] וגם לפני [[תפילת מנחה]], וכן ההורים יתנו לזכותם{{הערה|יחידות כ"ב כסלו תשמ"ג.}}, ובמקרה שנותנים בלאו הכי יתנו בהוספה{{הערה|יחידות י"ג שבט תש"נ.}}, ויתנו את הצדקה למוסד חינוך{{הערה|יחידות כ"ב כסלו תשמ"ג.}}. | |||
כמו כן הורה הרבי שהנערה בת המצווה תלמד מזמור י"ג בספר תהלים{{הערה|יחידות כללית לילדי בר מצוה והוריהם, י"ז שבט תשמ"ב.}}. | |||
==יחידות לחתני בר מצוות== | |||
מאז שהרבי הפסיק לקבל בחדרו ל[[יחידות]] פרטית, החל הרבי להנהיג סדר של [[יחידות לחתני בר מצוה|יחידות לחתני בר מצוה ובנות מצוה]] במהלכן נשא בפני הנערים והנערות שיחות מיוחדות על המשמעות של יום זה עבורם. | |||
== ראו גם == | |||
*[[בר מצווה]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*מנחם מענדל זלמנוב, '''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142707& בת י"ב למצוות]''' - מתורתו של הרבי מליובאוויטש על בת מצוה ומשמעותה, שבט תשנ"ט. | |||
*פ. גלדציילר, '''בת מצווה חסידית - הכנה ומחשבה בתורת חב"ד''', טבת תשע"ג. | |||
*'''שתקבלי עלייך עול מלכות שמים ועול מצוות בלבב שלם''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1962 עמוד 32{{הערה|תגובה לכתבה בגליון 1964 עמוד 18 במדור קוראים כותבים.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=55652 מכתב אדמו"ר הרש"ב לבת המצווה של הרבנית חיה מושקא]''' {{שטורעם}} | |||
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=64166 כשהרבי כתב בכתב סתרים לנערת בת מצווה]''' {{שטורעם}} | |||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3114780 אסור! למבוגרים בלבד!]''' מסר של הרב לבתו שחגגה בת מצוה {{בית חבד}} | |||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/619733 עם מוזר אנחנו, היהודים]''', חוגגים את הבת מצוה {{בית חבד}} | |||
{{בר מצווה}} | |||
{{אירועים יהודיים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:58, 14 באוגוסט 2023
בת מצווה הוא הזמן בו מתחייבת האשה במצוות השייכות לה, עם הגיעה לגיל 12.
בספרות התורנית[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור בחז"ל לכך שהאשה בגיל 12 מתחייבת במצוות הוא בדברי המשנה[1]: "בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין", וכן נפסק להלכה ברמב"ם[2] שבגיל שתים עשרה שנה ויום אחד היא מתחייבת בכל המצוות השייכות לה.
את הסיבה לכך שגיל ההתחייבות במצוות אצל האשה קודם בשנה להתחייבות במצוות של האיש[3], מסביר הרא"ש[4] על פי דברי המדרש בבראשית רבה: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש. פירוש: הקדים בה בינה יותר מבאיש", כלומר שהדבר נובע מכך שההתפתחות השכלית של האישה קודמת לזו של הגבר. אדמו"ר הזקן כותב[5] שהטעם לכך הוא היות ואז הוא "גמר כניסה נפש הקדושה באדם", ולכן אז מתחייבת האשה במצוות מן התורה.
השמחה ביום זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי דברי הזוהר שהשמחה ביום הבר מצווה צריך להיות כמו ביום החתונה, כותב הרבי[6] שכך צריך להיות גם אצל בנות מצוה, היות וגם הן מתחייבות ביום זה במצוות.
במקום אחר הרבי מוסיף, כי שמחה זו צריכה להיות לא רק אצל בת המצווה עצמה, אלא גם אצל כל בני ישראל[7].
טקס בת מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאורך ההיסטוריה לא נערכו טקסי בת מצוה מטעמי צניעות[8], עם הופעתן של התנועות הרפורמיות שהחלו לדרוש שוויון ולערוך מסיבות בת מצוה לאשה יצאו רבנים רבים נגד התופעה.
הרבי לא שלל לחלוטין את עריכת הטקס במקרה שחברות הכיתה נוהגות לערוך חגיגה[9], אך הורה להמעיט בכך ככל היותר ולעשות משהו צנוע בדוגמת חגיגת יום הולדת[10], ובמקרים מסויימים הורה להנהלת המוסדות שהחגיגות יערכו רק יחד עם חגיגות הנערכות בלאו הכי כגון מסיבות שבת ומלוה מלכה[11].
יש ארגונים חב"דיים המורים היתר לחגוג בת מצוה המונית, כאשר מדובר במקורבות או יתומות.
הרב אהרן וולקין אסר את החגיגה משום האיסור ללכת בחוקות הגויים, והרב משה פיינשטיין שאסר לערוך אירוע כזה בבית כנסת[12], וכן רבנים הנמנים על חוגי העדה החרדית[13]. הרב עובדיה יוסף פסק שסעודת בת מצווה היא סעודת מצווה [14].
מנהגי בת מצוה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מנהגי יום הולדת |
בנוסף לקיום מנהגי יום הולדת, הוסיף הרבי מנהגים מיוחדים לבת מצוה, והורה שילדות המגיעות לגיל בת מצוה יתנו צדקה באותו יום גם לפני תפילת שחרית וגם לפני תפילת מנחה, וכן ההורים יתנו לזכותם[15], ובמקרה שנותנים בלאו הכי יתנו בהוספה[16], ויתנו את הצדקה למוסד חינוך[17].
כמו כן הורה הרבי שהנערה בת המצווה תלמד מזמור י"ג בספר תהלים[18].
יחידות לחתני בר מצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז שהרבי הפסיק לקבל בחדרו ליחידות פרטית, החל הרבי להנהיג סדר של יחידות לחתני בר מצוה ובנות מצוה במהלכן נשא בפני הנערים והנערות שיחות מיוחדות על המשמעות של יום זה עבורם.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מנחם מענדל זלמנוב, בת י"ב למצוות - מתורתו של הרבי מליובאוויטש על בת מצוה ומשמעותה, שבט תשנ"ט.
- פ. גלדציילר, בת מצווה חסידית - הכנה ומחשבה בתורת חב"ד, טבת תשע"ג.
- שתקבלי עלייך עול מלכות שמים ועול מצוות בלבב שלם, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1962 עמוד 32[19].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתב אדמו"ר הרש"ב לבת המצווה של הרבנית חיה מושקא
- כשהרבי כתב בכתב סתרים לנערת בת מצווה
- אסור! למבוגרים בלבד! מסר של הרב לבתו שחגגה בת מצוה
- עם מוזר אנחנו, היהודים, חוגגים את הבת מצוה
| בר מצווה | ||
|---|---|---|
| מושגים | קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה |  |
| ספרים | שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר | |
| אצל רבותינו נשיאנו | בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי | |
| אירועים וטקסים במעגל החיים היהודי | ||
|---|---|---|
| ילדות ונערות | שלום זכר · וואכנאכט (ליל ברית) · ברית מילה · פדיון הבן · יום הולדת · תספורת (אפשערניש) · הכנסה לחיידר · הנחת תפילין · בר מצווה / בת מצווה | |
| תקופת החתונה | שידוך · ווארט (לחיים) · אויפרופעניש (שבת חתן) · קבלת פנים · חופה · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |
| כללי | חנוכת הבית · הלוויה · שבעה (אבלות) · יארצייט (יום זכרון) | |
הערות שוליים
- ↑ נדה פרק ה' משנה ו'
- ↑ הלכות שביתת עשור, ב', י"א.
- ↑ למה חוגגים בר מצווה בגיל 13, ובת מצווה בגיל 12?
- ↑ ביאור בסגנון דומה מביא הרבי בלקוטי שיחות חלק י' עמוד 70, באגרות קודש חלק ו' עמוד קצט, ובשיחת כ"ז אלול תשמ"ב - התוועדויות עמוד 2269.
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים מהדורה ב' סוף סימן ד'.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח חלק א' עמוד 332 הערה 21.
- ↑ שיחת הרבי ביחידות לחתני בר מצווה, ליל ט"ו תמוז תשמ"ה.
- ↑ אבל ראה בבן איש חי (פרשת ראה, אות יז) שכתב: "והבת ביום שתכנס למצוות, אע"פ שלא נהגו לעשות לה סעודה, עם כל זה תהיה שמחה באותו יום, ותלבוש בגדי שבת, ואם יש לאל ידה תלבש בגד חדש ותברך שהחיינו ותכוין לפטור שמחת כניסתה בעול מצוות". ובימינו נוהגים לעשות חגיגת בת מצווה, כדלהלן.
- ↑ ילקוט בר מצוה עמוד 129.
- ↑ יחידות לרב הלל פבזנר. נדפס ב'בת י"ב למצוות' פרק ג'.
- ↑ רישומה של שנה תשד"מ עמוד 113.
- ↑ שו"ת אגרות משה חלק או"ח א' סימן קד.
- ↑ אוצרות ירושלים, קכ"ט, עמודים תס"א-תס"ג
- ↑ שו"ת יביע אומר (הרב עובדיה יוסף) חלק ו - אורח חיים סימן כט אות ד.
- ↑ יחידות כ"ב כסלו תשמ"ג.
- ↑ יחידות י"ג שבט תש"נ.
- ↑ יחידות כ"ב כסלו תשמ"ג.
- ↑ יחידות כללית לילדי בר מצוה והוריהם, י"ז שבט תשמ"ב.
- ↑ תגובה לכתבה בגליון 1964 עמוד 18 במדור קוראים כותבים.