תולעת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות}}
'''תולעת''' היא בעל חי זעיר ששורשו בקדושה כמו שנאמר "תולעת יעקב".
'''תולעת''' היא בעל חי זעיר ששורשו בקדושה כמו שנאמר "תולעת יעקב".
==התולעת דקדושה==
==התולעת דקדושה==
בזוהר הקדוש מובא:
בזוהר הקדוש מובא:

גרסה אחרונה מ־09:48, 11 באוגוסט 2023

תולעת היא בעל חי זעיר ששורשו בקדושה כמו שנאמר "תולעת יעקב".

התולעת דקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזוהר הקדוש מובא:

וְיִשְׂרָאֵל לֵית לוֹן תּוּקְפָא וְחֵילָא לְנַצְחָאָה לוֹן בַּר בְּפוּמְהוֹן, כְּתוֹלַעְתָּא דָא דְּלֵית לָהּ תּוּקְפָא וְחֵילָא אֶלָּא בְּפוּמָא, וּבְפוּמָא מִתְבַּר כֹּלָּא, וְעַל דָּא אִקְרוּן יִשְׂרָאֵל תּוֹלַעַת: תוּ אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מַה תּוֹלַעַת לֵית לִבְרִיָה דְעַלְמָא כְּהַאי תּוֹלַעַת דְּמֶשִׁי דְּסִיסְטְרָא, דְּמִנָּהּ נָפְקֵי כָּל לְבוּשֵׁי יְקָר טִיסְטְרֵי דְמַלְכִין, לְבָתַר זָרַע זַרְעִין וּמִית, וּלְבָתַר מֵהַהוּא זַרְעָא דְּאִשְׁתָּאַר מִנֵּיהּ אִתְקְיַּים כְּמִלְּקַדְּמִין וְהָא אִיהוּ בְּקִיּוּמָא. כָּךְ יִשְׂרָאֵל אִינוּן כְּהַאי תּוֹלַעַת. דְאַף עַל גַּב דְּמֵתִין, יִתְהַדְּרוּן וְיִתְקַיְּימוּן בְּעַלְמָא כְּמִלְּקַדְּמִין:

זוהר ח"א דף קעח, א

תרגום: ישראל אין כוחם לנצח את אויביהם חוץ מפיהם, כתולעת זו שאין כוחה אלא בפיה, ובפיה משברת הכל ולכן נקראים ישראל תולעת. אל תיראי תולעת יעקב, מה תולעת המשי ממנה יוצאים כל לבושי המלכים, ולאחר מכן זורעת זרעה ומת, ומזרעה נולדים צאצאיה כקודם לכן, כך ישראל הגם שמתים חוזרים ומתקיימים כבתחילה בתחיית המתים

בירור הטוב מהרע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכתבי האר"י נתבאר שבתיבת "עולת" תמיד שבפרשת התמיד נרמזת התולעת דקדושה, המבטלת את התולעת מצד הסטרא אחרא המרקיבה את האור האלוקי, בבחינת ישנוניות ועצלות ועצבות. התולעת דקדושה היא חיות דקדושה הבאה כתוצאה מענוה דקדושה, וכמאמר הבעל שם טוב הקדוש כי על האדם להחשיב את עצמו שוה לתולעת, כי כמו שהתולעת עושה רצון קונה כך הוא עושה רצון קונו, ואינו חשוב מתולעת.

לשכת העצים בבית המקדש

בירור זה של התולעת דקדושה מתוך הטומאה נעשה בלשכת העצים בבית המקדש שהייתה ממוקמת בצידה הצפוני מזרחי של עזרת הנשים. שם היו מכינים את העצים לאש התמיד הדולקת בקביעות על מזבח הנחושת, ושם היו גם בודקים אותם שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. עבודה זו היו עושים כהנים בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות בית המקדש.

תולעת השמיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולעת השמיר הייתה תולעת שהשתמשו בה לחתיכת האבנים ששמשו לבית המקדש, דבר המורה על הכנעת הקליפות והתכללותם בקדושה. משמעות השם שמיר הינו תולעת חזקה שיכולה לבקוע אפילו אבן קשה ביותר, (הרבי התבטא כך בנוגע לעידוד יצחק שמיר, ואמר שיודע כיצד לעמוד בתוקף על האינטרסים של מדינת ישראל, ולהתנגד ללחצים שמופעלים עליו למסור שטחים הנמצאים בריבונותה של מדינת ישראל).