סוניה רוזנבלום: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מרת '''סאניה רוזנבלום''' נולדה ב[[כ"ט תמוז]] [[תרנ"ו]] לאביה הרב [[מנחם מענדל גוראריה]]. | מרת '''סאניה רוזנבלום''' ([[כ"ט בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[ד' אדר]] [[תשל"ד]]) הייתה אשתו של הרב [[חיים יוסף רוזנבלום]], וזכתה לקירובים גדולם מרבותינו נשיאנו. | ||
==תולדות חייה== | |||
נולדה ב[[כ"ט תמוז]] [[תרנ"ו]] לאביה הרב [[מנחם מענדל גוראריה]]. הייתה אחותו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן הרבי הריי"צ. | |||
ב[[י"ט כסלו]] [[תרע"ו]] ראתה לראשונה את [[אדמו"ר הרש"ב]], לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "[[נשמה]] מעלמא דדוכרא". | ב[[י"ט כסלו]] [[תרע"ו]] ראתה לראשונה את [[אדמו"ר הרש"ב]], לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "[[נשמה]] מעלמא דדוכרא". | ||
מסופר עליה שפעם | מסופר עליה שפעם הייתה ברוסטוב, ובאותה שבת אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר, בחדר שבו היה אומר חסידות, והיא עמדה מחוץ לדלת והאזינה, כשראה זאת אחד החסידים חרה לו הדבר שאשה עומדת ומקשיבה לאמירת מאמר והעיר על כך לרבי, אך הרבי ביטל אותו ואמר: הנח לה, היא מבינה חסידות אפילו יותר ממך... | ||
הייתה מהנשים היחידות ( | הייתה מהנשים היחידות (בנוסף לבת דודתה [[לאה קרסיק]]) שנכנסו ל[[יחידות]] אצל הרבי הרש"ב. | ||
בצעירותה למדה הרבה חסידות. בין מלמדיה החסידים הגדולים ששכר עבורה אביה הגביר היו: ר' [[ישראל לוין (נעוולער)]], ר' [[חיים שאול ברוק]] ועוד. ומסופר שהגיעה ברמתה לגדולי ה[[חסיד]]ים. מפי כמה חסידים שהתגוררו בת"א אנו למדים כי | בצעירותה למדה הרבה חסידות. בין מלמדיה החסידים הגדולים ששכר עבורה אביה הגביר היו: ר' [[ישראל לוין (נעוולער)]], ר' [[חיים שאול ברוק]] ועוד. ומסופר שהגיעה ברמתה לגדולי ה[[חסיד]]ים. מפי כמה חסידים שהתגוררו בת"א אנו למדים כי הייתה מאריכה בתפילה בר"ה עד כי לפעמים בעלה היה צריך להמתין לה עד שתסיים להתפלל. | ||
ב[[תרפ"א]] שידך אותה [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]]. | ב[[תרפ"א]] שידך אותה [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ר' [[חיים יוסף רוזנבלום]]. | ||
| שורה 13: | שורה 16: | ||
בשנת [[תשכ"א]] [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ב[[הצ'רטר הראשון]], ובכל סעודות החג אכלה בקומה השניה במחיצת הרבניות. בשנת [[תשכ"ו]] הגיע אחיה, [[הרש"ג]] לביקור בביתה, ובמסגרת ביקור זה ביקר אצל כלל גדולי ישראל וחסידי חב"ד בארץ הקודש. | בשנת [[תשכ"א]] [[נסיעה לרבי|נסעה לרבי]] ב[[הצ'רטר הראשון]], ובכל סעודות החג אכלה בקומה השניה במחיצת הרבניות. בשנת [[תשכ"ו]] הגיע אחיה, [[הרש"ג]] לביקור בביתה, ובמסגרת ביקור זה ביקר אצל כלל גדולי ישראל וחסידי חב"ד בארץ הקודש. | ||
למדה בקביעות מ[[תורת החסידות]] ב[[חברותא]] עם בת דודה הרבנית [[לאה קרסיק]]. | |||
נפטרה ב[[ד' אדר]] [[תשל"ד]]. [[הרבי]] ניחם אז את [[הרש"ג]] ונתן לו הוראות בקשר למצבתה ואמירת ה'קדיש' עליה. | נפטרה ב[[ד' אדר]] [[תשל"ד]]. [[הרבי]] ניחם אז את [[הרש"ג]] ונתן לו הוראות בקשר למצבתה ואמירת ה'קדיש' עליה. | ||
[[קטגוריה:נשים | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''החסידה של ליובאוויטש''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1847 עמוד 50 | |||
{{מיון רגיל:רוזנבלום, סוניה}} | |||
[[קטגוריה:נשים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:09, 4 באוגוסט 2023
מרת סאניה רוזנבלום (כ"ט בתמוז תרנ"ט - ד' אדר תשל"ד) הייתה אשתו של הרב חיים יוסף רוזנבלום, וזכתה לקירובים גדולם מרבותינו נשיאנו.
תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה בכ"ט תמוז תרנ"ו לאביה הרב מנחם מענדל גוראריה. הייתה אחותו של הרב שמריהו גוראריה חתן הרבי הריי"צ.
בי"ט כסלו תרע"ו ראתה לראשונה את אדמו"ר הרש"ב, לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "נשמה מעלמא דדוכרא".
מסופר עליה שפעם הייתה ברוסטוב, ובאותה שבת אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר, בחדר שבו היה אומר חסידות, והיא עמדה מחוץ לדלת והאזינה, כשראה זאת אחד החסידים חרה לו הדבר שאשה עומדת ומקשיבה לאמירת מאמר והעיר על כך לרבי, אך הרבי ביטל אותו ואמר: הנח לה, היא מבינה חסידות אפילו יותר ממך... הייתה מהנשים היחידות (בנוסף לבת דודתה לאה קרסיק) שנכנסו ליחידות אצל הרבי הרש"ב.
בצעירותה למדה הרבה חסידות. בין מלמדיה החסידים הגדולים ששכר עבורה אביה הגביר היו: ר' ישראל לוין (נעוולער), ר' חיים שאול ברוק ועוד. ומסופר שהגיעה ברמתה לגדולי החסידים. מפי כמה חסידים שהתגוררו בת"א אנו למדים כי הייתה מאריכה בתפילה בר"ה עד כי לפעמים בעלה היה צריך להמתין לה עד שתסיים להתפלל.
בתרפ"א שידך אותה אדמו"ר הריי"צ עם ר' חיים יוסף רוזנבלום.
בשנת תרצ"ה נאסר בעלה ויחד גורשו לארץ הקודש[כלומר?], שם השתכנו בתל אביב, בשנת תש"ו הגיע אימה מרת שיינדל לארץ ישראל, ועד שנת תש"ל השתכנה בביתה.
בשנת תשכ"א נסעה לרבי בהצ'רטר הראשון, ובכל סעודות החג אכלה בקומה השניה במחיצת הרבניות. בשנת תשכ"ו הגיע אחיה, הרש"ג לביקור בביתה, ובמסגרת ביקור זה ביקר אצל כלל גדולי ישראל וחסידי חב"ד בארץ הקודש.
למדה בקביעות מתורת החסידות בחברותא עם בת דודה הרבנית לאה קרסיק.
נפטרה בד' אדר תשל"ד. הרבי ניחם אז את הרש"ג ונתן לו הוראות בקשר למצבתה ואמירת ה'קדיש' עליה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסידה של ליובאוויטש, שבועון כפר חב"ד גליון 1847 עמוד 50