|
לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
|
הבדלים בין גרסאות בדף "רפאל עמוס קרניאל"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ה' תשרי]] [[ת"ש]] לאביו ר' אהרן קמינקר שהגיע מברית המועצות. למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה (בשנים [[תשט"ו]]-[[תשט"ז]]). באותה תקופה התקרב לחסידות על ידי הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 סיפור התקרבותו] {{חב"ד און ליין}}}}. לאחר נישואיו עם רעייתו הני התיישב בכפר מימון והיה שם כשליח חב"ד. | + | נולד ב[[ה' תשרי]] [[ת"ש]] לאביו ר' אהרן קמינקר שהגיע מברית המועצות. למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה (בשנים [[תשט"ו]]-[[תשט"ז]]). באותה תקופה התקרב לחסידות על ידי הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 סיפור התקרבותו] {{חב"ד און ליין}}}}. לאחר נישואיו עם רעייתו הני התיישב בכפר מימון והיה שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש. עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה, ובשנותיו האחרונות כיהן כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].בשנת ה'תשל"ד הגיעה בתו הבכירה אשת הרב [[שלמה מאיר יששכר מארק]] לבגרות והתנאים הרוחניים בכפר מיימון לא התאימו ור' עמוס שאל את הרבי ונענה כי עליו לעבור להתגורר ב[[כפר חב"ד]] וכך הווה. |
היה ממתפללי [[בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד)]]. שם פעל שילדים יגידו תהילים כל שבת מברכים ובלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ. | היה ממתפללי [[בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד)]]. שם פעל שילדים יגידו תהילים כל שבת מברכים ובלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ. | ||
במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די. | במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די. | ||
| + | |||
| + | עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' [[ישראל הלפרין]] ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון. | ||
| + | |||
בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל. למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר ב[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]. | בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל. למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר ב[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]]. | ||
גרסה מ־11:40, 30 ביולי 2023
| הרב רפאל עמוס קרניאל | |
|---|---|
 הרב קרניאל עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים בזאל הגדול ב-770 | |
| לידה | ה' תשרי ת"ש |
| פטירה | י"ז טבת תשס"ח |
| רבותיו | הרבי, הרב משה צבי נריה, המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי |
הרב עמוס קרניאל (ה' תשרי ת"ש – י"ז טבת תשס"ח) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בה' תשרי ת"ש לאביו ר' אהרן קמינקר שהגיע מברית המועצות. למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה (בשנים תשט"ו-תשט"ז). באותה תקופה התקרב לחסידות על ידי הרב רפאל צבי הרטמן שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד[1]. לאחר נישואיו עם רעייתו הני התיישב בכפר מימון והיה שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש. עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה, ובשנותיו האחרונות כיהן כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.בשנת ה'תשל"ד הגיעה בתו הבכירה אשת הרב שלמה מאיר יששכר מארק לבגרות והתנאים הרוחניים בכפר מיימון לא התאימו ור' עמוס שאל את הרבי ונענה כי עליו לעבור להתגורר בכפר חב"ד וכך הווה.
היה ממתפללי בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד). שם פעל שילדים יגידו תהילים כל שבת מברכים ובלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ.
במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.
עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' ישראל הלפרין ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.
בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל. למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר בי"ז טבת תשס"ח.
בחודש שבט תשס"ט הוכנס ספר תורה לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני[2]. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת תשע"ח לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית[3]
ספרים בעריכתו
- ימים בהירים - ספר ילדים המתאר בשפה פשוטה ובסגנון קולח את סיפורם של המועדים החב"דיים לאורך מעגל השנה.
- סידורון.
- סיפורים הנחמדים מזהב.
- סדר ספירת העומר[4] (תשס"ה; מודפס בכל שנה במהדורה מחודשת).
משפחתו
- רעייתו, מרת הני - מנהלת תיכון בית חנה לשעבר בנחלת הר חב"ד. כיום בדימונה.
- בנו, הרב בנימין קרניאל - מנהל בית חב"ד גדרה החל משנת תשמ"ה.
- בנו, הרב אהרון קרניאל - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בני עייש.
- בנו, הרב דובער קרניאל - בית שמש.
- בתו, חדוה אשת הרב שלמה מאיר מארק, נחלת הר חב"ד.
- בתו, נאוה אשת הרב ישראל גליס - בית חב"ד דימונה.
- בתו, תמי אשת הרב חיים צבי וולף - בית חב"ד ירוחם.
- בתו, לאה אשת הרב זלמן וולף, נחלת הר חב"ד.
- בתו, חני אשת הרב אוריאל שחר - בית חב"ד דימונה.
- בתו, יעל אשת הרב שמעון ברגמן - בית חב"ד ניז'ני נובגורוד, רוסיה.
- בתו, תהילה אשת עו"ד הרב שמואל גרינפלד, גבעת שמואל.
- בתו, נחמה אשת הרב מענדל גנזבורג, טורונטו.
קישורים חיצוניים
- הרב הרטמן קם וסיפר: "כיצד משפט קטן הפך למהפכה אדירה?"
- עשור להרה"ח ר' עמוס קרניאל ע"ה ● זכרון להולכים
- תיעוד מהתוועדות עם הרב עמוס קרניאל
