לוח כולל חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "www.chabad.info/index.php" ב־"www.old2.ih.chabad.info/index.php") |
מ (←היסטוריה: הגהה) |
||
(15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לוח כולל חב"ד''' הינו הלוח | [[קובץ:הגהות לוח כולל חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מוגה|הגהות]] [[הרבי]] על הלוח]] | ||
'''לוח כולל חב"ד''' הינו הלוח שנה תורני-הלכתי שהיה פורץ דרך בריכוז [[מנהגי חב"ד]] על סדר ימות השנה. | |||
לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]] וכיום מוציאים את הלוח | ==היסטוריה== | ||
כאשר הבחין הרב [[אברהם חיים נאה]] ש[[אנ"ש]] משתמשים בלוח לא חב"די, החליט להוציא לאור לוח חב"די שיצא לאור מטעם [[כולל חב"ד בארץ הקודש]], שהוא עמד בראשו. | |||
לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]] וכיום מוציאים את הלוח בניו של ר' ברוך נאה. | |||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
בשנת [[תשי"ג]] [[מוגה|הגיה]] הרבי את הלוח. | בשנת [[תשי"ג]] [[מוגה|הגיה]] הרבי את הלוח. | ||
[[קובץ:לוח כולל חבד.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לוח כולל חב"ד]] | |||
כאשר הרב [[ברוך פריז]] פנה אל הרבי בשאלה לגבי קריאת פרשת עמלק, הפנה אותו הרבי ללוח כולל חב"ד. ואילו הרב [[טוביה בלוי]] סיפר על דברי הרבי אליו ב[[יחידות]] מ[[חודש תשרי]] תשכ"ג: "ביחידות, ענה לי הרבי בפירוש על פי מה עלינו חסידי חב"ד לנהוג וציין: לוח היום יום, הרשימות{{הערה|ליקוטי מנהגים שפורסמו כהוספות לקונטרסים של מאמרי ושיחות אדמו"ר הריי"צ שהודפסו בתקופה לאחר הגעתו של הרבי לארצות הברית, מהם נלקטו המנהגים שהיוו את הבסיס העיקרי ל[[ספר המנהגים]].}} ולוח כולל חב"ד"{{הערה|נודע בשיעורים ע' 298}}. | |||
ב[[שבת]] [[חנוכה]] תשכ"ט, התפלפל הרבי בנוגע לאמירת הפטרה ב[[שבת]] זו, והסיק כי למעשה יש לנהוג לפי הכתוב בלוח כולל חב"ד{{הערה|שיחות קודש תשכ"ט}}. | |||
ובשיחת יום ב' | ובשיחת יום ב' ד[[ראש השנה]] [[תשנ"ב]] אמר הרבי: | ||
"יש לעורר על דבר לימוד ההלכות הצריכות לימים אלו... שילמדו הלכות אלו בשו"ע או כפי שמצינו באחרונה שמדפיסים בלוחות השנה... הלכות הצריכות... על ידי העיון בלוחות אלו - על דבר לוח כולל חב"ד, ובב' האופנים או כפי שהוא תלוי על הקיר או בתור ספר קטן שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות - מוצאים בנקל את ההלכות האמורות. ולכן דבר נכון ביותר שכל אחד ואחד יעיין בלוחות הנ"ל {{ | "יש לעורר על דבר לימוד ההלכות הצריכות לימים אלו... שילמדו הלכות אלו בשו"ע או כפי שמצינו באחרונה שמדפיסים בלוחות השנה... הלכות הצריכות... על ידי העיון בלוחות אלו - על דבר לוח כולל חב"ד, ובב' האופנים או כפי שהוא תלוי על הקיר או בתור ספר קטן שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות - מוצאים בנקל את ההלכות האמורות. ולכן דבר נכון ביותר שכל אחד ואחד יעיין בלוחות הנ"ל{{הערה|תורת מנחם [[תשנ"ב]] ח"א}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
שורה 18: | שורה 22: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http:// | [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21936 מאמר על לוח כולל חב"ד] - {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]] | [[קטגוריה:חוברות וקבצים]] | ||
[[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] | [[קטגוריה:ביאורים בהלכה]] |
גרסה אחרונה מ־08:56, 30 ביולי 2023
לוח כולל חב"ד הינו הלוח שנה תורני-הלכתי שהיה פורץ דרך בריכוז מנהגי חב"ד על סדר ימות השנה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הבחין הרב אברהם חיים נאה שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, החליט להוציא לאור לוח חב"די שיצא לאור מטעם כולל חב"ד בארץ הקודש, שהוא עמד בראשו.
לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה וכיום מוציאים את הלוח בניו של ר' ברוך נאה.
התייחסות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הרב ברוך פריז פנה אל הרבי בשאלה לגבי קריאת פרשת עמלק, הפנה אותו הרבי ללוח כולל חב"ד. ואילו הרב טוביה בלוי סיפר על דברי הרבי אליו ביחידות מחודש תשרי תשכ"ג: "ביחידות, ענה לי הרבי בפירוש על פי מה עלינו חסידי חב"ד לנהוג וציין: לוח היום יום, הרשימות[1] ולוח כולל חב"ד"[2].
בשבת חנוכה תשכ"ט, התפלפל הרבי בנוגע לאמירת הפטרה בשבת זו, והסיק כי למעשה יש לנהוג לפי הכתוב בלוח כולל חב"ד[3].
ובשיחת יום ב' דראש השנה תשנ"ב אמר הרבי:
"יש לעורר על דבר לימוד ההלכות הצריכות לימים אלו... שילמדו הלכות אלו בשו"ע או כפי שמצינו באחרונה שמדפיסים בלוחות השנה... הלכות הצריכות... על ידי העיון בלוחות אלו - על דבר לוח כולל חב"ד, ובב' האופנים או כפי שהוא תלוי על הקיר או בתור ספר קטן שמלוקטים בו המנהגים וההלכות הצריכות - מוצאים בנקל את ההלכות האמורות. ולכן דבר נכון ביותר שכל אחד ואחד יעיין בלוחות הנ"ל[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נודע בשיעורים פרק כה.