ליקוטי לוי יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (49 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ליקוטי לוי יצחק''' | [[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]] | ||
[[קובץ:לקוטי לוי"צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]] | |||
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]]. | |||
בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת הקבלה בה העמיק כל ימי חייו. | == היסטוריה == | ||
בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "[[תורת לוי יצחק]]", מתבסס בעיקר על תורת [[הקבלה]] בה העמיק כל ימי חייו. | |||
בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו. | בואה של אשתו [[הרבנית חנה]] למקום גלותו [[צ'יאלי]], הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו. | ||
ב[[התוועדות]] ו' [[תשרי]] תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר [[ | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר [[הרבי]]: ".. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים ד[[פנימיות התורה]] על פי [[חסידות]] [[חב"ד]], וכל זה בכדי לקרב את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה על ידי [[משיח]] צדקנו, התלויה ב[[הפצת המעיינות חוצה]]!..." | ||
לאחר | לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]]. | ||
במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק.ג.ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]]. | במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]]. | ||
צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי | צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים. | ||
== הערות לספר התניא == | == הערות לספר התניא == | ||
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא | ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר ה[[תניא]] בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת [[תש"ל]]. החוברת נדפסה מחדש באותיות מאירות עיניים בשנת [[תשפ"ב]] על ידי מערכת [[אוצר החסידים]]. | ||
בנו, [[ | בנו, [[הרבי]], החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר ה[[תניא]], בעיקר על חלק "[[אגרת התשובה]]", לקראת סוף שנת [[תש"ל]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הגדולות ב[[שבת קודש]] ב-[[770]], והמשיך בזה גם בשנת [[תשל"א]]. | ||
[[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. | [[שיחה|שיחותיו]] של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו ב[[קונטרסים]] מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר ע"י ה"[[ועד להפצת שיחות]]" בכרך מיוחד של "[[לקוטי שיחות]]" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי [[אגרת התשובה]] לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט"ל של [[לקוטי שיחות]]. | ||
== הערות לספר הזוהר == | == הערות לספר הזוהר == | ||
לאחר | לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר ה[[תניא]], עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "הערות לספר הזוהר", המונה שני כרכים. | ||
ספר "הערות לספר הזוהר" על חומש [[בראשית]] נדפס בשנת [[תש"ל]], וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] [[שבת קודש]] של שנת [[תשל"א]] החל [[הרבי]] לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר. | |||
בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים. | בשנת [[תשל"ב]] יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים [[שמות]]-[[דברים]]. | ||
מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות. | מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות. | ||
== | == ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק" == | ||
ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] | ספר נוסף בסדרת "[[לקוטי לוי יצחק]]" נדפס בשנת [[תשל"א]] ובו נלקטו חידושיו וביאוריו לש"ס (בשונה משאר ספרים, נושא ספר זה את הכותרת "תורת לוי יצחק"). הספר הרביעי ואחרון בסדרה נדפס בשנת [[תשל"ג]] ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של [[ר' לוי יצחק]] לתהלים ועוד. בשנת [[תשמ"ה]] נדפסו שוב כל ארבעת הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת. | ||
בשנת [[תשפ"ב]] יצאו לאור כל הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת, כאשר הם הוקלדו, סודרו והוגהו מחדש על ידי מערכת [[אוצר החסידים]], באותיות מאירות עיניים{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/13585.html הוצאה חדשה: לקוטי לוי יצחק], באתר [[חב"ד אף אם]].}}, כשהסדרה מחולקת לשני כרכים על הערות לספר הזהר, כרך אחד על חידושים וביאורים בש"ס משנה וגמרא, כרך אחד על ליקוטים על תנ"ך ומחז"ל - אגרות קודש, וקונטרס בהערות לספר התניא. | |||
==ראו גם== | |||
*[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* הערות לספר התניא נמצא באתר אוצר החכמה | |||
*[http://hebrewbooks.org/31612 חלק בראשית] {{הב}} | |||
*[http://hebrewbooks.org/31611 על חלק שמות - דברים] {{הב}} | |||
*[http://hebrewbooks.org/31679 לקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל ואגרות קודש] {{הב}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | [[קטגוריה:ספרות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון]] | |||
[[קטגוריה:ספרי ביאורים על התניא]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:19, 27 ביולי 2023
ליקוטי לוי יצחק הינו ליקוט של תורת רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, שכתב במסירות נפש ובתת-תנאים במשך שנות גלותו בעיירה צ'יאלי בקזחסטן.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסיס תורתו של ר' לוי יצחק בליקוט זה כמו בסדרת ספריו "תורת לוי יצחק", מתבסס בעיקר על תורת הקבלה בה העמיק כל ימי חייו.
בואה של אשתו הרבנית חנה למקום גלותו צ'יאלי, הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו. הרבנית תרמה תרומה תורנית יקרת-ערך ויצרה במו ידיה דיו מצמחים וגם השיגה נייר בכדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי תורתו הנפלאים בשולי הגליון של הספרים המעטים שהיו עימו.
בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר הרבי: ".. למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פרסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה על פי חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."
לאחר הסתלקותו של ר' לוי יצחק, הצליחה אשתו הרבנית חנה לצאת מברית המועצות. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים במוסקבה.
במהלך השנים נרתמו כמה חסידים להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ בירושלים. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי אדמו"ר שליט"א.
צוות נבחר של חסידים התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.
הערות לספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' לוי יצחק כתב הערות על ספר התניא בשולי דפי הספרים שהיו עימו בעת הגלות. מהערותיו על התניא נדפסה חוברת, בשנת תש"ל. החוברת נדפסה מחדש באותיות מאירות עיניים בשנת תשפ"ב על ידי מערכת אוצר החסידים.
בנו, הרבי, החל לבאר את הערות העמוקות של אביו על ספר התניא, בעיקר על חלק "אגרת התשובה", לקראת סוף שנת תש"ל בהתוועדויות הגדולות בשבת קודש ב-770, והמשיך בזה גם בשנת תשל"א.
שיחותיו של הרבי על ביאורי אביו נערכו והוגהו על ידו בקונטרסים מיוחדים, שנלקטו מאוחר יותר ע"י ה"ועד להפצת שיחות" בכרך מיוחד של "לקוטי שיחות" המאגד בתוכו את הערותיו של הרבי על ביאורי אגרת התשובה לאביו. לאחר מכן נדפסו ביאורים אלו שוב בהוספות לכרך ט"ל של לקוטי שיחות.
הערות לספר הזוהר[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שנדפסה חוברת ההערות לספר התניא, עמל צוות העורכים בראשות אדמו"ר שליט"א על סדרת הספרים "הערות לספר הזוהר", המונה שני כרכים.
ספר "הערות לספר הזוהר" על חומש בראשית נדפס בשנת תש"ל, ובהתוועדויות שבת קודש של שנת תשל"א החל הרבי לבאר את הערותיו של אביו על ספר הזוהר.
בשנת תשל"ב יצא לאור עולם כרך נוסף האוצר בתוכו "הערות לספר הזוהר" על חומשים שמות-דברים.
מאז נדפסו הספרים בכמה מהדורות.
ספרים נוספים ל"לקוטי לוי יצחק"[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר נוסף בסדרת "לקוטי לוי יצחק" נדפס בשנת תשל"א ובו נלקטו חידושיו וביאוריו לש"ס (בשונה משאר ספרים, נושא ספר זה את הכותרת "תורת לוי יצחק"). הספר הרביעי ואחרון בסדרה נדפס בשנת תשל"ג ובו נלקטו הערותיו על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל, ואגרותיו שהגיעו לידינו. בשנים שלאחר מכן הוא נערך שוב והתווספו בו חידושים רבים, כמו פירושיו של ר' לוי יצחק לתהלים ועוד. בשנת תשמ"ה נדפסו שוב כל ארבעת הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת.
בשנת תשפ"ב יצאו לאור כל הכרכים בהוצאה חדשה ומתוקנת, כאשר הם הוקלדו, סודרו והוגהו מחדש על ידי מערכת אוצר החסידים, באותיות מאירות עיניים[1], כשהסדרה מחולקת לשני כרכים על הערות לספר הזהר, כרך אחד על חידושים וביאורים בש"ס משנה וגמרא, כרך אחד על ליקוטים על תנ"ך ומחז"ל - אגרות קודש, וקונטרס בהערות לספר התניא.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הערות לספר התניא נמצא באתר אוצר החכמה
- חלק בראשית
- על חלק שמות - דברים
- לקוטים על פסוקים ומאמרי חז"ל ואגרות קודש