אהרן יחיאל לייפר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: לא אנצקלופדי) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]]. | היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר ([[תרל"ט]]-[[כ"ז באדר ב']] [[תשי"ט]]), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות [[שבת]] (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]]. | ||
כיהן כרב קהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה. | |||
היה ידוע בקרבתו ל[[חב"ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. זכה לשלוח לרבי כמה מכתבים וגם לקבל מכתבים הרבי. | |||
כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}. | כשהוגש לו [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]] עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}. | ||
גרסה מ־04:12, 17 ביולי 2023
רבי אהרן יחיאל לייפער (? – א' סיוון תש"ס) האדמו"ר מנדבורנה-צפת (או באניה-נדבורנה), בנו של רבי דוד מנדבורנה מבאניה.
תולדות חיים
היה חתנו של הרב זאב וולף הלוי טירנואר (תרל"ט-כ"ז באדר ב' תשי"ט), שכיהן כראב"ד בכמה ערים ברומניה וביניהם לעספס (לספז) במולדובה, שאמקוט בטרנסילבניה, שאץ (שוֹץ=סוצ'אבה) ופלטיצ'ן בבוקובינה ורב בית הכנסת "שארית הפליטה" בצפת, ובעל המחבר 'ט"ל אורות' על הלכות שבת (שני חלקים) שיצא לאור, "טל תורה" על התורה והמועדים, שו"ת "אגודת אזב", חידושים על הש"ס והרמב"ם.
כיהן כרב קהילת אנשי חב"ד בלעספעס אחר המלחמה.
היה ידוע בקרבתו לחב"ד. בבית הכנסת שלו ידעו תמיד התמימים כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. זכה לשלוח לרבי כמה מכתבים וגם לקבל מכתבים הרבי.
כשהוגש לו פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח עוד לפני ג' תמוז חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה'מתנגדים' שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, גם כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג' תמוז, חתם עליו ללא היסוס[1].
בניו
- רבי חיים אלתר דוד מנדבורנה-חיפה. חתנו של רבי אלחנן הלפרין. למד בישיבת חסידות צאנז בנתניה ומכהן כאדמו"ר מנדבורנה-חיפה וכרב קהילת צאנז בחיפה, מפורסם ביראתו משרה שבה כיהן שנים רבות לפני היותו אדמו"ר.
- רבי מרדכי יצחק מקאליש מתגורר ברמת בית שמש ג'. מפורסם כפועל ישועות. חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מחסידות קרעטשניף.
- רבי ישכר בער פנחס מנדבורנה-צפת. חתנו של רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב. מפורסם כצדיק וקדוש גדול. מתגורר בבית אביו, ובמקום פועל בית הכנסת אורחים.
- רבי משה מאיר מנדבורנה-באניה. חתנו של רבי חיים צבי עהרנרייך אב"ד שימלוי בארצות הברית. הוא מכהן גם כמו"צ וחיבר ספרים בשם "משמרת השבת" "משמרת המועדות" ו"אורות משה'.מפורסם בכוח תורתו. משמש כמוהל מומחה הרבה שנים. בית מדרשו בשכונת הבוכרים בירושלים. יש לו קהילות גם בערים לונדון, בני ברק ובית שמש.
- רבי מרדכי יצחק מקאליש מתגורר ברמת בית שמש ג'. חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מחסידות קרעטשניף.
- חתנו רבי ישראל שנייבלג מבאלחוב כ"ח ניסן תשע"א, בית מדרשו בבית שמש, נפטר בכ"ח ניסן תשע"ג, ובנו רבי יעקב יוסף ממלא את מקומו.
הערות שוליים
[2]קונטרס עובדא דאהרן אוצר החכמה [3]קונטרס עובדא דאהרן