פרסה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←בתורת החסידות: תיקון קטגוריה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=קצה רגל הבהמה הנקרא פרס'''ה'''|אחר=פרס'''א''' – מלשון וילון, מסך, פרגוד|ראו=פרסא}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=קצה רגל הבהמה הנקרא פרס'''ה'''|אחר=פרס'''א''' – מלשון וילון, מסך, פרגוד|ראו=פרסא}} | ||
'''פרסה{{הערה|בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.}} היא קצה רגל הבהמה | '''פרסה{{הערה|בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.}}''' היא קצה רגל הבהמה. בדיני [[כשרות]] בעלי חיים, צורתה הינה אחד הסימנים המבדילים בין המינים הטהורים למינים הטמאים, וב[[חסידות]] היא רומזת לאופנים השונים בירידת האלוקות ל{{ה|עולמות}}. | ||
הבהמה | ==בתורת החסידות== | ||
כפי שבגשמיות הפרסה היא צורת החלק התחתון של רגלי הבהמה, כך גם בחסידות היא מסמלת את ה'רגליים' של [[ספירת המלכות]] ב[[עולם האצילות]], ש'יורדות' ונמשכות לעולמות התחתונים{{הערה|כפי לשון הפסוק במשלי ה, ה: "רגליה יורדות מוות".}}. | |||
אף שספירת המלכות עצמה לא יורדת ונמשכת בעולמות התחתונים, החלקים התחתונים שבה אכן נמשכים ומאירים בעולמות [[בי"ע]], אלא שבזה ישנם שני אופנים: | |||
'''פרסה קלוטה''' - | *'''פרסה סדוקה''' - שצורתה היא באופן של שני חציים המאפשרים 'מעבר' וזרימה של אור ואוויר ביניהם, רומזת ל[[קליפת נוגה]], שהאור האלוקי יכול לחדור בה ולבררה. זוהי הדרגה של ה[[נפש הבהמית]]{{הערה|ששורשה מ[[עולם התוהו]], ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כב[[עולם התיקון]]), ולכן פרסותיה סדוקות.}} וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה{{מקור}}. | ||
:ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן ה[[מידות]] שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת{{מקור}}. | |||
'''פרסה קלוטה''' - שצורתה של הפרסה שלמה ואינה מאפשרת מעבר של אור ואוויר מבחוץ, רומזת ל[[שלושת קליפות הטמאות]], שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן{{הערה|ראה תניא סוף פרק ט'}}, שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה{{הערה|כפי שאמר עשיו "הלעיטני נא", וכמו הכלב שנביחתו 'הב הב' וכל כוונתו ורצונו הוא רק לעצמו, 'לגרמיה' - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:22, 16 ביולי 2023
פרסה[1] היא קצה רגל הבהמה. בדיני כשרות בעלי חיים, צורתה הינה אחד הסימנים המבדילים בין המינים הטהורים למינים הטמאים, ובחסידות היא רומזת לאופנים השונים בירידת האלוקות לעולמות.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפי שבגשמיות הפרסה היא צורת החלק התחתון של רגלי הבהמה, כך גם בחסידות היא מסמלת את ה'רגליים' של ספירת המלכות בעולם האצילות, ש'יורדות' ונמשכות לעולמות התחתונים[2].
אף שספירת המלכות עצמה לא יורדת ונמשכת בעולמות התחתונים, החלקים התחתונים שבה אכן נמשכים ומאירים בעולמות בי"ע, אלא שבזה ישנם שני אופנים:
- פרסה סדוקה - שצורתה היא באופן של שני חציים המאפשרים 'מעבר' וזרימה של אור ואוויר ביניהם, רומזת לקליפת נוגה, שהאור האלוקי יכול לחדור בה ולבררה. זוהי הדרגה של הנפש הבהמית[3] וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה[דרוש מקור].
- ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן המידות שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת[דרוש מקור].
פרסה קלוטה - שצורתה של הפרסה שלמה ואינה מאפשרת מעבר של אור ואוויר מבחוץ, רומזת לשלושת קליפות הטמאות, שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן[4], שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה[5].
הערות שוליים
- ↑ בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.
- ↑ כפי לשון הפסוק במשלי ה, ה: "רגליה יורדות מוות".
- ↑ ששורשה מעולם התוהו, ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כבעולם התיקון), ולכן פרסותיה סדוקות.
- ↑ ראה תניא סוף פרק ט'
- ↑ כפי שאמר עשיו "הלעיטני נא", וכמו הכלב שנביחתו 'הב הב' וכל כוונתו ורצונו הוא רק לעצמו, 'לגרמיה' - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה.