ראקשיק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (19 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות}} | |||
ה[[עיירה]] '''ראקשיק''' (בשפת המקור: '''Rokiškis''' ('''רוֹקישקיס'''){{הערה|מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.}}) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה{{הערה|במחוז פוניבז'.}}. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב [[שמואל לויטין]] אף כיהן בה כרב עיר. בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
ההתיישבות הראשונה במקום | ההתיישבות הראשונה במקום הייתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס [[ליטא]] נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר. | ||
בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר. | בשנת [[תרל"ג]] החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר. | ||
עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של רוסיה, אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש. | עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של [[רוסיה]], אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש. | ||
בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח. | בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות. | בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות. | ||
רב | רב ה[[עיירה]] היה הרב [[אשר מרגלית]], ולאחר פטירתו בשנת [[תרס"ו]] החליף אותו בתפקידו כרב העיר חתנו הצעיר הרב [[שמואל לויטין]], ששימש בתפקיד זה עד שנת [[תרע"ה]], אז עזב את העיר בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. בתקופה זו אף פעל בעיר סניף של ישיבת תומכי תמימים (ראו להלן). | ||
בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. | בשנת [[תרצ"א]] זכו החסידים בעיר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקור ראקשיק|יערוך ביקור מיוחד בעיר]] וישהה בה במשך תשעה ימים. באותה תקופה כבר כיהן כרב העיר הרב הישיש ר' [[בצלאל כץ]]. | ||
הקהילה החסידית בעיר השפיעה גם על התושבים בעיירות המרוחקות ממנה, דוגמת הרב [[אפרים וולף]] | הקהילה החסידית בעיר השפיעה גם על התושבים בעיירות המרוחקות ממנה, דוגמת הרב [[אפרים וולף]] שלמד בישיבת טלז, אך התקרב לחסידות על ידי החסידים תושבי העיר. | ||
בשנת [[תרצ"ז]] חזר הרב לויטין לראקשיק לאחר שהשתחרר ממאסרו | בשנת [[תרצ"ז]] חזר הרב לויטין לראקשיק לאחר שהשתחרר ממאסרו ב[[סיביר]], וכיהן כרב העיר במשך שנה וחצי נוספות, עד שנשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ כ[[שד"ר]] לארצות הברית. | ||
בתקופת [[השואה]] עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש | בתקופת [[השואה]] עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש [[סיוון]] של שנת [[תש"א]] נכבשה על ידי הנאצים, וכעבור חודשיים נרצחו רוב תושבי העיר בבורות ירי שנכרו בסמוך אליה בימים שישי ושבת, [[כ"ב אב|כ"ב]]-[[כ"ג אב]], ועל פי דוחות הצבא הגרמני נרצחו בבורות אלו 3,201 יהודים, כאשר שאר בני הקהילה היהודית הועברו לגטו יונישקיס ונרצחו שם. | ||
==תומכי תמימים ראקשיק== | |||
בשנת [[תרס"ו]] הקים הרב [[שמואל לוויטין]], ששימש כרב העיר, ישיבת [[תומכי תמימים]] בה למדו בני העיר. ישיבה זו התקיימה עד שנת [[תרע"ה]], אז גרשו הקוזקים את תושבי העיירה היהודים. | |||
{{להשלים}} | |||
==חסידי חב"ד בעיר== | ==חסידי חב"ד בעיר== | ||
| שורה 28: | שורה 33: | ||
*הרב [[אשר מרגלית]] - מחסידי חב"ד-ליאדי ורב העיר | *הרב [[אשר מרגלית]] - מחסידי חב"ד-ליאדי ורב העיר | ||
*הרב [[חיים הלל אזימוב]] - יליד העיר, וממנהלי מוסדות חב"ד ב[[פריז]] | *הרב [[חיים הלל אזימוב]] - יליד העיר, וממנהלי מוסדות חב"ד ב[[פריז]] | ||
*הרב שניאור זלמן איידלמן מחסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[שניאור ברגר]], '''[https://drive.google.com/file/d/1oJakask5e2zkCEEJQs_dxf22opZ1tCHT/view?usp=drivesdk "הוזהרנו! אני שמעתי את הרבי מזהיר!"]''' - חב"ד בשואה, הקהילה החב"דית בראקשיק. שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 507 עמ' 58 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עיירות בליטא]] | [[קטגוריה:עיירות בליטא]] | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:51, 14 ביולי 2023
העיירה ראקשיק (בשפת המקור: Rokiškis (רוֹקישקיס)[1]) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה[2]. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב שמואל לויטין אף כיהן בה כרב עיר. בשנת תרצ"א זכו החסידים בעיר שאדמו"ר הריי"צ יערוך ביקור מיוחד בעיר וישהה בה במשך תשעה ימים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההתיישבות הראשונה במקום הייתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס ליטא נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.
בשנת תרל"ג החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.
עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של רוסיה, אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש.
בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח.
בעיר פעלה קהילה חב"דית תוססת, שנמנתה עוד על חסידי אדמו"ר הצמח צדק ולאחר פטירתו התקשרו לנכדו האדמו"ר מליאדי ונחשבו ל'משכילים' גדולים בתורת החסידות.
רב העיירה היה הרב אשר מרגלית, ולאחר פטירתו בשנת תרס"ו החליף אותו בתפקידו כרב העיר חתנו הצעיר הרב שמואל לויטין, ששימש בתפקיד זה עד שנת תרע"ה, אז עזב את העיר בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו אף פעל בעיר סניף של ישיבת תומכי תמימים (ראו להלן).
בשנת תרצ"א זכו החסידים בעיר שאדמו"ר הריי"צ יערוך ביקור מיוחד בעיר וישהה בה במשך תשעה ימים. באותה תקופה כבר כיהן כרב העיר הרב הישיש ר' בצלאל כץ.
הקהילה החסידית בעיר השפיעה גם על התושבים בעיירות המרוחקות ממנה, דוגמת הרב אפרים וולף שלמד בישיבת טלז, אך התקרב לחסידות על ידי החסידים תושבי העיר.
בשנת תרצ"ז חזר הרב לויטין לראקשיק לאחר שהשתחרר ממאסרו בסיביר, וכיהן כרב העיר במשך שנה וחצי נוספות, עד שנשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ כשד"ר לארצות הברית.
בתקופת השואה עברה העיר משליטה ליטאית לשליט ברית המועצות, אך בחודש סיוון של שנת תש"א נכבשה על ידי הנאצים, וכעבור חודשיים נרצחו רוב תושבי העיר בבורות ירי שנכרו בסמוך אליה בימים שישי ושבת, כ"ב-כ"ג אב, ועל פי דוחות הצבא הגרמני נרצחו בבורות אלו 3,201 יהודים, כאשר שאר בני הקהילה היהודית הועברו לגטו יונישקיס ונרצחו שם.
תומכי תמימים ראקשיק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרס"ו הקים הרב שמואל לוויטין, ששימש כרב העיר, ישיבת תומכי תמימים בה למדו בני העיר. ישיבה זו התקיימה עד שנת תרע"ה, אז גרשו הקוזקים את תושבי העיירה היהודים.
חסידי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב פסח רוך
- הרב שמואל לויטין - רב העיר בין השנים תרס"ו-תרע"ה, תרצ"ז-תרח"צ
- הרב פינייע ראקשיקער
- הרב אשר מרגלית - מחסידי חב"ד-ליאדי ורב העיר
- הרב חיים הלל אזימוב - יליד העיר, וממנהלי מוסדות חב"ד בפריז
- הרב שניאור זלמן איידלמן מחסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור ברגר, "הוזהרנו! אני שמעתי את הרבי מזהיר!" - חב"ד בשואה, הקהילה החב"דית בראקשיק. שבועון בית משיח גיליון 507 עמ' 58