צבי הירש רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←קשר מיוחד עם ספר התניא: אין קשר לפסקה) |
||
| (28 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי צבי הירש רוזנבוים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי צבי הירש רוזנבוים]] | |||
[[קובץ:רוזנבוים | רבי '''צבי הירש רוזנבוים''' היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, חתן בן דודו [[ רבי חיים מרדכי ]] מ[[נדבורנא]]. | ||
רבי '''צבי הירש רוזנבוים''' היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, חתן רבי מרדכי מ[[נדבורנא]]. | |||
בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נותק הקשר בינו ובין כלתו ובני משפחתה, כעבור זמן הצליחו לעלות לארץ ישראל ור' צבי נשא לאישה את | בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] נותק הקשר בינו ובין כלתו ובני משפחתה, כעבור זמן הצליחו לעלות לארץ ישראל ור' צבי [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת שפרה שהיתה משודכת לו לפני המלחמה. היות והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא רכש לו את ה[[נדוניה]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]] שלח לו מעטפה ובה סכום כסף באמצעות ר' [[אפרים וולף]]. | ||
דרושי התורה שלו היו מיוסדים רבות על תורת חב"ד. | דרושי התורה שלו היו מיוסדים רבות על תורת חב"ד. | ||
== קשר מיוחד עם ספר התניא == | == קשר מיוחד עם [[ספר התניא]] == | ||
היה הוגה רבות בספרי חסידות. למד את ספר [[התניא]], שכתב אדמו"ר הזקן, מאה פעמים עד שהכיר כל אות ואות בו. נהג להתכונן | היה הוגה רבות בספרי חסידות. למד את ספר [[התניא]], שכתב אדמו"ר הזקן, מאה פעמים עד שהכיר כל אות ואות בו. נהג להתכונן ל[[תפילת שחרית]] לאחר לימוד ארוך ומעמיק בספר זה. | ||
הזמן שהקדיש ללימוד הספר גם היה | הזמן שהקדיש ללימוד הספר גם היה רב. בבחרותו למד כל יום בספר התניא הקדוש כארבעה שעות, וגם עד [[זקנה]] ושיבה למד כל יום שעור קודם התפילה בספה"ק תניא, ואף קיבל על זה מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]], שהחשיב מאד שלומד שיעור [[תניא]] ברבים. | ||
נהג לומר שעל חסידים למלאות אחר הוראת בעל התניא להתפלל כל יום לפחות שעה ומחצה בעבודה ולעבוד על מידת ה[[אתכפיא]] בפרט בענייני [[אכילה]]. כמו כן הורה על כל חסידיו ללמוד בקביעות את [[ספר התניא]], ועשרות שנים מסר בקביעות שיעורים בספר. | |||
בכל [[סעודה שלישית]] היה מזכיר איזה תורה או ענין מ[[אדמו"ר הזקן]], והיה אומר {{ציטוטון|דער הייליגער רבי (-הרבי הקדוש) דער בעל התניא}}. | בכל [[סעודה שלישית]] היה מזכיר איזה תורה או ענין מ[[אדמו"ר הזקן]], והיה אומר {{ציטוטון|דער הייליגער רבי (-הרבי הקדוש) דער בעל התניא}}. | ||
בצוואתו כתב על חובת לימוד התניא כל יום. | |||
== עם הרבי == | == עם הרבי == | ||
בתחילת תקופת נשיאותו נסע לעיתים לאירופה וביקר בברינואה (צרפת), שם הכיר את | בתחילת תקופת נשיאותו נסע לעיתים לאירופה וביקר בברינואה (צרפת), שם הכיר את ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נעמענוב]] והתרשם עמוקות מעבודת ה' המיוחדת שלו. לאחר שהרבי קיבל את נשיאות חב"ד, שאל את ר' ניסן לדעתו ונעשה מקושר לרבי. חסיד נוסף עימו עמד האדמו"ר בקשר מיוחד היה רבה של קריית מוצקין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]. | ||
העריץ מאוד את הרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]], התכתב עמו ובהתאם להוראתו הקפיד למסור בכל יום שעור תניא. בהזדמנויות שונות ובפרט בנסיעות ארוכות היה מקשיב לקלטות מהתוועדויות כ"ק הרבי מליובאוויטש. נוהג היה להכנס מדי פעם ל[[ישיבת תורת אמת]], ולומד [[תניא]] עם ה[[תמימים]] ומשוחח עמהם בעבודת ה'. | |||
העריץ מאוד את הרבי, זכה להיכנס | |||
== הספר חובת הלבבות == | == הספר חובת הלבבות == | ||
כהוראת נשיאי חב"ד, הוא הורה להגות בספר [[חובת הלבבות]] בקביעות | כהוראת נשיאי חב"ד, הוא הורה להגות בספר [[חובת הלבבות]] בקביעות. במיוחד הורה לחסידיו, לשנן בקביעות את הקטע המופיע ב"שער עבודת האלוקים", פרק ה': "לא יהגה - כי אם בזכרו" וכו', עד סוף הקטע "אלא אחר הפקת רצון אדוניו בהם". | ||
לא | |||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי ניסן רוזנבוים]] | |||
*גיסו, אח הרבנית, רבי [[יששכר בער רוזנבוים]] האדמו"ר מנדבורנא. | |||
* בנו, רבי ניסן האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף|קרעטשניף]] ירושלים | |||
* בנו, רבי זיידא אליעזר זאב האדמו"ר מ[[חסידות קרטשניף|קרעטשניף]] סיגט | |||
* חתנו, רבי יעקב מנחם רבינוביץ, הוא האדמו"ר מביאלה בני ברק. | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38282 החסיד שהפך אדמו"ר למקושר לרבי]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 554 {{אינפו}} י"ז אייר התשס"ח (22.05.2008) | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38270 כשהאדמו"ר מקרעטשנף היה מלמד תניא], מתוך כתבה בעיתון המודיע {{אינפו}} ט"ז אייר התשס"ח (20.05.2008) | |||
* {{קישור שטורעם|15034|news|"לא לזוז מספר התניא"|מערכת שטורעם|ט"ז באייר תשס"ז}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא|רוזנבוים צבי הירש]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:38, 2 ביולי 2023
רבי צבי הירש רוזנבוים היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, חתן בן דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנא.
בעקבות מלחמת העולם השנייה נותק הקשר בינו ובין כלתו ובני משפחתה, כעבור זמן הצליחו לעלות לארץ ישראל ור' צבי נשא לאישה את מרת שפרה שהיתה משודכת לו לפני המלחמה. היות והפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו, רבי אהרן רוקח מבעלזא רכש לו את הנדוניה והאדמו"ר הריי"צ שלח לו מעטפה ובה סכום כסף באמצעות ר' אפרים וולף.
דרושי התורה שלו היו מיוסדים רבות על תורת חב"ד.
קשר מיוחד עם ספר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה הוגה רבות בספרי חסידות. למד את ספר התניא, שכתב אדמו"ר הזקן, מאה פעמים עד שהכיר כל אות ואות בו. נהג להתכונן לתפילת שחרית לאחר לימוד ארוך ומעמיק בספר זה.
הזמן שהקדיש ללימוד הספר גם היה רב. בבחרותו למד כל יום בספר התניא הקדוש כארבעה שעות, וגם עד זקנה ושיבה למד כל יום שעור קודם התפילה בספה"ק תניא, ואף קיבל על זה מכתב מאדמו"ר הריי"צ, שהחשיב מאד שלומד שיעור תניא ברבים.
נהג לומר שעל חסידים למלאות אחר הוראת בעל התניא להתפלל כל יום לפחות שעה ומחצה בעבודה ולעבוד על מידת האתכפיא בפרט בענייני אכילה. כמו כן הורה על כל חסידיו ללמוד בקביעות את ספר התניא, ועשרות שנים מסר בקביעות שיעורים בספר.
בכל סעודה שלישית היה מזכיר איזה תורה או ענין מאדמו"ר הזקן, והיה אומר "דער הייליגער רבי (-הרבי הקדוש) דער בעל התניא".
בצוואתו כתב על חובת לימוד התניא כל יום.
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת תקופת נשיאותו נסע לעיתים לאירופה וביקר בברינואה (צרפת), שם הכיר את המשפיע ר' ניסן נעמענוב והתרשם עמוקות מעבודת ה' המיוחדת שלו. לאחר שהרבי קיבל את נשיאות חב"ד, שאל את ר' ניסן לדעתו ונעשה מקושר לרבי. חסיד נוסף עימו עמד האדמו"ר בקשר מיוחד היה רבה של קריית מוצקין הרב דוד מאיר דרוקמן.
העריץ מאוד את הרבי, זכה להיכנס ליחידויות, התכתב עמו ובהתאם להוראתו הקפיד למסור בכל יום שעור תניא. בהזדמנויות שונות ובפרט בנסיעות ארוכות היה מקשיב לקלטות מהתוועדויות כ"ק הרבי מליובאוויטש. נוהג היה להכנס מדי פעם לישיבת תורת אמת, ולומד תניא עם התמימים ומשוחח עמהם בעבודת ה'.
הספר חובת הלבבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כהוראת נשיאי חב"ד, הוא הורה להגות בספר חובת הלבבות בקביעות. במיוחד הורה לחסידיו, לשנן בקביעות את הקטע המופיע ב"שער עבודת האלוקים", פרק ה': "לא יהגה - כי אם בזכרו" וכו', עד סוף הקטע "אלא אחר הפקת רצון אדוניו בהם".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, אח הרבנית, רבי יששכר בער רוזנבוים האדמו"ר מנדבורנא.
- בנו, רבי ניסן האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים
- בנו, רבי זיידא אליעזר זאב האדמו"ר מקרעטשניף סיגט
- חתנו, רבי יעקב מנחם רבינוביץ, הוא האדמו"ר מביאלה בני ברק.
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החסיד שהפך אדמו"ר למקושר לרבי, מתוך שבועון בית משיח גיליון 554
י"ז אייר התשס"ח (22.05.2008) - כשהאדמו"ר מקרעטשנף היה מלמד תניא, מתוך כתבה בעיתון המודיע ט"ז אייר התשס"ח (20.05.2008)
- מערכת שטורעם, "לא לזוז מספר התניא" - באתר שטורעם