מחלוקת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (18 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | |||
'''מחלוקת''' בין [[יהודים]], היא כאשר יהודים אינם ב[[אחדות]], ואף ישנה [[שנאה]] ביניהם, המחלקת אותם ב[[לב]]ם זה מזה. | |||
==מחלוקת לשם שמים== | |||
'''מחלוקת''' בין | פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ונמצא שיש רק דיעה אחת שצודקת, למרות זאת, מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם ה[[מעשה]], אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. | ||
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&hilite=c5e37670-affb-4f00-90a0-b67e1bca7a0a&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A עמ' 13, (168)].}} | |||
==בתורת רבותינו נשיאנו== | |||
בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]: | בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של [[אדמו"ר האמצעי]]: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=267 אגרת ט]|תוכן=כמה קשה ה[[מחלוקת]], עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות}} | ||
מחלוקת היא אחת | מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות ה[[גלות]] ומעכבות את ה[[גאולה]]. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן [[בית המקדש]] נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא [[משיח]], וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם. | ||
במכתב מט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]] בו הוא כותב שילמדו ב[[קונטרס החלצו]] כדי להוסיף ב[[אחדות]] (ולמנוע [[מחלוקת]] שהייתה אז ב[[כפר חב"ד]]) | |||
בשיחה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47769 מקור]}} לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם ה[[רשעים]], היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'{{הערה|1= ע"פ [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ז]].}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב יצחק קפלן, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/600ec8d5b0ebb_1611581653.pdf נחלקו עליה אבות העולם]''', מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 13 | |||
*מנחם ברונפמן, '''במאי קמיפלגי?''' שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46 | |||
*מנחם מענדל כהן, '''[https://drive.google.com/file/d/1dB3zQyFmWevJIwRfNAuQkLK-KxYZ7JU9/view מתי, איפה, ומדוע הותרה מחלוקת בישראל?]''', קובץ 'מעין חי' גליון ה' עמוד נא | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | [[קטגוריה:מידות ורגשות]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:22, 15 ביוני 2023
מחלוקת בין יהודים, היא כאשר יהודים אינם באחדות, ואף ישנה שנאה ביניהם, המחלקת אותם בלבם זה מזה.
מחלוקת לשם שמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
פעמים רבות מוצאים אנו מחלוקת בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. לכן, למרות שבכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם, ונמצא שיש רק דיעה אחת שצודקת, למרות זאת, מחלוקת זו היא מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים, כלומר שאין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם המידות נשארת עדיין הדיעה.
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כבית שמאי, על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.[1]
בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרי רבותינו נאמרו ביטויים חריפים בגנות המחלוקת, אחת היא מהם היא מאמרו של אדמו"ר האמצעי:
כמה קשה המחלוקת, עד אבדון תאכל ממש ברוחניות ובגשמיות
מחלוקת היא אחת מהסיבות שגרמו את היווצרות הגלות ומעכבות את הגאולה. בתורת החסידות מוסבר שמכיון שחורבן בית המקדש נגרם על ידי שנאת חינם, וכאשר בטל הסיבה בטל ממילא המסובב, ולכן מיד כאשר תבטל שנאת החינם והמחלוקת מכלל ישראל יבוא משיח, וכל סיבת עיכובו היא אכן בשביל בעלי המחלוקת המרבים שנאת חינם.
במכתב מט"ו אייר תשכ"ח כתב הרבי לרבו של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק בו הוא כותב שילמדו בקונטרס החלצו כדי להוסיף באחדות (ולמנוע מחלוקת שהייתה אז בכפר חב"ד)
בשיחה[2] לרב צבי כהנא הוסיף הרבי, כי גם התקוטטות ומחלוקת עם הרשעים, היא דבר שאינו הגון, מכיון ש'המתאבק עם מנוול מתנוול גם כן כמותו'[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יצחק קפלן, נחלקו עליה אבות העולם, מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 13
- מנחם ברונפמן, במאי קמיפלגי? שיחה עומק עם הרב אליעזר ברוד אודות המחלוקת, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 46
- מנחם מענדל כהן, מתי, איפה, ומדוע הותרה מחלוקת בישראל?, קובץ 'מעין חי' גליון ה' עמוד נא
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשל"ד חלק ב' עמ' 13, (168).
- ↑ מקור
- ↑ ע"פ ליקוטי אמרים - פרק כ"ז.