אור נגה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אור}} | |||
'''[[אור]] נגה''' הוא ביטוי הנושא משמעות כפולה והפכית: לעיתים הכוונה היא לאור נמוך כפי שהוא יורד להאיר את החושך, ואור זה הוא למטה אפילו מ[[אור]] סתם, ולעיתים הכוונה למעליותא, לאור חזק ביותר כמו אור השמש בצהריים שהוא בשיא התוקף, והוא בחינה גבוהה ונעלית מאוד{{הערה|לקוטי תורה בלק סט, ד. אור התורה משפטים א'רעא, א'רפג.}}, ועליו אמרו חז"ל ש'אור נגה' הוא האור שנברא ביום הראשון{{הערה|בראשית רבה פרשה יא, ב. פרשה יב, ו. ובהנסמן באור התורה - נ"ך עמוד תקסב. וראה בספר הערכים ערך 'אור נגה' בסופו מספר ביאורים לקשר בין אור נגה לאור שנברא ביום הראשון.}}. | '''[[אור]] נגה''' הוא ביטוי הנושא משמעות כפולה והפכית: לעיתים הכוונה היא לאור נמוך כפי שהוא יורד להאיר את החושך, ואור זה הוא למטה אפילו מ[[אור]] סתם, ולעיתים הכוונה למעליותא, לאור חזק ביותר כמו אור השמש בצהריים שהוא בשיא התוקף, והוא בחינה גבוהה ונעלית מאוד{{הערה|לקוטי תורה בלק סט, ד. אור התורה משפטים א'רעא, א'רפג.}}, ועליו אמרו חז"ל ש'אור נגה' הוא האור שנברא ביום הראשון{{הערה|בראשית רבה פרשה יא, ב. פרשה יב, ו. ובהנסמן באור התורה - נ"ך עמוד תקסב. וראה בספר הערכים ערך 'אור נגה' בסופו מספר ביאורים לקשר בין אור נגה לאור שנברא ביום הראשון.}}. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:28, 14 ביוני 2023
אור נגה הוא ביטוי הנושא משמעות כפולה והפכית: לעיתים הכוונה היא לאור נמוך כפי שהוא יורד להאיר את החושך, ואור זה הוא למטה אפילו מאור סתם, ולעיתים הכוונה למעליותא, לאור חזק ביותר כמו אור השמש בצהריים שהוא בשיא התוקף, והוא בחינה גבוהה ונעלית מאוד[1], ועליו אמרו חז"ל ש'אור נגה' הוא האור שנברא ביום הראשון[2].
אור נגה העליון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בטעם שהאור העליון של נגה נקרא בשם זה, מובאים בחסידות שלושה טעמים:
- 'נוגה' היא בחינת נעלית מאוד בקדושה, והאור שלה נקרא בשם 'אור נגה העליון'[3].
- כיון שאור זה נמשך על ידי הבירור של קליפת נגה והפיכת החשך לאור[3].
- כיון שאור זה מאיר גם בהיכל נוגה דבריאה[4].
אור זה שייך לבחינת המלכות, כיון ש'נגה' הוא הירח, והירח שייך לבחינת המלכות שאין לה אור משל עצמה וכל האור שלה הוא מה שמקבלת ממה שלמעלה ממנה, כמו הירח שאין לו אור עצמי רק מה שמקבל מהשמש[5].
בבחינות שלמעלה, אור זה הוא בכתר העליון בבחינת לבנונית דגלגלתא שלמעלה מבחינת שערות, בחינת כתר שבכתר שמאיר בו יסוד דעתיק (ושייך גם למידת הנצח[6])[7], ולמעלה יותר - בחינת קו וחוט שנמשך מבחינת האור שלפני הצמצום[8].
אור נגה התחתון[עריכה | עריכת קוד מקור]
אור נגה התחתון, הוא מלשון 'והשם יגיה חשכי'[9], שמאיר את החושך, והאור כפי שהוא נמשך להאיר את החושך הוא נמוך יותר מהאור כמו שהוא מצד עצמו[10].
טעם נוסף לשם זה, הוא כיון שאור זה שמאיר את החושך הוא בבחינת מציאות, בליטה והרגשה, ולכן נקרא בשם נוגה בדומה ללשון 'ההוגה את השם באותיותיו'[11], וענין זה קשור גם לטעם הראשון שמכיון שמאיר את החושך לכן יש בו הרגשה ומציאות (בדומה לאור הנר שדווקא כשמאיר את הלילה ניכר ומורגש יותר מאשר כשדולק בצהריים).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אור נגה, ספר הערכים חב"ד, חלק ג' עמוד תע ואילך
הערות שוליים
- ↑ לקוטי תורה בלק סט, ד. אור התורה משפטים א'רעא, א'רפג.
- ↑ בראשית רבה פרשה יא, ב. פרשה יב, ו. ובהנסמן באור התורה - נ"ך עמוד תקסב. וראה בספר הערכים ערך 'אור נגה' בסופו מספר ביאורים לקשר בין אור נגה לאור שנברא ביום הראשון.
- ↑ 3.0 3.1 ליקוטי תורה בלק סט, ד. אור התורה חיי שרה קלב, ב.
- ↑ תורת לוי יצחק לש"ס סוף עמוד קעה ואילך. ספר הערכים חב"ד חלק ג' ערך 'אור דנגה' הערה 32.
- ↑ לקוטי תורה שבהערה הקודמת, אור התורה בראשית חלק ג' תצ, ב. אור התורה נ"ך שבהערה הקודמת.
- ↑ אור התורה בראשית תצ, ובהנסמן שם. התבאר בספר הערכים שם.
- ↑ נסמן בספר הערכים חלק ג' עמוד תעב.
- ↑ אור התורה משפטים א'רעא, א'רפג. משפטים חלק ז' עמוד ב'תשלח.
- ↑ שמואל ב' כב, כט. תהלים יח, כט.
- ↑ שער היחוד אדמו"ר האמצעי פרק מ"ו. ספר הערכים חב"ד ערך 'אור (נהורא) אוכמא' סעיף א'.
- ↑ ספר הערכים ערך 'אור נגה' במילואים.