עשר ספירות הגנוזות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:


==מקומם==
==מקומם==
עשר ספירות הגנוזות מקומן ב[[טהירו עילאה]]
מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]
מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה ב[[כתר עליון]] הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של [[כתר עליון]], הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]



גרסה מ־02:58, 14 ביוני 2023

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
אבי"ע (השתלשלות כללית)

אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן

אבי"ע דפרטות
עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה

עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא

סוגי השתלשלות
יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

עשר ספירות הגנוזות הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן באור אין סוף שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.[1] ספירות אלו מהווות שורש ומקור לעשר ספירות הגלויות בעולמות.

הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"[דרוש מקור] ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא משמות כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.[2] והמצאתם מאין הוא על דרך ה"שבחים" שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד העלאת מ"ן (מיניה וביה[3])

מקומם

עשר ספירות הגנוזות מקומן בטהירו עילאה

מבואר שכתר עליון, שהוא ספירת הכתר של עולם האצילות, אינו בגדר עשר ספירות של עולם האצילות. שאפילו בחינה התחתונה בכתר עליון הוא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. ומבואר שעשר הספירות של כתר עליון, הן של עתיק יומין והן של אריך אנפין הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור לעשר ספירות דאצילות

עוד מבואר בפרטות שכתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף עתיק יומין, ועשר הספירות של עתיק יומין הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות.

ראה גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראה המשך תער"ב חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג
  2. תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.
  3. צאינה וראינה רנ"ט.