משתמש:חסיד של הרבי/פינת החי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(;-))
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קטן|{{יישור טקסט|מרכז|'''אני כותב את ההיסטוריה אך מודיע שלא יוכל להיכנס כך ואני יצטרך לעבור שוב ולעדן את זה קצת'''}}}}
{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:פינת החי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמימים מתוועדים בפינת החי]]
[[קובץ:פינת החי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמימים מתוועדים בפינת החי]]
'''פינת החי''' הוא שמה של [[התוועדות חסידים|התוועדות]] המתקיימת מדי שבוע בליל [[יום שלישי]] ב[[770]]. ההתועדות נקראת "פינת החי" על שם תוכן ההתוועדות, בה מדובר אודות [[נצחיות חייו של הרבי]] וממוקמת בפינה הצפונית מזרחית של 770.
'''פינת החי''' הוא שמה של [[התוועדות חסידים|התוועדות]] המתקיימת מדי שבוע באור ל[[יום שלישי]] ב[[770]]. ההתוועדות ממוקמת בפינה הצפונית מזרחית של 770 ומדובר בה אודות [[נצחיות חייו של הרבי]] ומכך שמה.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
ב[[ה' טבת]] [[תשנ"ח]] נכנס ר' [[יהודה קרינסקי]] ל770 והחל לדבר נגד [[בד"צ קראון הייטס|רבני השכונה]], עד שהגיעו מספר בחורים והוציאו אותו מ770. יומיים לאחר מכן ב[[ז' טבת]] נערכה התוועדות פינת החי הראשונה לזכר המאורע ומאז הפכה לשבועית.
יומיים לאחר המהומות בהתוועדות המרכזית שנערכה ב-770 לרגל [[ה' טבת]] [[תשנ"ח]] בעקבות מחלוקת של מספר עסקנים כנגד [[בד"צ קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]], באור ליום שלישי [[ז' בטבת]] נערכה התוועדות פינת החי הראשונה לזכר המאורע ולחיזוק האמונה בנצחיותו של הרבי, ומאז הפכה לשבועית.


בין מארגני הפינה בתקופה הראשונה היו הרב [[שניאור שניאורסון]] והרב [[מאיר וילשאנסקי]]. מהדוברים הקבועים במשך השנים היה הרב חיים פוזן ומחליפו בשנים שלאחר מכן הוא הרב [[יהודה פרידמן]].
לאחר שנפתחה החלו כל מיני אנטים לצחוק על משתתפי ההתוועדות וטענו שהמשתתפים בה נוהגים כבהמות, ולאחר מכן על-דרך הצחות החלו לקרוא להתוועדות הזו "פינת החי" - שכשם שבפינת חי נמצאים חיות כך גם המשתתפים בהתוועדות זו מתנהגים כמותם (עפ"ל!) וכן התוועדות זו נמצאת בפינה המזרחית של 770, ומדברים בה על נצחיות חייו של הרבי. כששמעו על-כך התמימים משתתפי ההתוועדות התלהבו מהשם החדש מאוד והחלו אף הם לכנות כך את ההתוועדות השבועית ומאז ולעולם החלה ההתוועדות השבועית להיקרא בשם "פינת החי" לשם ולתפארת.
 
בין מארגני הפינה בתקופה הראשונה היו הרב [[שניאור שניאורסון]] והרב [[מאיר וילשאנסקי]]. מהדוברים הקבועים במשך השנים היה הרב חיים פוזן ומחליפו בשנים שלאחר מכן הוא הרב [[יהודה פרידמן]].
 
מדי שבת ב[[התוועדות עם הרבי]] בעת [[חלוקת המשקה]] מתקבל בקבוק משקה עבור פינת החי.
 
באור ל[[ח' טבת]] [[תשע"ח]] חגגו עשרים שנה להתוועדות, הביאו אוכל כיד המלך, הוציאו תשורה של 'זימרון גאולה ומשיח' הכולל בתוכו שירי גאולה ומשיח בפירסום ראשון. להתוועדות זו הגיעו ריבוי משתתפים עקב פירסום מאסיבי ברחבי השכונה.
{{להשלים}}
{{להשלים}}


===ג' תמוז===
===ג' תמוז===
לקראת [[ג' תמוז]] בו ניסיון האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] בתקפו, מתארגנת התוועדות ענק בכל החלק המזרחי ב770, בה מוסיפים בשירים אודות האמונה הטהורה. ההתוועדות התקיימה לראשונה בשנת [[תשנ"ד]]. במשך השנים אף יצאו חוברות כתשורה למשתתפי ההתוועדות, בין החוברות יצאו הקבצים 'אמונה ללא פשרות'{{הערה|הכולל שיחות מרבותינו נשיאינו אודות נצחיות הרבי שליט"א מלך המשיח, יצא לאור בשנת [[תשס"ח]]}}, 'שירון גאולה ומשיח'{{הערה|יצא לאור בשנת [[תשע"ג]]}}, 'דיבר הכי חזק'{{הערה|ליקוט מתוך נאומי הרב [[זמרוני ציק]], יצא לאור בשנת [[תשע"ח]]}}, ועוד.
לקראת [[ג' תמוז]] בו ניסיון האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] בתקפו, מתארגנת התוועדות ענק בכל החלק המזרחי ב-770 המכונה 'חאפלת הגאולה', בה מוסיפים בשירים אודות האמונה הטהורה. ההתוועדות התקיימה לראשונה בשנת [[תשנ"ד]].


באור ל[[ח' טבת]] [[תשע"ח]] חגגו עשרים שנה להתוועדות, הביאו אוכל כיד המלך, הוציאו תשורה של 'זימרון גאולה ומשיח' הכולל בתוכו שירי גאולה ומשיח בפירסום ראשון. להתוועדות זו הגיעו ריבוי משתתפים עקב פירסום מאסיבי ברחבי השכונה.
אחד המנהגים בהתוועדות זו הוא לאכול אבטיחים, מנהג זה החל לאחר שהרב גיל שוורץ פתח בר אבטיחים בהתוועדות הראשונה ב[[ג' בתמוז תשנ"ד]]. לאחר זמן מצאו החסידים רמז לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הראה לחסידים שהוא חי על ידי האבטיח.
 
בעקבות הצטרפות של [[משפיע]]ים בקריאה לחגוג את היום ג' בתמוז{{הערה|'תקוות מנחם' גיליון 291.}}, התרבו המשתתפים ונפתחו [[#סניפים|סניפים]] ברחבי הארץ.


אחד המנהגים בהתוועדות זו הוא לאכול אבטיחים, מנהג זה החל לאחר שהרב גיל שוורץ פתח בר אבטיחים בהתוועדות הראשונה ב[[ג' בתמוז תשנ"ד]]. לאחר זמן מצאו החסידים רמז לכך ש[[אדמו"ר הזקן]] הראה לחסידים שהוא חי על ידי האבטיח.
במשך השנים יצאו חוברות כתשורה למשתתפי ההתוועדות, בין החוברות יצאו הקבצים 'אמונה ללא פשרות'{{הערה|הכולל שיחות מרבותינו נשיאינו אודות נצחיות הרבי שליט"א מלך המשיח, יצא לאור בשנת [[תשס"ח]].}}, 'שירי גאולה ומשיח'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf/view?usp=sharing הקובץ לצפיה והורדה], יצא לאור בשנת [[תשע"ג]].}}, 'דיבר הכי חזק'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1z2TteR5JYfyAto5nJKiR4SUjom04XEdf/view?usp=sharing ליקוט מתוך נאומי הרב זמרוני ציק], יצא לאור בשנת [[תשע"ח]]}}, 'ילקוט זמרוני'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1pReCpb92FqrSSK1Pi6sD0v0KpQGiI3T6/view?usp=sharing תדפיס של ביאור 'ילקוט זמרוני' על התנ"ך], יצא לאור בשנת [[תשפ"א]].}} ועוד.


==סניפים==
==סניפים==
בשנים שלאחר מכן החלו להיפתח סניפים של הפינה בשאר רחבי העולם וביניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי הארץ. ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] נפתחה הפינה בראשית שנת [[תשע"ה]] ומאז מתקיימת בקביעות. בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] פתחו את הפינה החל משנת [[תשע"ז]]. כמו כן נפתחו פינות החי ב[[תומכי תמימים באר שבע]]{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/18852.htm אתר הגאולה]}}, ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|תומכי תמימים נוף הגליל גדולה]], [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|קטנה]] ב[[תומכי תמימים יצהר]], וב[[תומכי תמימים בית שמש]], (אם כי שם זה נעשה באופן מחתרתי).
 
בשנים שלאחר מכן החלו להיפתח סניפים של הפינה בשאר רחבי העולם וביניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי הארץ. ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] נפתחה הפינה בראשית שנת [[תשע"ה]] ומאז מתקיימת בקביעות. בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] פתחו את הפינה החל משנת [[תשע"ז]]. כמו כן נפתחו פינות החי ב[[תומכי תמימים באר שבע]]{{הערה|[http://hageula.com/news/chabad/18852.htm תמונות מהפינה בבאר באתר הגאולה]}}, ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)|תומכי תמימים נוף הגליל גדולה]], [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|קטנה]] ב[[תומכי תמימים יצהר]], וב[[תומכי תמימים בית שמש]], ו[[תומכי תמימים נתניה]]
(אם כי שם זה נעשה באופן מחתרתי) .


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[https://www.chabad.fm/144/11757.html תמונות מפינת החי באתר חב"ד FM]
* '''תמונות מפינת החי''': [https://www.chabad.fm/144/11757.html באתר חב"ד FM] {{*}} [http://hageula.com/sevenseventy/hadasot/18735.htm באתר הגאולה]
[http://hageula.com/sevenseventy/hadasot/18735.htm תמונות מפינת החי באתר הגאולה]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה]]

גרסה אחרונה מ־21:17, 10 ביוני 2023

תמימים מתוועדים בפינת החי

פינת החי הוא שמה של התוועדות המתקיימת מדי שבוע באור ליום שלישי ב770. ההתוועדות ממוקמת בפינה הצפונית מזרחית של 770 ומדובר בה אודות נצחיות חייו של הרבי ומכך שמה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יומיים לאחר המהומות בהתוועדות המרכזית שנערכה ב-770 לרגל ה' טבת תשנ"ח בעקבות מחלוקת של מספר עסקנים כנגד רבני שכונת קראון הייטס, באור ליום שלישי ז' בטבת נערכה התוועדות פינת החי הראשונה לזכר המאורע ולחיזוק האמונה בנצחיותו של הרבי, ומאז הפכה לשבועית.

לאחר שנפתחה החלו כל מיני אנטים לצחוק על משתתפי ההתוועדות וטענו שהמשתתפים בה נוהגים כבהמות, ולאחר מכן על-דרך הצחות החלו לקרוא להתוועדות הזו "פינת החי" - שכשם שבפינת חי נמצאים חיות כך גם המשתתפים בהתוועדות זו מתנהגים כמותם (עפ"ל!) וכן התוועדות זו נמצאת בפינה המזרחית של 770, ומדברים בה על נצחיות חייו של הרבי. כששמעו על-כך התמימים משתתפי ההתוועדות התלהבו מהשם החדש מאוד והחלו אף הם לכנות כך את ההתוועדות השבועית ומאז ולעולם החלה ההתוועדות השבועית להיקרא בשם "פינת החי" לשם ולתפארת.

בין מארגני הפינה בתקופה הראשונה היו הרב שניאור שניאורסון והרב מאיר וילשאנסקי. מהדוברים הקבועים במשך השנים היה הרב חיים פוזן ומחליפו בשנים שלאחר מכן הוא הרב יהודה פרידמן.

מדי שבת בהתוועדות עם הרבי בעת חלוקת המשקה מתקבל בקבוק משקה עבור פינת החי.

באור לח' טבת תשע"ח חגגו עשרים שנה להתוועדות, הביאו אוכל כיד המלך, הוציאו תשורה של 'זימרון גאולה ומשיח' הכולל בתוכו שירי גאולה ומשיח בפירסום ראשון. להתוועדות זו הגיעו ריבוי משתתפים עקב פירסום מאסיבי ברחבי השכונה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ג' תמוז[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת ג' תמוז בו ניסיון האמונה בנצחיות חייו של הרבי בתקפו, מתארגנת התוועדות ענק בכל החלק המזרחי ב-770 המכונה 'חאפלת הגאולה', בה מוסיפים בשירים אודות האמונה הטהורה. ההתוועדות התקיימה לראשונה בשנת תשנ"ד.

אחד המנהגים בהתוועדות זו הוא לאכול אבטיחים, מנהג זה החל לאחר שהרב גיל שוורץ פתח בר אבטיחים בהתוועדות הראשונה בג' בתמוז תשנ"ד. לאחר זמן מצאו החסידים רמז לכך שאדמו"ר הזקן הראה לחסידים שהוא חי על ידי האבטיח.

בעקבות הצטרפות של משפיעים בקריאה לחגוג את היום ג' בתמוז[1], התרבו המשתתפים ונפתחו סניפים ברחבי הארץ.

במשך השנים יצאו חוברות כתשורה למשתתפי ההתוועדות, בין החוברות יצאו הקבצים 'אמונה ללא פשרות'[2], 'שירי גאולה ומשיח'[3], 'דיבר הכי חזק'[4], 'ילקוט זמרוני'[5] ועוד.

סניפים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים שלאחר מכן החלו להיפתח סניפים של הפינה בשאר רחבי העולם וביניהם בישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ. בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת נפתחה הפינה בראשית שנת תשע"ה ומאז מתקיימת בקביעות. בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון פתחו את הפינה החל משנת תשע"ז. כמו כן נפתחו פינות החי בתומכי תמימים באר שבע[6], בתומכי תמימים נוף הגליל גדולה, קטנה בתומכי תמימים יצהר, ובתומכי תמימים בית שמש, ותומכי תמימים נתניה (אם כי שם זה נעשה באופן מחתרתי) .

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 'תקוות מנחם' גיליון 291.
  2. הכולל שיחות מרבותינו נשיאינו אודות נצחיות הרבי שליט"א מלך המשיח, יצא לאור בשנת תשס"ח.
  3. הקובץ לצפיה והורדה, יצא לאור בשנת תשע"ג.
  4. ליקוט מתוך נאומי הרב זמרוני ציק, יצא לאור בשנת תשע"ח
  5. תדפיס של ביאור 'ילקוט זמרוני' על התנ"ך, יצא לאור בשנת תשפ"א.
  6. תמונות מהפינה בבאר באתר הגאולה

קטגוריה:יוזמות בעניני משיח וגאולה