יונה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 10: שורה 10:


לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט{{הערה|'''[https://col.org.il/news/58983 פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד]''' באתר {{COL}}}}.
לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט{{הערה|'''[https://col.org.il/news/58983 פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד]''' באתר {{COL}}}}.
אחיינו, ר' [[שמריהו פרוס]] קרא לבנו ר' [[אריה יונה פרוס|יונה פרוס]] על שמו.


רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' [[דוד חן]], עד לפטירתה.
רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' [[דוד חן]], עד לפטירתה.


הלחין את הניגון [[שהשלום שלו]].
הלחין את הניגון [[שהשלום שלו]].


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה אחרונה מ־23:23, 13 במאי 2023

ר' יונה פולטאבער בצעירותו

הרב יונה כּהֲן (מכונה יונה פולטאבער, תרנ"ח - כ"ב שבט תש"ט), ממנהלי רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" בלבוב ומארגן "הבריחה הגדולה" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים ה'תש"ו וה'תש"ז. הלחין את הניגון "שהשלום שלו". נאסר, הוגלה לסיביר ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות בברית המועצות.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בעיר פולטבה בשנת תרנ"ח, ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

ניהל משנת תרצ"ו את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות, כאשר הוא נעזר בר' מרדכי אליעזר לפוטובסקי ובר' נחום וולוסוב שהיו ליד ימינו.

היה מראשי ועד הבריחה בלבוב, שקיבלה לימים את השם יציאת רוסיה תש"ו ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים.

לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט כסלו תש"ח ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום כ"ז אדר א' תש"ח וב-ח' ניסן, נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט[1].

אחיינו, ר' שמריהו פרוס קרא לבנו ר' יונה פרוס על שמו.

רעייתו מרת שרה נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. במשך השנים עלתה לארץ, והתגוררה אצל אחייניתה מרת חייה, רעיית ר' דוד חן, עד לפטירתה.

הלחין את הניגון שהשלום שלו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. פרשה עלומה בתולדות חב"ד נחשפת לראשונה ● מיוחד באתר
  2. רעייתו של ר' יונה, מרת שרה, הייתה אחותה של מרת חסיה, רעיית ר' זלמן פרוס.