אלברט איינשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (18 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Einstein 1933.jpg|ממוזער|אלברט איינשטיין]] | [[קובץ:Einstein 1933.jpg|ממוזער|אלברט איינשטיין]] | ||
'''אלברט איינשטיין''' ([[תרל"ט]] - [[תשט"ו]]) היה | '''אלברט איינשטיין''' ([[י"ט באדר]] [[תרל"ט]] - [[כ"ו בניסן]] [[תשט"ו]]) היה פיזיקאי יהודי זוכה פרס נובל לפיזיקה, ומגדולי המדענים בהיסטוריה. | ||
== תולדות חיים == | |||
נולד ב[[י"ט באדר]] [[תרל"ט]] ב[[גרמניה]] למשפחה יהודית. למד בבית ספר נוצרי, אך בבגרותו למד יהדות מפי מורה פרטי, ושמר מעט מצוות{{הערה|אלברט איינשטיין ויהדותו, עמ' 32, מתוך גיליון 270 של דף לתרבות יהודית, סיוון התשס"ו. בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית}}. בהמשך עזב את שמירת המסורת שלו, והחל ללמוד מדע. בגיל 16 נכנס ללמוד ב[[גימנסיה]]. | |||
בשנת [[תרס"ה]] התפרסמו מאמריו המדעיים המרכזיים הראשונים ביניהם תורת היחסות הפרטית. | |||
בשנת [[תרע"ה]] פרסם את תורת היחסות הכללית. | |||
בשנת [[תרפ" | בשנת [[תרפ"ג]] זכה בפרס נובל לפיזיקה. | ||
בשנת [[תרצ"ב]] היגר ל[[ארצות הברית]] | בשנת [[תרצ"ב]] היגר ל[[ארצות הברית]]. עם פרוץ [[מלחמת עולם השנייה]] שלח מכתב לנשיא [[ארצות הברית]] [[רוזוולט]] בו הוא מביע את חששו מפני ניסיון גרמני לבנות פצצה אטומית. המכתב היה הגורם המכריע לפתיחת פרויקט מנהטן, שהסתיים בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי, ואיינשטיין היה מעורב בו. | ||
נפטר ב[[כ"ו בניסן]] [[תשט"ו]]. | נפטר ב[[כ"ו בניסן]] [[תשט"ו]]. | ||
=== דעתו על היהדות והאמונה === | === דעתו על היהדות והאמונה === | ||
על אף היותו רחוק מהיהדות, האמין איינשטיין | על אף היותו רחוק מהיהדות, האמין איינשטיין בקיומו של אלוקים. ובהיותו נפלא מהנבראים ואי יכולת הנבראים להשיגו. | ||
במכתב משנת [[תרפ"ט]], הוא תיאר את אמונתו באלוקים כך: | במכתב משנת [[תרפ"ט]], הוא תיאר את אמונתו באלוקים כך: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איני אתאיסט{{הערה|לא מאמין באלוקים כלל, רח"ל}}. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט{{הערה|מאמין שאלוקים כפוף לטבע, רח"ל}}. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים - סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוקים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים.|מקור=המכתב פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק(אנ') "Glimpses of the Great". לפי ציטוט באתר Pantheism.com}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איני אתאיסט{{הערה|לא מאמין באלוקים כלל, רח"ל}}. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט{{הערה|מאמין שאלוקים כפוף לטבע, רח"ל}}. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים - סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוקים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים.|מקור=המכתב פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק(אנ') "Glimpses of the Great". לפי ציטוט באתר Pantheism.com}} | ||
איינשטיין מסביר, שאי אפשר לומר שאלוקים גם הוא כפוף לטבע, רח"ל. | איינשטיין מסביר, שאי אפשר לומר שאלוקים גם הוא כפוף לטבע, רח"ל. מכיון שאף אחד אינו יכול לתפוס את כל מהלכי טבע היקום, ומוכרח שיש מעליהם כוח עליון, בלתי ניתן לתפיסה. | ||
== מכתב הרבי הריי"צ אודות איינשטיין == | |||
במכתב מי"ב אדר תר"צ, כותב הרבי הריי"צ לר' מנחם מענדל רוטשטיין (גביר ועסקן חסידי. ראו בערכו): "קיבלתי מכתב מידידנו הנכבד והנעלה בעל מדות תרומיות מוהר"נ יהודה ליב שי' וויינגארט, ובו הוא מזכיר אודות ההצעה שדיברנו פעמיים ושלוש בינינו לבין עצמנו שהי' נכון הדבר אשר ידברו עם בעלי עסקים יחידים שיש להם עסקים עם הסובייט שישפיעו על מנהלי הממשלה הסובייטית שלא ירדפו כ"כ את שומרי הדת. לפי מכתב הנ"ל הנה כבודו שי' חושב אשר צריכים להשתדל שהפרופיסור איינשטיין יהי' האיש המרכזי בזה. אם כבודו שי' חושב כך - אזי יהי' נחוץ לדעת אשר בהיות כבודו בברלין יתוודע לאיינשטיין ולהכירו היטב אם הוא הוא האיש שיכול להיות המרכזי לדבר שכזה" {{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' תלט.}}. | |||
== עם הרבי == | == עם הרבי == | ||
יש מי שאומר,{{הערה|הוטלו ספיקות בסיפור זה, על גרסאותיו. ראו להלן}} כי פעם אחת הגיע איינשטיין לועידה עם מספר | יש מי שאומר,{{הערה|הוטלו ספיקות בסיפור זה, על גרסאותיו. ראו להלן}} כי פעם אחת הגיע איינשטיין לועידה עם מספר פרופסורים. במקום נכח מאבטח בשם תנחום לוין, שהיה מגיע הרבה לרבי הריי"צ ב-770, ואף הכיר את הרבי, שהיה קרוב משפחתו, מכיון שאמו של לוין הייתה מצאצאיו של [[הרב"ש]] בן הצמח צדק. לוין סיפר שהרבי, שכנראה הוזמן עקב ניסיונו בהנדסת חשמל, הגיע למקום ושוחח עם איינשטיין. לוין סיפר שהרבי הסביר לו את עניין ה[[צמצום]]{{הערה|לגרסא אחרת, את עניין [[אחדות ה']]}} ולבסוף איינשטין הגיב בהתפעלות, שכעת הוא מבין את עניין 'מלוא כל הארץ כבודו'{{הערה|לגרסא האחרת, את עניין אחדות ה'}}{{הערה|[https://col.org.il/news/12391 מתי איינשטיין הבין מהי אחדות ה'?] {{col}}}}{{הערה|[https://col.org.il/news/12411 הרבי ואיינשטיין: פרטים נוספים על הפגישה ביניהם]}}. | ||
החוקר החסידי הרב [[יהושע מונדשיין]] הטיל ספק באמיתות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען | החוקר החסידי הרב [[יהושע מונדשיין]] הטיל ספק באמיתות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען שהוא לא התרחש כלל{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1101 הרבי, הרוגצ'ובי ו...איינשטיין, "סיפורים וגילגוליהם"] {{שטורעם}}}}. וכן היו עוד חסידים נוספים שהסתייגו מאמינות הסיפור. | ||
=== | === הרבי ותורת היחסות === | ||
בשיחות ובמכתבים בהם התייחס הרבי לעניין הילוך השמש, הסביר הרבי שבעוד בעבר, כשהשיטה המקובלת הייתה שכדור הארץ מסתובב סביב [[השמש]] (שיטת קופרניקוס), ניסו המפרשים להתאים את דברי התורה בתירוצים דחוקים לשיטה, הרי כיום כשתורת היחסות, שקובעת שאי אפשר לדעת מי הוא העומד ומי הוא המסובב, היא המקובלת בעולם, אין צורך בכלל לנסות להמשיך להתאים את דברי התורה הפשוטים, לטענת החוקרים{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/14/1/260.htm?q=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F חלק ל' עמוד 260]}}{{הערה|1=דברים אלו של הרבי מופיעים גם ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1996.htm?q=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F כרך ז' א'תתקצו]}}. | |||
באחד ממכתביו אומר [[הרבי]] שהעוסקים בתורת היחסות טעו והסיקו "מסקנות מוזרות במאוד" בעניין ה[[זמן]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/283.htm?q=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F חלק ב', אגרת רפג]}}. | באחד ממכתביו אומר [[הרבי]] שהעוסקים בתורת היחסות טעו והסיקו "מסקנות מוזרות במאוד" בעניין ה[[זמן]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/283.htm?q=%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F חלק ב', אגרת רפג]}}. | ||
במכתב נוסף מעיר הרבי אשר תורת היחסות "אינה אלא השערה והשתדלות לבאר בדרך אפשר חלק מתופעות הטבע - אין כל הצדקה להכניס מושגים החלטים" ואין לקבלה כאמת מוחלטת ללא הסתייגות{{הערה|אג"ק חי"ב אגרת ד'רט,הובא גם בלקו"ש ח"ל עמ' 269}}, במכתב אחר מעיר על הסתירה מיניה וביה בקבלת שיטת '''היחסות''' כאמת '''מוחלטת'''{{הערה|אג"ק חט"ו ה'תמט}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:איינשטיין, אלברט}} | {{מיון רגיל:איינשטיין, אלברט}} | ||
[[:קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ו]] | ||
[[קטגוריה:פיזיקאים]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:19, 4 במאי 2023
אלברט איינשטיין (י"ט באדר תרל"ט - כ"ו בניסן תשט"ו) היה פיזיקאי יהודי זוכה פרס נובל לפיזיקה, ומגדולי המדענים בהיסטוריה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט באדר תרל"ט בגרמניה למשפחה יהודית. למד בבית ספר נוצרי, אך בבגרותו למד יהדות מפי מורה פרטי, ושמר מעט מצוות[1]. בהמשך עזב את שמירת המסורת שלו, והחל ללמוד מדע. בגיל 16 נכנס ללמוד בגימנסיה.
בשנת תרס"ה התפרסמו מאמריו המדעיים המרכזיים הראשונים ביניהם תורת היחסות הפרטית.
בשנת תרע"ה פרסם את תורת היחסות הכללית.
בשנת תרפ"ג זכה בפרס נובל לפיזיקה.
בשנת תרצ"ב היגר לארצות הברית. עם פרוץ מלחמת עולם השנייה שלח מכתב לנשיא ארצות הברית רוזוולט בו הוא מביע את חששו מפני ניסיון גרמני לבנות פצצה אטומית. המכתב היה הגורם המכריע לפתיחת פרויקט מנהטן, שהסתיים בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגאסקי, ואיינשטיין היה מעורב בו.
דעתו על היהדות והאמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף היותו רחוק מהיהדות, האמין איינשטיין בקיומו של אלוקים. ובהיותו נפלא מהנבראים ואי יכולת הנבראים להשיגו.
במכתב משנת תרפ"ט, הוא תיאר את אמונתו באלוקים כך:
איני אתאיסט[2]. איני יודע האם אני יכול להגדיר עצמי כפנתאיסט[3]. הבעיה הכרוכה בכך עצומה מידי עבור מוחותינו המוגבלים. האם יורשה לי להשיב במשל? השכל האנושי, מאומן ככל שיהיה, אינו יכול לתפוס את היקום. אנו בעמדה של ילד קטן, הנכנס לספרייה ענקית שקירותיה מכוסים עד התקרה בספרים בשפות שונות רבות. הילד יודע שבהכרח מישהו כתב את הספרים הללו. הוא אינו יודע מי או כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן הם כתובים. הילד מבחין בתוכנית ברורה בסידור הספרים - סדר מיסתורי, שאת טבעו אינו יכול להבין, אלא בקושי לחשוד בו. זוהי, לפי הנראה לי, גישתו של השכל האנושי, ולו הדגול והמתורבת ביותר, כלפי אלוקים. אנו רואים יקום מסודר באופן נפלא, הפועל לפי חוקים מסוימים, אבל אנו בקושי מבינים אותם. מוחותינו המוגבלים אינם מסוגלים לתפוש את הכוח המיסתורי שמניע את צבירי הכוכבים.
— המכתב פורסם באנגלית בשנת 1930 בספרו של ג'ורג' סילבסטר וירק(אנ') "Glimpses of the Great". לפי ציטוט באתר Pantheism.com
איינשטיין מסביר, שאי אפשר לומר שאלוקים גם הוא כפוף לטבע, רח"ל. מכיון שאף אחד אינו יכול לתפוס את כל מהלכי טבע היקום, ומוכרח שיש מעליהם כוח עליון, בלתי ניתן לתפיסה.
מכתב הרבי הריי"צ אודות איינשטיין[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתב מי"ב אדר תר"צ, כותב הרבי הריי"צ לר' מנחם מענדל רוטשטיין (גביר ועסקן חסידי. ראו בערכו): "קיבלתי מכתב מידידנו הנכבד והנעלה בעל מדות תרומיות מוהר"נ יהודה ליב שי' וויינגארט, ובו הוא מזכיר אודות ההצעה שדיברנו פעמיים ושלוש בינינו לבין עצמנו שהי' נכון הדבר אשר ידברו עם בעלי עסקים יחידים שיש להם עסקים עם הסובייט שישפיעו על מנהלי הממשלה הסובייטית שלא ירדפו כ"כ את שומרי הדת. לפי מכתב הנ"ל הנה כבודו שי' חושב אשר צריכים להשתדל שהפרופיסור איינשטיין יהי' האיש המרכזי בזה. אם כבודו שי' חושב כך - אזי יהי' נחוץ לדעת אשר בהיות כבודו בברלין יתוודע לאיינשטיין ולהכירו היטב אם הוא הוא האיש שיכול להיות המרכזי לדבר שכזה" [4].
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש מי שאומר,[5] כי פעם אחת הגיע איינשטיין לועידה עם מספר פרופסורים. במקום נכח מאבטח בשם תנחום לוין, שהיה מגיע הרבה לרבי הריי"צ ב-770, ואף הכיר את הרבי, שהיה קרוב משפחתו, מכיון שאמו של לוין הייתה מצאצאיו של הרב"ש בן הצמח צדק. לוין סיפר שהרבי, שכנראה הוזמן עקב ניסיונו בהנדסת חשמל, הגיע למקום ושוחח עם איינשטיין. לוין סיפר שהרבי הסביר לו את עניין הצמצום[6] ולבסוף איינשטין הגיב בהתפעלות, שכעת הוא מבין את עניין 'מלוא כל הארץ כבודו'[7][8][9].
החוקר החסידי הרב יהושע מונדשיין הטיל ספק באמיתות סיפור זה באחד מטוריו, ואף טען שהוא לא התרחש כלל[10]. וכן היו עוד חסידים נוספים שהסתייגו מאמינות הסיפור.
הרבי ותורת היחסות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחות ובמכתבים בהם התייחס הרבי לעניין הילוך השמש, הסביר הרבי שבעוד בעבר, כשהשיטה המקובלת הייתה שכדור הארץ מסתובב סביב השמש (שיטת קופרניקוס), ניסו המפרשים להתאים את דברי התורה בתירוצים דחוקים לשיטה, הרי כיום כשתורת היחסות, שקובעת שאי אפשר לדעת מי הוא העומד ומי הוא המסובב, היא המקובלת בעולם, אין צורך בכלל לנסות להמשיך להתאים את דברי התורה הפשוטים, לטענת החוקרים[11][12].
באחד ממכתביו אומר הרבי שהעוסקים בתורת היחסות טעו והסיקו "מסקנות מוזרות במאוד" בעניין הזמן[13].
במכתב נוסף מעיר הרבי אשר תורת היחסות "אינה אלא השערה והשתדלות לבאר בדרך אפשר חלק מתופעות הטבע - אין כל הצדקה להכניס מושגים החלטים" ואין לקבלה כאמת מוחלטת ללא הסתייגות[14], במכתב אחר מעיר על הסתירה מיניה וביה בקבלת שיטת היחסות כאמת מוחלטת[15].
הערות שוליים
- ↑ אלברט איינשטיין ויהדותו, עמ' 32, מתוך גיליון 270 של דף לתרבות יהודית, סיוון התשס"ו. בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט, האגף לתרבות תורנית
- ↑ לא מאמין באלוקים כלל, רח"ל
- ↑ מאמין שאלוקים כפוף לטבע, רח"ל
- ↑ אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' תלט.
- ↑ הוטלו ספיקות בסיפור זה, על גרסאותיו. ראו להלן
- ↑ לגרסא אחרת, את עניין אחדות ה'
- ↑ לגרסא האחרת, את עניין אחדות ה'
- ↑ מתי איינשטיין הבין מהי אחדות ה'?
- ↑ הרבי ואיינשטיין: פרטים נוספים על הפגישה ביניהם
- ↑ הרבי, הרוגצ'ובי ו...איינשטיין, "סיפורים וגילגוליהם"
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ל' עמוד 260
- ↑ דברים אלו של הרבי מופיעים גם באגרות קודש כרך ז' א'תתקצו
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק ב', אגרת רפג
- ↑ אג"ק חי"ב אגרת ד'רט,הובא גם בלקו"ש ח"ל עמ' 269
- ↑ אג"ק חט"ו ה'תמט