אמירת הנשיא בחודש ניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמ...") |
אין תקציר עריכה |
||
| (14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב-[[770]]]] | [[קובץ:תזכורת אמירת הנשיא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תזכורת לאמירת פרשת הנשיא תלויה על עמוד ה[[שליח ציבור|חזן]] ב-[[770]]]] | ||
'''אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן''' היא [[מנהג]] לקרוא אחרי [[תפילת שחרית]], החל מ[[א' ניסן]] עד [[י"ג ניסן]], בפרשת [[קרבנות הנשיאים]] את קרבן הנשיא שהקריב באותו היום בעת חנוכת המזבח. לאחר אמירת ה'נשיא' אומרים את נוסח ה 'יהי רצון' (גם ב[[שבת]]), וכן כוהנים ולוויים אומרים אותו. | |||
מטעם אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בתחילת [[חודש ניסן]], לזכר קרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח, אין אומרים [[תחנון]] בכל ימי החודש{{הערה|מפני ש"בא' בניסן (יום הקמת המשכן במדבר) התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח נשיא א' ליום עד י"ג בניסן וכל נשיא ביום שהקריב קרבנו הי' יו"ט שלו" (ומכיון שביחד עם ימי הפסח שלאח"ז "יצא רוב החדש בקדושה" — אין אומרים תחנון כל חדש ניסן). טושו"ע או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וכן הוא בסידור אדה"ז (לפני "למנצח גו' יענך") בהימים שאין אומרים בהם תחנון.}}. | |||
==טעם אמירת הנשיא== | |||
לאחר בניית [[המשכן]] בשנה השנייה ליציאת בני ישראל מ[[מצרים]] (ב'תמ"ט), בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי ה[[שבטים]] קרבנות, ונתנו מתנות לעבודת הלווים. קרבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד י"ב בניסן. | |||
{{ציטוט|תוכן=קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה|מקור=[[פרשת נשא]], ספר במדבר, פרק ז'}} | תחילה התנדבו הנשיאים כקבוצה שש עגלות עבור נשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קרבנות, ונתנו מתנות למשכן כל נשיא ביום נפרד. קרבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים{{הערה|התורה חוזרת על הקרבנות 12 פעמים, כמבואר במדרש שכל שבט אמנם הקריב את אותו קרבן, אך לכל שבט היתה כוונה והמשכה מיוחדת לקרבנותיו. נתבאר ב[https://drive.google.com/file/d/1VEWM9zGCiFEw02vmxpwYzopZLRztSef7/view?usp=drivesdk הוספות ללקו"ש חלק ב' עמ' 532] ובעוד מקומות.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה|מקור=[[פרשת נשא]], ספר במדבר, פרק ז'|מרכאות=כן}} | |||
הקרבת קרבנות הנשיאים היתה תוך שנים עשר יום רצופים, כולל ב[[שבת]] בהוראת שעה. | הקרבת קרבנות הנשיאים היתה תוך שנים עשר יום רצופים, כולל ב[[שבת]] בהוראת שעה. | ||
לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/429/15.htm שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו].}}. | לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/429/15.htm שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו].}}. | ||
המנהג מופיע לראשונה בספרו של [[השל"ה]] הקדוש{{הערה|שני לוחות הברית מסכת פסחים (פרק נר מצוה). וכן ב'לקוטי עמק ברכה' שבסוף ספר 'עמק ברכה'.}}, ולאחר מכן נזכר בספרי גדולי ההוראה והפוסקים ונתקבל בתפוצות ישראל בקרב כל העדות והחוגים. | |||
==פרטי המנהג== | ==פרטי המנהג== | ||
אמירת הנשיא נעשית בכל יום לאחר [[תפילת שחרית]] (ובשבת, לאחר תפילת מוסף) ולאחר אמירת שיעור התהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש{{הערה|הנהגת כ"ק אד"ש. אך באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ (ח"א, עמ' שצ) "אחר התפלה ואחרי אמירת נשיא היום יאמרו מזמורי היום [בתהלים]".}}. | |||
[[הרבי]] ביקש לחזק את קיום מנהג אמירת הנשיא, ובאופן של "חמורין עלי" ו"חביבין עלי" עד לחביבות של [[מנהג ישראל]] - וכעין המבואר ב[[חסידות]]{{הערה|לקוטי תורה סוכות פ, ג.}} בנוגע למנהג ה[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]]{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט, א, עמ' 379.}}. | |||
קרבנות הנשיאים נדפסו ב[[סידור תהילת ה']] בקריאה לימי ה[[חנוכה]], כשבסופה נדפס ה"יהי רצון". | |||
===אמירת ה"יהי רצון"=== | |||
{{חלונית | |||
|כותרת=נוסח ה"יְהִי רָצוֹן" | |||
|רוחב=30% | |||
|תוכן=יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט (פלוני) שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן: | |||
|ניקוד=כן}} | |||
ב[[לוח היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/א' ניסן|היום יום א' ניסן]]}} כותב [[הרבי]] שלאחר אמירת ה'נשיא' אומרים "יהי רצון" הנדפס ב[[סידור תורה אור]], וגם כהנים ולוים אומרים אותו. | |||
הרבי מביא את דבריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ציוה לגיסו הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין הכהן]] לאמר ה"יהי רצון" שאחר ה'נשיא', ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור. | |||
===בספר תורה=== | |||
אין נוהגין כמנהג צדיקים רבים לקרוא את פרשת הנשיא ב[[ספר תורה]]. | |||
הרבי כתב בעניין זה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/5966.htm אגרות קודש אד"ש חלק ט"ז אגרת ה'תתקס"ו.]}}: "לקרות פרשת הנשיאים (בתחילת ניסן) בספר-תורה - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו [מוהרש"ב] ולמעלה בקודש. וכבר אמרו חז"ל, נהרא נהרא ופשטיה". | |||
גם ב[[ראש חודש]] ניסן, ב[[שבת]] (שחרית או מנחה) ובימי הקריאה שני וחמישי - אין לגלול את הספר תורה אחר הקריאה ולקרוא בו את פרשת הנשיאים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/1/2/index.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}. | |||
===האמירה בי"ג ניסן=== | |||
לאחר אמירת קרבנות הנשיאים במשך שנים עשר ימים מא' בניסן עד י"ב בניסן לפי סדר השבטים: יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי, ביום [[י"ג ניסן]] מנהגנו לקרוא מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד [[שבט לוי]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח".}} (ללא ה"יהי רצון"). | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://drive.google.com/open?id=14SoBvMLQwaBuCmPCKMOcQtapTsgaKvYK לקוטי שיחות חלק ל"ב עמ' 19 (ניסן)]''' {{מפתח}} | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Daily/Item.asp?ArticleID=888&CategoryID=84 קריאת פרשת הנשיאים]''' השיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר [[שולחן שבת (ספר)|שולחן שבת]] | |||
*'''[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/1/2/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, חודש ניסן, אמירת ה"נשיא" וה"יהי רצון"]''' {{ספרייה|}} | *'''[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/1/2/index.htm אוצר מנהגי חב"ד, חודש ניסן, אמירת ה"נשיא" וה"יהי רצון"]''' {{ספרייה|}} | ||
*'''[https://smslarav.co.il/search?q=tag:אמירת%20נשיא מה צריך לעשות אם לא אמרתי באחד הימים את הנשיא?]''' באתר [[סמס לרב]] | |||
*אפרים מינץ, '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/הנשיא.pdf הנשיא]''', ליקוט מקיף אודות מנהג ישראל בקריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן,י"ט אדר תשפ"א {{PDF}}{{אנש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] | ||
[[קטגוריה:פסח]] | [[קטגוריה:פסח]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:58, 23 באפריל 2023
אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בחודש ניסן היא מנהג לקרוא אחרי תפילת שחרית, החל מא' ניסן עד י"ג ניסן, בפרשת קרבנות הנשיאים את קרבן הנשיא שהקריב באותו היום בעת חנוכת המזבח. לאחר אמירת ה'נשיא' אומרים את נוסח ה 'יהי רצון' (גם בשבת), וכן כוהנים ולוויים אומרים אותו.
מטעם אמירת פרשת קרבנות הנשיאים בתחילת חודש ניסן, לזכר קרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח, אין אומרים תחנון בכל ימי החודש[1].
טעם אמירת הנשיא[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר בניית המשכן בשנה השנייה ליציאת בני ישראל ממצרים (ב'תמ"ט), בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי השבטים קרבנות, ונתנו מתנות לעבודת הלווים. קרבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד י"ב בניסן.
תחילה התנדבו הנשיאים כקבוצה שש עגלות עבור נשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קרבנות, ונתנו מתנות למשכן כל נשיא ביום נפרד. קרבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים[2]:
קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה. כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת. פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה. שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת. וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתֻּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה
— פרשת נשא, ספר במדבר, פרק ז'
הקרבת קרבנות הנשיאים היתה תוך שנים עשר יום רצופים, כולל בשבת בהוראת שעה.
לזכר כך, נוהגים מראש חודש ניסן ואילך לקרוא פרשת הנשיא שהקריב בו ביום וביום י"ג ניסן פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה" שהוא נגד שבט לוי[3].
המנהג מופיע לראשונה בספרו של השל"ה הקדוש[4], ולאחר מכן נזכר בספרי גדולי ההוראה והפוסקים ונתקבל בתפוצות ישראל בקרב כל העדות והחוגים.
פרטי המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמירת הנשיא נעשית בכל יום לאחר תפילת שחרית (ובשבת, לאחר תפילת מוסף) ולאחר אמירת שיעור התהלים היומי כפי שנחלק לימי החודש[5].
הרבי ביקש לחזק את קיום מנהג אמירת הנשיא, ובאופן של "חמורין עלי" ו"חביבין עלי" עד לחביבות של מנהג ישראל - וכעין המבואר בחסידות[6] בנוגע למנהג ההקפות בשמחת תורה[7].
קרבנות הנשיאים נדפסו בסידור תהילת ה' בקריאה לימי החנוכה, כשבסופה נדפס ה"יהי רצון".
אמירת ה"יהי רצון"[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוסח ה"יְהִי רָצוֹן"
|
|---|
|
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּאִיר הַיוֹם בְּחַסְדְּךָ הַגָדוֹל עַל נִשְׁמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְּשִׁין כְּצִפֳּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יִשְׂרָאֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵּיל הַנָּךְ צִיפָרֵי קַדִּישֵׁי לַאֲתַר קַדִּישָׁא דְאִתְּמָר עֲלֵייה עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבְּאִם אֲנִי עַבְדְּךָ מִשֵּׁבֶט (פלוני) שֶּׁקָּרָאתִי בְּתוֹרָתֶךָ פָּרָשָׁה שֶׁל הַנָּשִׂיא הַיּוֹם, אֲזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין וְכָל הָאוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַכְּלוּלוֹת בִּקְדוּשַּׁת זֶה הַשֵּׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּתוֹרָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן: |
בלוח היום יום[8] כותב הרבי שלאחר אמירת ה'נשיא' אומרים "יהי רצון" הנדפס בסידור תורה אור, וגם כהנים ולוים אומרים אותו.
הרבי מביא את דבריו של אדמו"ר הריי"צ שאביו, אדמו"ר הרש"ב, ציוה לגיסו הרב משה הורנשטיין הכהן לאמר ה"יהי רצון" שאחר ה'נשיא', ואמר לו כי אפילו כהן ולוי צריך לאמרו, כי זה שייך לעיבור.
בספר תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אין נוהגין כמנהג צדיקים רבים לקרוא את פרשת הנשיא בספר תורה.
הרבי כתב בעניין זה[9]: "לקרות פרשת הנשיאים (בתחילת ניסן) בספר-תורה - לא נהג כן כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ].. וידוע אשר הנהגות כ"ק מו"ח אדמו"ר היו כהנהגות אביו [מוהרש"ב] ולמעלה בקודש. וכבר אמרו חז"ל, נהרא נהרא ופשטיה".
גם בראש חודש ניסן, בשבת (שחרית או מנחה) ובימי הקריאה שני וחמישי - אין לגלול את הספר תורה אחר הקריאה ולקרוא בו את פרשת הנשיאים[10].
האמירה בי"ג ניסן[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר אמירת קרבנות הנשיאים במשך שנים עשר ימים מא' בניסן עד י"ב בניסן לפי סדר השבטים: יהודה, יששכר, זבולון, ראובן, שמעון, גד, אפרים, מנשה, בנימין, דן, אשר, נפתלי, ביום י"ג ניסן מנהגנו לקרוא מ"זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהוא נגד שבט לוי[11] (ללא ה"יהי רצון").
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות חלק ל"ב עמ' 19 (ניסן)
- קריאת פרשת הנשיאים השיחה של הרבי מעובדת מתוך הספר שולחן שבת
- אוצר מנהגי חב"ד, חודש ניסן, אמירת ה"נשיא" וה"יהי רצון" באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- מה צריך לעשות אם לא אמרתי באחד הימים את הנשיא? באתר סמס לרב
- אפרים מינץ, הנשיא, ליקוט מקיף אודות מנהג ישראל בקריאת פרשת הנשיאים בחודש ניסן,י"ט אדר תשפ"א
הערות שוליים
- ↑ מפני ש"בא' בניסן (יום הקמת המשכן במדבר) התחילו הנשיאים להקריב את קרבניהם לחנוכת המזבח נשיא א' ליום עד י"ג בניסן וכל נשיא ביום שהקריב קרבנו הי' יו"ט שלו" (ומכיון שביחד עם ימי הפסח שלאח"ז "יצא רוב החדש בקדושה" — אין אומרים תחנון כל חדש ניסן). טושו"ע או"ח סתכ"ט ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וכן הוא בסידור אדה"ז (לפני "למנצח גו' יענך") בהימים שאין אומרים בהם תחנון.
- ↑ התורה חוזרת על הקרבנות 12 פעמים, כמבואר במדרש שכל שבט אמנם הקריב את אותו קרבן, אך לכל שבט היתה כוונה והמשכה מיוחדת לקרבנותיו. נתבאר בהוספות ללקו"ש חלק ב' עמ' 532 ובעוד מקומות.
- ↑ שו"ע אדה"ז או"ח תכט, טו.
- ↑ שני לוחות הברית מסכת פסחים (פרק נר מצוה). וכן ב'לקוטי עמק ברכה' שבסוף ספר 'עמק ברכה'.
- ↑ הנהגת כ"ק אד"ש. אך באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ (ח"א, עמ' שצ) "אחר התפלה ואחרי אמירת נשיא היום יאמרו מזמורי היום [בתהלים]".
- ↑ לקוטי תורה סוכות פ, ג.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט, א, עמ' 379.
- ↑ היום יום א' ניסן
- ↑ אגרות קודש אד"ש חלק ט"ז אגרת ה'תתקס"ו.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק לב, עמ' 19. והוא על-פי שיחת י"ג ניסן תשמ"ה: בנוגע לפועל, מנהג פשוט הוא שביום י"ב בניסן אומרים רק נשיא נפתלי, וביום י"ג מתחילים מ"זאת חנוכת המזבח".