אביגדור בן חיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אביגדור בן חיים''', היה רב [[מתנגדים|מתנגד]] מהעיר [[פינסק]], שניהל את המלחמה של ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]] לאחר פטירתו של [[הגר"א מוילנא]], והוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] ולהדחתו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מרבנות העיר פינסק.
'''אביגדור בן חיים חיימוביץ''', היה רב [[מתנגדים|מתנגד]] מהעיר [[פינסק]], שניהל את המלחמה של ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]] לאחר פטירתו של [[הגר"א מוילנא]], והוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] ולהדחתו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מרבנות העיר פינסק.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
 
אביגדור נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו ר' יוסף חיים קרא שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.
אביגדור נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו חיים שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.


בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}.
בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}.
שורה 9: שורה 8:
בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]].
בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]].


בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]].
בשנת [[תקנ"ג]] הוא הודח על ידי הקהילה החסידית בעירו, ממשרת הרבנות בפינסק.


בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על [[אדמו"ר הזקן]] הצליח להוביל ל[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ו[[אדמו"ר הזקן]] חף מכל פשע.
בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]], ואף גרם לשרפתו הפומבית של הספר "[[צוואת הריב"ש]]" .


לאחר שנכשל במשימה שלקח על עצמו לאסור את אדמו"ר הזקן, ירדה קרנו בעיני ה[[מתנגדים]] והם הדיחו אותו מרבנות העיר פינסק.
בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על [[אדמו"ר הזקן]] הצליח להוביל ל[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ו[[אדמו"ר הזקן]] חף מכל פשע.


באחד ממכתבי ההלשנה שאביגדור כתב התברר שהמכתב נכתב בעיצומו של חג השבועות דבר המעיד על יהדותו המפוקפקת.
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה|תהלים נה, כא.}}, ובסוף ימיו נפל לשכרות{{הערה|'[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]' עמוד קכג.}}. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב ב[[עיירה|עיירות יהודיות]] כדי לבקש נדבות{{הערה|שבחי הרב עמוד 18.}}.


== נפילתו ==
[[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם  נפל אביגדור לשכרות היה אביגדור מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]].
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה|תהלים נה, כא.}}, ובסוף ימיו נפל לשכרות{{הערה|'[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]' עמוד קכג.}}. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב ב[[עיירה|עיירות יהודיות]] כדי לבקש נדבות{{הערה|שבחי הרב עמוד 18.}}.


[[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם נפל לשכרות היה מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]], ובשיחה אחרת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/225.htm שבת פרשת וישב תשי"ב].}} הוסיף שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו ל[[חסידי חב"ד]]. ואכן נכדו של אביגדור הרב [[משה אביגדור חייקין]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ושימש כרבה של הקהילה החב"דית ב[[לונדון]]{{הערה|עיתון "אפריון" [[תשרי]] [[תרפ"ה]].}}. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט{{הערה|ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.}}.
==משפחתו==
הרבי סיפר בשיחה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/225.htm שבת פרשת וישב תשי"ב].}} שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו ל[[חסידי חב"ד]]. ואכן נכדו של אביגדור הרב [[משה אביגדור חייקין]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ושימש כרבה של הקהילה החב"דית ב[[לונדון]]{{הערה|{{HebrewBooks|י' י' ג"ר, זכרונות מלונדון|אפריון Vol. 2 5685|27652||עמוד=193}}.}}. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט{{הערה|ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.}}.
*חתנו, רבי יהודה ליבוש מנעשוויז
*חתנו, רבי גרשון{{הבהרה|משפחה?}}
*חתנו, רבי ישראל שרגא חייקין{{מקור}}
**נכדו, הרב משה אביגדור חייקין, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]].


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה אחרונה מ־14:34, 28 במרץ 2023

אביגדור בן חיים חיימוביץ, היה רב מתנגד מהעיר פינסק, שניהל את המלחמה של המתנגדים בחסידות לאחר פטירתו של הגר"א מוילנא, והוביל למאסרו של אדמו"ר הזקן ולהדחתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב מרבנות העיר פינסק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביגדור נולד בעיר קאליץ לאביו ר' יוסף חיים קרא שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע לוילנא כדי ללמוד תורה מפיו של הגר"א, וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר ליסלי, כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.

בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שכיהן באותו זמן ברבנות העיר פינסק ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק למגיד ממעזריטש, על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור[1].

בשנת תקמ"א חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של אדמו"ר הזקן, על מנת להבאיש את שמו בוילנא.

בשנת תקנ"ג הוא הודח על ידי הקהילה החסידית בעירו, ממשרת הרבנות בפינסק.

בשנת תקנ"ו נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי ליטא בפרט - אדמו"ר הזקן, ואף גרם לשרפתו הפומבית של הספר "צוואת הריב"ש" .

בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על אדמו"ר הזקן הצליח להוביל למאסרו השני, אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שבב' מנחם אב תק"ס מושל ליטא הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ואדמו"ר הזקן חף מכל פשע.

סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"[2], ובסוף ימיו נפל לשכרות[3]. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב בעיירות יהודיות כדי לבקש נדבות[4].

הרבי סיפר[5] שבימים בהם נפל אביגדור לשכרות היה אביגדור מסתובב אצל חסידים בהתוועדויות ומבקש משקה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי סיפר בשיחה[6] שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו לחסידי חב"ד. ואכן נכדו של אביגדור הרב משה אביגדור חייקין התקרב לחסידות חב"ד, ושימש כרבה של הקהילה החב"דית בלונדון[7]. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט[8].

  • חתנו, רבי יהודה ליבוש מנעשוויז
  • חתנו, רבי גרשון[דרושה הבהרה]
  • חתנו, רבי ישראל שרגא חייקין[דרוש מקור]
    • נכדו, הרב משה אביגדור חייקין, רב קהילת חב"ד בלונדון.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בית רבי חלק א'
  2. תהלים נה, כא.
  3. 'המשפיע' עמוד קכג.
  4. שבחי הרב עמוד 18.
  5. שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד.
  6. שבת פרשת וישב תשי"ב.
  7. י' י' ג"ר, זכרונות מלונדון, ‏אפריון Vol. 2 5685, באתר HebrewBooks.
  8. ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.