אביגדור בן חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "==תולדות חייו==" ב־"==קורות חיים==") |
(←ראו גם) |
||
| (38 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אביגדור בן חיים | '''אביגדור בן חיים חיימוביץ''', היה רב [[מתנגדים|מתנגד]] מהעיר [[פינסק]], שניהל את המלחמה של ה[[מתנגדים]] ב[[חסידות]] לאחר פטירתו של [[הגר"א מוילנא]], והוביל ל[[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|מאסרו של אדמו"ר הזקן]] ולהדחתו של ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] מרבנות העיר פינסק. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד. | אביגדור נולד בעיר [[קאליץ]] לאביו ר' יוסף חיים קרא שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע ל[[וילנא]] כדי ללמוד תורה מפיו של [[הגר"א]], וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר [[ליסלי]], כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד. | ||
בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}. | בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שכיהן באותו זמן ברבנות העיר [[פינסק]] ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]], על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור{{הערה|בית רבי חלק א'}}. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]]. | בשנת [[תקמ"א]] חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של [[אדמו"ר הזקן]], על מנת להבאיש את שמו ב[[וילנא]]. | ||
בשנת [[תקנ" | בשנת [[תקנ"ג]] הוא הודח על ידי הקהילה החסידית בעירו, ממשרת הרבנות בפינסק. | ||
בשנת [[תקנ"ו]] נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי [[ליטא]] בפרט - [[אדמו"ר הזקן]], ואף גרם לשרפתו הפומבית של הספר "[[צוואת הריב"ש]]" . | |||
לאחר | בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על [[אדמו"ר הזקן]] הצליח להוביל ל[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]], אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של [[אדמו"ר הזקן]] מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שב[[ב' מנחם אב]] [[תק"ס]] מושל [[ליטא]] הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ו[[אדמו"ר הזקן]] חף מכל פשע. | ||
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה|תהלים נה, כא.}}, ובסוף ימיו נפל לשכרות{{הערה|'[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]' עמוד קכג.}}. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב ב[[עיירה|עיירות יהודיות]] כדי לבקש נדבות{{הערה|שבחי הרב עמוד 18.}}. | |||
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"{{הערה| | |||
[[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם נפל לשכרות היה מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]] | [[הרבי]] סיפר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/11/5/71.htm שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד].}} שבימים בהם נפל אביגדור לשכרות היה אביגדור מסתובב אצל חסידים ב[[התוועדות|התוועדויות]] ומבקש [[משקה]]. | ||
==משפחתו== | |||
הרבי סיפר בשיחה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/26/225.htm שבת פרשת וישב תשי"ב].}} שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו ל[[חסידי חב"ד]]. ואכן נכדו של אביגדור הרב [[משה אביגדור חייקין]] התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ושימש כרבה של הקהילה החב"דית ב[[לונדון]]{{הערה|{{HebrewBooks|י' י' ג"ר, זכרונות מלונדון|אפריון Vol. 2 5685|27652||עמוד=193}}.}}. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט{{הערה|ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.}}. | |||
*חתנו, רבי יהודה ליבוש מנעשוויז | |||
*חתנו, רבי גרשון{{הבהרה|משפחה?}} | |||
*חתנו, רבי ישראל שרגא חייקין{{מקור}} | |||
**נכדו, הרב משה אביגדור חייקין, רב קהילת חב"ד ב[[לונדון]]. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 23: | שורה 29: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:בן חיים, אביגדור}} | {{מיון רגיל:בן חיים, אביגדור}} | ||
[[קטגוריה:מתנגדים]] | [[קטגוריה:מתנגדים]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:34, 28 במרץ 2023
אביגדור בן חיים חיימוביץ, היה רב מתנגד מהעיר פינסק, שניהל את המלחמה של המתנגדים בחסידות לאחר פטירתו של הגר"א מוילנא, והוביל למאסרו של אדמו"ר הזקן ולהדחתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב מרבנות העיר פינסק.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביגדור נולד בעיר קאליץ לאביו ר' יוסף חיים קרא שכיהן כרב העיר. בבחרותו נסע לוילנא כדי ללמוד תורה מפיו של הגר"א, וכבר בצעירותו התמנה כרב בעיר ליסלי, כשבמקביל הוא שולח ידו במסחר, עד שהפך לאיש אמיד.
בעקבות השנאה הגדולה שרחש לחסידים, החליט להצר את צעדיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שכיהן באותו זמן ברבנות העיר פינסק ובאמצעות תשלום לפריץ המקומי ותשלומי שוחד לראשי הקהילה, הצליח להדיח את ר' לוי יצחק ממשרת הרבנות ולהתמנות במקומו, כשהוא מנצל את נסיעתו של ר' לוי יצחק למגיד ממעזריטש, על מנת להציק לבני המשפחה ולגרש אותם מהעיר כדי שלר' לוי יצחק לא יהיה להיכן לחזור[1].
בשנת תקמ"א חתם יחד עם רבנים נוספים בפינסק על כרוז הקורא להחרים את עדת החסידים, ואוסר לבוא עמהם במגע, ובאותה תקופה זייף מכתב בכתב ידו של אדמו"ר הזקן, על מנת להבאיש את שמו בוילנא.
בשנת תקנ"ג הוא הודח על ידי הקהילה החסידית בעירו, ממשרת הרבנות בפינסק.
בשנת תקנ"ו נעמד בראש הלוחמים נגד תנועת החסידות בכלל, ומנהיג החסידות ברחבי ליטא בפרט - אדמו"ר הזקן, ואף גרם לשרפתו הפומבית של הספר "צוואת הריב"ש" .
בעקבות הלשנות נוראיות ומופרכות שהעליל על אדמו"ר הזקן הצליח להוביל למאסרו השני, אך לאחר דין ומשפט התברר שהכל האשמות שווא. גם לאחר שחרורו של אדמו"ר הזקן מהמאסר ניסה להמשיך ולהעליל עלילות נוספות, עד שבב' מנחם אב תק"ס מושל ליטא הגיע למסקנה הסופית שאין כל יסוד להאשמות, ואדמו"ר הזקן חף מכל פשע.
סופו של אביגדור היה שהתקיים בו הפסוק "שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו"[2], ובסוף ימיו נפל לשכרות[3]. והיה מסתובב בשווקי העיר יחד עם נשים נוכריות, והיה מסתובב בעיירות יהודיות כדי לבקש נדבות[4].
הרבי סיפר[5] שבימים בהם נפל אביגדור לשכרות היה אביגדור מסתובב אצל חסידים בהתוועדויות ומבקש משקה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי סיפר בשיחה[6] שגם אצל אביגדור התקיימה ה"קללה" שצאצאיהם של גדולי המתנגדים יתקרבו לחסידות ויהפכו לחסידי חב"ד. ואכן נכדו של אביגדור הרב משה אביגדור חייקין התקרב לחסידות חב"ד, ושימש כרבה של הקהילה החב"דית בלונדון[7]. צאצאים נוספים של אביגדור שנמנו על חסידי חב"ד הם משפחת איזראעליט[8].
- חתנו, רבי יהודה ליבוש מנעשוויז
- חתנו, רבי גרשון[דרושה הבהרה]
- חתנו, רבי ישראל שרגא חייקין[דרוש מקור]
- נכדו, הרב משה אביגדור חייקין, רב קהילת חב"ד בלונדון.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בית רבי חלק א'
- ↑ תהלים נה, כא.
- ↑ 'המשפיע' עמוד קכג.
- ↑ שבחי הרב עמוד 18.
- ↑ שיחת שבת פרשת בשלח תשי"ד.
- ↑ שבת פרשת וישב תשי"ב.
- ↑ י' י' ג"ר, זכרונות מלונדון, אפריון Vol. 2 5685, באתר HebrewBooks.
- ↑ ספר הקהילה "קלצק - פנקס", עמ' 51.