י' בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←נפטרו) |
||
(28 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש טבת}} | {{חודש טבת}} | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום בלוח השנה העברי|אחר=יום התענית|ראו=עשרה בטבת}} | |||
[[ | '''י' בטבת''' הוא היום העשירי ב[[חודש טבת]]. יום זה הוא יום [[צום]] לזכר תחילת המצור על [[ירושלים]] שהוביל לחורבן [[בית המקדש הראשון]]. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
[[ | [[קובץ:עשרה בטבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חומת ירושלים]] | ||
*ג'של"ו - תחילת המצור על [[ירושלים]], על ידי נבוכדנאצר מלך בבל. | *ג'של"ו - תחילת המצור על [[ירושלים]], על ידי נבוכדנאצר מלך בבל. | ||
*שע"א - רבי יהודה לייב איילנבורג, מחבר ספר 'מנחת יהודה', נפטר. | *שע"א - רבי יהודה לייב איילנבורג, מחבר ספר 'מנחת יהודה', נפטר. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
*[[תש"נ]] - רבי אברהם אבא לייפער מ[[פיטסבורג]], [[אשדוד]], נפטר. | *[[תש"נ]] - רבי אברהם אבא לייפער מ[[פיטסבורג]], [[אשדוד]], נפטר. | ||
== | ==ימי חב"ד== | ||
*[[תר"ז]] - רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]], נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], | ===אירועים=== | ||
*[[תשל"א]] - | *[[תר"ז]] - רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניאורסון]], נכדו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד ר' יעקב לייב לרויא. | ||
*[[תשל"ח]] - הרבי מחדש את מנהג אמירת [[דברי כיבושין]]. | |||
*[[תנש"א]] - הרב [[טוביה פלס]] הוציא לאור את הגליון הראשון של חוברות ה[[דבר מלכות]] בעקבות שיחתו של הרבי בדבר 'מעלתן של ישראל'. | |||
===[[יום הולדת|נולדו]]=== | |||
*[[תר"פ]] - הרב [[יעקב מזרחי]]. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*'''[[תשל"א]] - הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]], רעייתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ומנוחתה כבוד ב[[ניו יורק]].''' | |||
*[[תשל"ז]] - ר' [[ישראל כהנסון]]. | |||
*[[תשע"ט]] - הרב [[משה לחיאני]] משלוחי [[הרבי]] למרסיי שב[[צרפת]] ול[[אשדוד]]. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[מנהגי עשרה בטבת]] | *[[מנהגי עשרה בטבת]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=224 עשרה בטבת הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}} | |||
{{להיום יום|י'|טבת}} | {{להיום יום|י'|טבת}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש טבת|ב י]] | |||
[[קטגוריה:תעניות]] | |||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | |||
[[קטגוריה: |
גרסה אחרונה מ־12:32, 26 במרץ 2023
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י' בטבת הוא היום העשירי בחודש טבת. יום זה הוא יום צום לזכר תחילת המצור על ירושלים שהוביל לחורבן בית המקדש הראשון.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ג'של"ו - תחילת המצור על ירושלים, על ידי נבוכדנאצר מלך בבל.
- שע"א - רבי יהודה לייב איילנבורג, מחבר ספר 'מנחת יהודה', נפטר.
- תר"ה - רבי נתן מברסלב, תלמידו ומעתיק שמועתו של רבי נחמן מברסלב, מחבר ספר 'ליקוטי הלכות', נפטר.
- תרי"ח - רבי שבתי יגל, ראש ישיבת 'מתיבתא עץ חיים דסלאנים' - רמת גן, נפטר.
- תש"נ - רבי אברהם אבא לייפער מפיטסבורג, אשדוד, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תר"ז - רבי שלמה זלמן שניאורסון, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק, נשא את בתו של החסיד ר' יעקב לייב לרויא.
- תשל"ח - הרבי מחדש את מנהג אמירת דברי כיבושין.
- תנש"א - הרב טוביה פלס הוציא לאור את הגליון הראשון של חוברות הדבר מלכות בעקבות שיחתו של הרבי בדבר 'מעלתן של ישראל'.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תר"פ - הרב יעקב מזרחי.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשל"א - הרבנית נחמה דינה שניאורסון, רעייתו של אדמו"ר הריי"צ, ומנוחתה כבוד בניו יורק.
- תשל"ז - ר' ישראל כהנסון.
- תשע"ט - הרב משה לחיאני משלוחי הרבי למרסיי שבצרפת ולאשדוד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפתגם היומי - י' בטבת - מלוח היום יום |
---|
תענית, סליחות, אבינו מלכנו.
מענה הצמח צדק על יחידות: כתיב "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו גו'". "און" הוא מלשון און בחולם, שפירושו כח ועוז. וכשם ד"יעזוב רשע דרכו" זהו דבר המוכרח, אשר בלא תשובה אי אפשר לגשת אל הקדש, הנה כמו כן צריך האיש און, כלומר איש החזק בדעת עצמו, לעזוב מחשבותיו, ולא יאמר איך זאג אזוי, איך האלט אזוי, כי כל "איך" ומציאות הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות. תרגום מאידיש: מענה הצמח צדק על יחידות: כתיב "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו גו'". "און" הוא מלשון אוֹן בחולם שפירושו כח ועוז. וכשם ד"יעזוב רשע דרכו" זהו דבר המוכרח, אשר בלא תשובה אי אפשר לגשת אל הקדש, הנה כמו כן צריך האיש און, כלומר איש החזק בדעת עצמו, לעזוב מחשבותיו, ולא יאמר אני אומר כך, אני אוחז כך, כי כל "אני" ומציאות הוא מקור הרע וגורם פירוד לבבות. |