יצחק מאיר גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 582961 של חסיד של הרבי (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של [[כפר חב"ד]] לצדם של ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[דוד חן]], ר' [[שניאור זלמן ברונשטיין]] ור' [[אברהם שמואל גורליק]]. | כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של [[כפר חב"ד]] לצדם של ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[דוד חן]], ר' [[שניאור זלמן ברונשטיין]] ור' [[אברהם שמואל גורליק]]. | ||
בכפר ניהל קיוסק קטן שהיה למעשה החנות הראשונה שקמה ב[[כפר חב"ד]] | בכפר ניהל קיוסק קטן שהיה למעשה החנות הראשונה שקמה ב[[כפר חב"ד]]. | ||
ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]] נפטר ונקבר ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. | ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]] נפטר ונקבר ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]]. | ||
גרסה מ־23:03, 28 בפברואר 2023
ר' יצחק מאיר גרינברג (תרנ"ב - י"א בשבט תשל"ו) היה ממייסדי כפר חב"ד וכיהן כחבר בועד המייסד של הכפר. היה בעל החנות הראשונה שקמה בכפר.
תולדות חיים
ר' יצחק מאיר גרינברג נולד בשנת תרנ"ב לאביו ר' נחמן יוסף גרינברג בעיירה יהודית בפולין. משפחתו היו חסידי גור והוא נקרא על-שם האדמו"ר הראשון והמייסד של חסידות גור הרב יצחק מאיר אלתר.
בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שבליטא. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שבברית המועצות (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' שמואל גרונם גרינברג, במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תוך כדי סכנה עצומה תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול[1]. כשפרצה מלחמת העולם השנייה ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה.
לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה לפולין דרך לבוב ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם חסידי חב"ד, ור' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם משפחתו, באותו זמן בזלצבורג היה ריכוז של מספר רב של משפחות חב"דיות להם לא היה סידור לתפילה, בעקבות כך שלח אדמו"ר הריי"צ סידורים לחסידים ששהו במחנה ובכללם לר' יצחק מאיר גרינברג, היחיד במחנה בזלצבורג לו היה עוד קודם לכן סידור היה החסיד ר' געצל רובשקין שמאוד הצטער על-כך שלא זכה לקבל סידור מאדמו"ר הריי"צ, מיד כששמע על-כך ר' יצחק מאיר הוא נתן לו את הסידור שקבל מאדמו"ר הריי"צ.. כמו כן גם בעיר זלצבורג היה מכניס אורחים גדול והיה לו חדר מיוחד שיוער לגברים וחדר אחר שיועד עבור נשים.
לאחר שהותו בזלצבורג המשיך עם החסידים לצרפת לעיירה ברינואה, שם למד בנו ר' שמואל גרונם בתומכי תמימים ברינואה, ובתו מרת רוזה השתדכה עם חתנו לעתיד ר' שלמה מיידנצ'יק. לאחר מכן במכתב ששלח אדמו"ר הריי"צ לעסקני חב"ד בברינואה נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל.
כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של כפר חב"ד לצדם של ר' זלמן פלדמן, ר' זלמן סודקביץ, ר' דוד חן, ר' שניאור זלמן ברונשטיין ור' אברהם שמואל גורליק.
בכפר ניהל קיוסק קטן שהיה למעשה החנות הראשונה שקמה בכפר חב"ד.
בי"א בשבט תשל"ו נפטר ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
משפחתו
- בנו ר' שמואל גרונם גרינברג.
- בתו מרת רוזה אשת ר' שלמה מיידנצ'יק.
- בתו מרת ריבה.
- בתו מרת שרה.
הערות שוליים
- ↑ ראה בית משיח גיליון מספר 351 עמוד 78