השגחה פרטית: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''השגחת ה'''' (או '''ההשגחה העליונה''') הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי [[הקב"ה]] משגיח על הבריאה אותה ברא. [[הבעל שם טוב]] ב[[תורת החסידות]] הוסיף והדגיש את רעיון "'''ההשגחה הפרטית'''", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה. | '''השגחת ה'''' (או '''ההשגחה העליונה''') הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי [[הקב"ה]] משגיח על הבריאה אותה ברא. [[הבעל שם טוב]] ב[[תורת החסידות]] הוסיף והדגיש את רעיון "'''ההשגחה הפרטית'''", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה. | ||
הרבי התבטא כי האמונה בהשגחה פרטית היא יסוד בתורה ומצוות{{הערה|ליקוט מענות קודש תשל"ח-תשל"ט עמוד 67.}}. | |||
==שיטות הרמב"ם ואחרים== | ==שיטות הרמב"ם ואחרים== | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי. | לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי. | ||
מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא | מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא הייתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה. | ||
גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. | גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמה: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו{{הערה|1=שומר אמונים (לר"י אירגס) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45212&st=&pgnum=121&hilite= סימן פא].}}. | ||
==שיטת תורת החסידות== | ==שיטת תורת החסידות== | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
ההוכחה לכך מובאת מסיפור הגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}: | ההוכחה לכך מובאת מסיפור הגמרא{{הערה|חולין סג, א.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי יוחנן]] כי הוי חזי [כאשר היה רואה] שלך, אמר: "משפטיך תהום רבה". | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[רבי יוחנן]] כי הוי חזי [כאשר היה רואה] שלך, אמר: "משפטיך תהום רבה". | ||
'''ופירש [[רש"י]]''': משפטיך אף בתהום רבה, שזמנתה שלך לשפוט ולעשות נקמתך בדגת הים להמית המזומנים למות}} | |||
מכאן מוכח, שהשגחת ה' ומשפטו היא על כל אחד מדגי הים, אם יחיה או ימות{{הערה|[[יהל אור]] על תהלים לו, ז. הובא בלקוטי שיחות חלק ז' ע' 63. חלק ט' ע' 181. חלק כ"ט ע' 290. חלק ל' דלהלן, סעיף ב'. ושם נסמן.}}. | מכאן מוכח, שהשגחת ה' ומשפטו היא על כל אחד מדגי הים, אם יחיה או ימות{{הערה|[[יהל אור]] על תהלים לו, ז. הובא בלקוטי שיחות חלק ז' ע' 63. חלק ט' ע' 181. חלק כ"ט ע' 290. חלק ל' דלהלן, סעיף ב'. ושם נסמן.}}. | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
בתורת החסידות מתבאר בעומק יותר חידושו של הבעל שם טוב, שלא רק שה' משגיח על כל פרט, אלא שלכל פרט יש משמעות וכוונה עמוקה בדרך להשלמת כוונת הבריאה כולה. ובלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. הובא ב[[תבנית:היום יום/כ"ח חשוון|היום יום כ"ח חשוון]].}}: | בתורת החסידות מתבאר בעומק יותר חידושו של הבעל שם טוב, שלא רק שה' משגיח על כל פרט, אלא שלכל פרט יש משמעות וכוונה עמוקה בדרך להשלמת כוונת הבריאה כולה. ובלשונו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. הובא ב[[תבנית:היום יום/כ"ח חשוון|היום יום כ"ח חשוון]].}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועל דרך | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ועל דרך דוגמה הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא על פי השגחה פרטית, אשר הוא יתברך גזר אומר אשר דשא פרטי זה חיה יחיה חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זה יסוב ויכוף לימינו ושמאלו לפניו ולאחוריו במספר כזה וכזה, אלא עוד זאת דתנועת הדשא הפרטי הלזה יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה, דבצרוף ואחוד כל הפעולות הפרטים של הרבוי רבבות פרטים אין מספר שישנם בכל האלפים ורבבות מינים שישנם בהד' חלוקות דדומם צומח חי מדבר הנה נשלמה כונה העליונה בסוד הבריאה כולה}} | ||
הרבי מביא לכך | הרבי מביא לכך דוגמה מכך שרואים אצל עקרת בית מוצלחת: לא רק שכל החפצים בביתה נמצאים בסדר ובתכנון מדוייק, אלא שלכל אחד מהם יש מטרה ותכלית עבור הנהגת הבית, ואין אף פריט חסר או מיותר{{הערה|שם=חל|1=לקוטי שיחות חלק ל', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/8/1/index.htm שיחה א' לפרשת וישלח].}}. | ||
מהסבר זה מובן, שהחידוש של השגחה פרטית לפי הבעל שם טוב אינו רק לגבי דומם-צומח-חי אלא גם לגבי האדם. כי לפי ההסברים הקודמים, ההשגחה הפרטית על האדם היא מצד מעלתו, שהוא דוקא משלים את תכלית הבריאה; ולכן, ככל שהפרט השייך לאדם הוא נעלה יותר, ונוגע יותר לכוונת הבריאה - כך ההשגחה עליו תהיה גלויה יותר. אמנם לפי הבעל שם טוב, כל פרט ופרט נוגע לכללות הבריאה, ולכן ההשגחה היא על כל פרט הנוגע לאדם באותה מידה{{הערה|1= לקוטי שיחות חלק כ"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=179&hilite=שיחת יב-יג תמוז, סעיף יא].}}. | מהסבר זה מובן, שהחידוש של השגחה פרטית לפי הבעל שם טוב אינו רק לגבי דומם-צומח-חי אלא גם לגבי האדם. כי לפי ההסברים הקודמים, ההשגחה הפרטית על האדם היא מצד מעלתו, שהוא דוקא משלים את תכלית הבריאה; ולכן, ככל שהפרט השייך לאדם הוא נעלה יותר, ונוגע יותר לכוונת הבריאה - כך ההשגחה עליו תהיה גלויה יותר. אמנם לפי הבעל שם טוב, כל פרט ופרט נוגע לכללות הבריאה, ולכן ההשגחה היא על כל פרט הנוגע לאדם באותה מידה{{הערה|1= לקוטי שיחות חלק כ"ג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=179&hilite=שיחת יב-יג תמוז, סעיף יא].}}. | ||
| שורה 41: | שורה 45: | ||
ההסבר לכך: אצל שאר הפרטים שבעולם, למרות שה' משגיח עליהם, הרי הם רק אמצעי לדבר אחר - בשביל ישראל. ולכן, ההשגחה על כל פרט היא בהתאם למעלתו, עד כמה הוא נוגע ועיקרי לכוונת הבריאה. אך אצל בני ישראל - שהם מטרת הבריאה ולא רק אמצעי - לכל פרט ישנה חשיבות שווה, וכל פרט שלהם נוגע לכוונת הבריאה{{הערה|שם=חל}}. | ההסבר לכך: אצל שאר הפרטים שבעולם, למרות שה' משגיח עליהם, הרי הם רק אמצעי לדבר אחר - בשביל ישראל. ולכן, ההשגחה על כל פרט היא בהתאם למעלתו, עד כמה הוא נוגע ועיקרי לכוונת הבריאה. אך אצל בני ישראל - שהם מטרת הבריאה ולא רק אמצעי - לכל פרט ישנה חשיבות שווה, וכל פרט שלהם נוגע לכוונת הבריאה{{הערה|שם=חל}}. | ||
==חידושו של הרבי בהבנת | ==חידושו של הרבי בהבנת השיטות השונות== | ||
[[הרבי]] חידש ולימד כי שיטת [[הרמב"ם]] | [[הרבי]] חידש ולימד כי שיטת [[הרמב"ם]] ושיטתו אינן סותרות זו לזו. | ||
הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית. | הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית. | ||
| שורה 53: | שורה 57: | ||
הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו. | הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו. | ||
בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם [[הרמב"ם]] לדברי הבעל שם טוב{{ | בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם [[הרמב"ם]] לדברי הבעל שם טוב{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 199 פרשת קורח שיחה ב}}. | ||
==ההשגחה הפרטית אינה בסתירה לאחדות== | ==ההשגחה הפרטית אינה בסתירה לאחדות== | ||
| שורה 59: | שורה 63: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|1=תורה אור וירא [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/4/14d.htm יד, ד ד"ה ארדה נא]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15999&st=&pgnum=187&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' קפד]. ועוד.}}, שהביאור לכך הוא בשתים: ידיעת ה' אינה כדעתנו, ולכן השגחתו על פרטי הנבראים אינה באופן שהוא מתלבש בתוכם כדי לדעת אותם, אלא הכל ידוע לו - כלשון חז"ל "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם". ובנוסף לכך, ישנה בחינה אלוקית היורדת ומתלבשת בתוך פרטי הנבראים ומשגיחה עליהם, והיא על ידי התלבשות ה[[אורות]] ב[[כלים]] שהם מחולקים לריבוי; אך אף על פי כן הם בטלים לאור המלובש בהם. ועל בחינה זו של הכלים נאמר{{הערה|זכריה ד, י.}} "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", וכן{{הערה|דה"ב טז, ט.}} "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ". | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|1=תורה אור וירא [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/4/14d.htm יד, ד ד"ה ארדה נא]. וראה גם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15999&st=&pgnum=187&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' קפד]. ועוד.}}, שהביאור לכך הוא בשתים: ידיעת ה' אינה כדעתנו, ולכן השגחתו על פרטי הנבראים אינה באופן שהוא מתלבש בתוכם כדי לדעת אותם, אלא הכל ידוע לו - כלשון חז"ל "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם". ובנוסף לכך, ישנה בחינה אלוקית היורדת ומתלבשת בתוך פרטי הנבראים ומשגיחה עליהם, והיא על ידי התלבשות ה[[אורות]] ב[[כלים]] שהם מחולקים לריבוי; אך אף על פי כן הם בטלים לאור המלובש בהם. ועל בחינה זו של הכלים נאמר{{הערה|זכריה ד, י.}} "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", וכן{{הערה|דה"ב טז, ט.}} "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ". | ||
==ראו גם== | |||
[[אחדות השם]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 66: | שורה 73: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *[http://old2.ih.chabad.info/images/update/395.pdf קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם], [[ישבעם סגל]], [[תש"ע]]. {{אינפו}} {{PDF}} | ||
*הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3258891 מהי השגחה פרטית על פי תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בית חב"ד | *הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]], '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3258891 מהי השגחה פרטית על פי תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בית חב"ד | ||
*[[נחום גרינוולד]], '''[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=79737 השגחה פרטית על פי שיטת הבעל שם טוב]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | *[[נחום גרינוולד]], '''[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=79737 השגחה פרטית על פי שיטת הבעל שם טוב]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
*הרב עדין אבן ישראל, '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%97%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA השגחה פרטית או כללית?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | *הרב עדין אבן ישראל, '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A9%D7%92%D7%97%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA השגחה פרטית או כללית?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1omNS6sm7WD9OjgWW-yLisfriIGFXLc4S/view השגחה פרטית בתורת הרבי]''', גליון 'ממזרח שמש' א', י' שבט תשפ"ג עמוד 8 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]] | [[קטגוריה:אמונה וביטחון]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:01, 7 בפברואר 2023
השגחת ה' (או ההשגחה העליונה) הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי הקב"ה משגיח על הבריאה אותה ברא. הבעל שם טוב בתורת החסידות הוסיף והדגיש את רעיון "ההשגחה הפרטית", הקובע שהשגחת ה' על הבריאה היא על כל פרט ופרט; ובנוסף, שלכל פרט ופרט יש משמעות וחלק עיקרי הנוגע לתכלית הבריאה כולה.
הרבי התבטא כי האמונה בהשגחה פרטית היא יסוד בתורה ומצוות[1].
שיטות הרמב"ם ואחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה העליונה.
הרמב"ם בספרו הידוע "מורה הנבוכים"[2] סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גדלה ההשגחה הפרטית עליו.
אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו בדומם צומח וחי - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה.
לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי.
מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא הייתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה.
גם לשיטות הסוברות שהשגחת ה' על הדומם-צומח-חי היא כללית - כאשר מדובר על פרט מפרטי הדומם-צומח-חי שיש לו יחס לאדם, מודים הם שישנה עליו השגחה פרטית. לדוגמה: אף שה' אינו משגיח על הדגים מי יחיה ומי ימות, משגיח הוא על האדם המתפרנס מהם, ולכן על דגים אלו תהיה השגחה פרטית. כך גם בנוגע לממונו של האדם שה' משגיח על כל פרט ממנו, אם ימות שורו או ישבר כדו[3].
שיטת תורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיסד החסידות הכללית, מורנו הבעל שם טוב הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח[4]. על כך הוסיף אדמו"ר הזקן שההשגחה היא לא רק על המתרחש עצמו (ובמשל: גלגולי העלה), אלא גם על הגורמים לו (כגון האם העלה יתגלגל על ידי רוח או אדם העובר במקום).
ההוכחה לכך מובאת מסיפור הגמרא[5]:
מכאן מוכח, שהשגחת ה' ומשפטו היא על כל אחד מדגי הים, אם יחיה או ימות[6].
כל פרט נוגע לתכלית הבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מתבאר בעומק יותר חידושו של הבעל שם טוב, שלא רק שה' משגיח על כל פרט, אלא שלכל פרט יש משמעות וכוונה עמוקה בדרך להשלמת כוונת הבריאה כולה. ובלשונו של אדמו"ר הריי"צ[7]:
ועל דרך דוגמה הנה תנועת אחד הדשאים הצומח בעמקי יער או באחד ההרים הגבוהים או בעמקים היותר עמוקים אשר לא עבר שם איש, הנה לא זו בלבד דתנועת הדשא ההוא לימינו ולשמאלו לפנים ולאחור בכל משך ימי חייו הוא על פי השגחה פרטית, אשר הוא יתברך גזר אומר אשר דשא פרטי זה חיה יחיה חדשים ימים ושעות קצובות, ובמשך זה יסוב ויכוף לימינו ושמאלו לפניו ולאחוריו במספר כזה וכזה, אלא עוד זאת דתנועת הדשא הפרטי הלזה יש לו יחס כללי לכללות כונת הבריאה, דבצרוף ואחוד כל הפעולות הפרטים של הרבוי רבבות פרטים אין מספר שישנם בכל האלפים ורבבות מינים שישנם בהד' חלוקות דדומם צומח חי מדבר הנה נשלמה כונה העליונה בסוד הבריאה כולה
הרבי מביא לכך דוגמה מכך שרואים אצל עקרת בית מוצלחת: לא רק שכל החפצים בביתה נמצאים בסדר ובתכנון מדוייק, אלא שלכל אחד מהם יש מטרה ותכלית עבור הנהגת הבית, ואין אף פריט חסר או מיותר[8].
מהסבר זה מובן, שהחידוש של השגחה פרטית לפי הבעל שם טוב אינו רק לגבי דומם-צומח-חי אלא גם לגבי האדם. כי לפי ההסברים הקודמים, ההשגחה הפרטית על האדם היא מצד מעלתו, שהוא דוקא משלים את תכלית הבריאה; ולכן, ככל שהפרט השייך לאדם הוא נעלה יותר, ונוגע יותר לכוונת הבריאה - כך ההשגחה עליו תהיה גלויה יותר. אמנם לפי הבעל שם טוב, כל פרט ופרט נוגע לכללות הבריאה, ולכן ההשגחה היא על כל פרט הנוגע לאדם באותה מידה[9].
ההבדל בין ההשגחה על ישראל ושאר העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שהבעל שם טוב גילה שההשגחה על כל פרט היא לא רק אצל בני ישראל אלא גם אצל אומות העולם ושאר עניני העולם, גם לפי שיטתו ישנה מעלה מיוחדת בהשגחה על ישראל.
ההסבר לכך: אצל שאר הפרטים שבעולם, למרות שה' משגיח עליהם, הרי הם רק אמצעי לדבר אחר - בשביל ישראל. ולכן, ההשגחה על כל פרט היא בהתאם למעלתו, עד כמה הוא נוגע ועיקרי לכוונת הבריאה. אך אצל בני ישראל - שהם מטרת הבריאה ולא רק אמצעי - לכל פרט ישנה חשיבות שווה, וכל פרט שלהם נוגע לכוונת הבריאה[8].
חידושו של הרבי בהבנת השיטות השונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי חידש ולימד כי שיטת הרמב"ם ושיטתו אינן סותרות זו לזו.
הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית.
השגחה פרטית פנימית פירושה השגחה פרטית שההתערבות האלוקית בה בולטת לעין ואינה מכוסה בדרכו הרגילה של הטבע.
הרבי מסביר שהרמב"ם וסיעתו דיברו על השגחה פרטית מסוג כזה, שאכן נמצאת רק בדבקים באלוקות ולא בשאר מין המדבר, הצומח, או החי.
הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו.
בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם הרמב"ם לדברי הבעל שם טוב[10].
ההשגחה הפרטית אינה בסתירה לאחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעיון זה של השגחה פרטית מלמעלה על כל פרט ופרט, מעלה את השאלה כיצד ייתכן שה', שהוא אחדות פשוטה, משגיח על ריבוי פרטים נפרדים ואף על פי כן אינו מתחלק ומשתנה על פי הפרטים שמשגיח עליהם. בגלל קושיא זו לא הצליחו הפילוסופים החוקרים בשכל אנושי להשיג את ענין ההשגחה.
אדמו"ר הזקן מבאר[11], שהביאור לכך הוא בשתים: ידיעת ה' אינה כדעתנו, ולכן השגחתו על פרטי הנבראים אינה באופן שהוא מתלבש בתוכם כדי לדעת אותם, אלא הכל ידוע לו - כלשון חז"ל "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם". ובנוסף לכך, ישנה בחינה אלוקית היורדת ומתלבשת בתוך פרטי הנבראים ומשגיחה עליהם, והיא על ידי התלבשות האורות בכלים שהם מחולקים לריבוי; אך אף על פי כן הם בטלים לאור המלובש בהם. ועל בחינה זו של הכלים נאמר[12] "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", וכן[13] "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ליקוטי-שיחות חלק ח' עמ' 277 ואילך.
- ליקוטי-שיחות חלק י"ח שיחה ב' לפרשת קרח.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קונטרס ההשגחה האלוקית בעולם, ישבעם סגל, תש"ע.
- הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), מהי השגחה פרטית על פי תורת החסידות?
בית חב"ד - נחום גרינוולד, השגחה פרטית על פי שיטת הבעל שם טוב, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- הרב עדין אבן ישראל, השגחה פרטית או כללית?, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- השגחה פרטית בתורת הרבי, גליון 'ממזרח שמש' א', י' שבט תשפ"ג עמוד 8
הערות שוליים
- ↑ ליקוט מענות קודש תשל"ח-תשל"ט עמוד 67.
- ↑ חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.
- ↑ שומר אמונים (לר"י אירגס) סימן פא.
- ↑ כתר שם טוב בהוספות סימן קפב, קפג.
- ↑ חולין סג, א.
- ↑ יהל אור על תהלים לו, ז. הובא בלקוטי שיחות חלק ז' ע' 63. חלק ט' ע' 181. חלק כ"ט ע' 290. חלק ל' דלהלן, סעיף ב'. ושם נסמן.
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ו ע' 120. הובא בהיום יום כ"ח חשוון.
- ↑ 8.0 8.1 לקוטי שיחות חלק ל', שיחה א' לפרשת וישלח.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ג יב-יג תמוז, סעיף יא.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 199 פרשת קורח שיחה ב
- ↑ תורה אור וירא יד, ד ד"ה ארדה נא. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי בראשית ע' קפד. ועוד.
- ↑ זכריה ד, י.
- ↑ דה"ב טז, ט.