שלום יהודה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(52 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח ר' '''שלום יהודה לייב גנזבורג''' ענולד בג' [[חשון]] [[תרפ"א]].  
[[קובץ:האחים היישקע, לייבל ואיצ'קע.jpg|ממוזער|הרב שלום יהודה לייב גינזבורג במרכז התמונה, עם אחיו [[יצחק גנזבורג|איצ'קע]] ו[[צבי הירש גנזבורג|היישקע]]]]
הרב '''שלום יהודה לייב גינזבורג''' ([[ג' חשון]] [[תרפ]] - [[ז' תמוז]] [[תשמ"ה]]) היה [[בעל שמועה]] חסידי, בוגר ישיבות [[תומכי תמימים]], וממפיצי [[תורת החסידות]] ב[[בני ברק]].


הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, שנסתלק חצי שנה לפני כן, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה.
==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"ה]] כבן בכור לאביו הרב [[משה דובער גינזבורג|משה דובער]] ולאמו מרת דאבא ב[[מוסקבה]].


בצעירותו שירת בצבא האדום ברוסיה, ומאוחר יותר עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[תל אביב]]. בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה, מהמפורסמות שבחסידות [[גור]], ועבר לגור בעיר [[בני ברק]].
הוריו רצו לקרוא לו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]] - שלום בער, אך שמו של אביו היה דובער, לכן קרוא לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]].
ב[[כ' כסלו]] [[תרצ"ח]], עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], שם למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]], בישיבה היה תלמידו המובהק של הרב [[חיים שאול ברוק]], ובפטירתו קרע עליו קריעה כמנהג אבלים.


בהוראת [[הרבי]], שימש כל ימיו כשו"ב בעיר.  
בשנת [[תש"ח]] [[נישואין|נשא]] את מרת זהבה בת הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה{{הערה|חסידה הינו התרגום של תיבת 'בוטשאן' בשפה הפולנית. היה חסיד אלכסנדר, וקשור גם ל[[חסידות גור]].}}. אחרי החתונה התיישב ב[[תל אביב]] ומאוחר יותר עבר לגור בעיר [[בני ברק]].


מספרים עליו, כי היה בקי בכל ה[[שו"ע]] ומפרשיו - בעל פה.
למד [[סמיכה לרבנות]], והוסמך על ידי הרב הראשי [[יצחק אייזיק הרצוג]] והרב צבי פסח פרנק.


בערך בשנת [[תשל"ו]], נסע עם זוגתו ובניו (הרה"ח ר' [[יוסף שמחה גנזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והר' [[משה דוב גנזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאח השלישי - הרה"ח ר' [[חיים לוי יצחק גנזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשאר ב[[ארץ הקודש]]) ל[[אוסטרליה]], לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.
אחרי מלחמת [[תש"ח]] שירת ב[[צה"ל]] בתפקיד [[שוחט ובודק]] עד לשנת [[תשי"ב]], וכשסיים את השירות עבד בהנהלת חשבונות.


בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' [[תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים וארבע בלבד.  
לקראת שנת [[תשל"ז]] נסע עם זוגתו ושניים מילדיו, הרב [[משה דוב גינזבורג|משה דוב]] ובתו רות, לסידני לעבודה ב[[שחיטה]] שם שהה מספר שנים אז חזר לארץ. שני בניו האחרים, הרב [[יוסף שמחה גינזבורג|יוסף שמחה]] והרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג|חיים לוי יצחק]] נותרו בארץ, הראשון כ[[שליח]] והשני כתלמיד ב[[תומכי תמימים]].


הרה"ח ר' [[משה ארנשטיין]] משפיע ראשי בישיבת חח"ל צפת מספר עליו, כי ב[[בני ברק]] היו ידועים שני חסידים בלבד שהחזיקו באתרוג [[קאלאבריה]]. השני מביניהם היה הרב גנזבורג ע"ה, ולו ה[[אתרוג]] הקטן יותר, אך בכל זאת העדיפו רבים לברך דווקא על שלו, ואחד מהם הסביר זאת "כי אין באתרוג זה שיעור [[חזון איש]]".
היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות וב[[התוועדות|התוועדויות]] בין [[אנ"ש]].
 
במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של [[צא"ח]] בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (במיוחד ב[[יתמוז]] ו[[י"ט כסלו]]) ושיעורי [[תניא]] וחסידות.
 
מידי שבת היה מסתובב בין בתי הכנסת בשכונות החדשות בבני ברק, [[הקהלת קהילות|לחזור דברי חסידות בפני הקהל]]. בתחילת {{קישור אם קיים|שנות המ"מים}} חלה, וב[[ז' בתמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר והוא בן שישים. ונטמן ב[[בית העלמין בצפת]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
;ילדיו
*הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורב היישוב עומר.
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]] וכותב טור שבועי ב[[שבועון בית משיח]].
*מרת רות הנדלס, חיפה.
*הרב [[משה דוב גינזבורג]] - [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב"ד]] המרכזי בעיר [[חיפה]].


*בנו הבכור - הרה"ח ר' יוסף שמחה שי' - שליח כ"ק אד"ש ורב היישוב עומר.
{{הערות שוליים}}
*הרה"ח ר' חיים לוי יצחק שי' - משפיע בישיבת תות"ל ראשון לציון וכותב טור שבועי בעיתון "בית משיח".
{{מיון רגיל:גינזבורג, שלום יהודה לייב}}
*מרת רות הנדלס תי', חיפה.
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
*הרה"ח ר' משה דוב גינזבורג - שליח כ"ק אד"ש ומנהל בית חב"ד המרכזי בעיר חיפה.
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]

גרסה אחרונה מ־01:23, 24 בינואר 2023

הרב שלום יהודה לייב גינזבורג במרכז התמונה, עם אחיו איצ'קע והיישקע

הרב שלום יהודה לייב גינזבורג (ג' חשון תרפ"ה - ז' תמוז תשמ"ה) היה בעל שמועה חסידי, בוגר ישיבות תומכי תמימים, וממפיצי תורת החסידות בבני ברק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בג' חשון תרפ"ה כבן בכור לאביו הרב משה דובער ולאמו מרת דאבא במוסקבה.

הוריו רצו לקרוא לו על שם אדמו"ר הרש"ב - שלום בער, אך שמו של אביו היה דובער, לכן קרוא לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, ר' יהודה לייב דוטליבוב.

בכ' כסלו תרצ"ח, עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב, בישיבה היה תלמידו המובהק של הרב חיים שאול ברוק, ובפטירתו קרע עליו קריעה כמנהג אבלים.

בשנת תש"ח נשא את מרת זהבה בת הרב מנחם זאב בוטשאן-חסידה[1]. אחרי החתונה התיישב בתל אביב ומאוחר יותר עבר לגור בעיר בני ברק.

למד סמיכה לרבנות, והוסמך על ידי הרב הראשי יצחק אייזיק הרצוג והרב צבי פסח פרנק.

אחרי מלחמת תש"ח שירת בצה"ל בתפקיד שוחט ובודק עד לשנת תשי"ב, וכשסיים את השירות עבד בהנהלת חשבונות.

לקראת שנת תשל"ז נסע עם זוגתו ושניים מילדיו, הרב משה דוב ובתו רות, לסידני לעבודה בשחיטה שם שהה מספר שנים אז חזר לארץ. שני בניו האחרים, הרב יוסף שמחה והרב חיים לוי יצחק נותרו בארץ, הראשון כשליח והשני כתלמיד בתומכי תמימים.

היה ידוע כאומן במסירת סיפורים, ועסק הרבה בלימוד בכלל ובחסידות בפרט, בתפילה באריכות ובהתוועדויות בין אנ"ש.

במשך שנים רבות (בפרט בצעירותו) אירגן והנחה פעילות רבה של צא"ח בין בני תורה, ובפרט בישיבות תיכוניות, התוועדויות (במיוחד בי"ב תמוז וי"ט כסלו) ושיעורי תניא וחסידות.

מידי שבת היה מסתובב בין בתי הכנסת בשכונות החדשות בבני ברק, לחזור דברי חסידות בפני הקהל. בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' בתמוז תשמ"ה נפטר והוא בן שישים. ונטמן בבית העלמין בצפת.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילדיו

הערות שוליים

  1. חסידה הינו התרגום של תיבת 'בוטשאן' בשפה הפולנית. היה חסיד אלכסנדר, וקשור גם לחסידות גור.