ראובן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
יעקב התייחס למעשה בחומרה לפני הסתלקותו, והוכיח על כך את ראובן, ואמר לו{{הערה|בראשית מט ד.}}: {{ציטוטון|פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה}}. | יעקב התייחס למעשה בחומרה לפני הסתלקותו, והוכיח על כך את ראובן, ואמר לו{{הערה|בראשית מט ד.}}: {{ציטוטון|פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה}}. | ||
מעשה ראובן כש[[קריאת התורה|נקרא בתורה]] ב[[בית הכנסת]], נקרא ולא [[תרגום אונקלוס|מתרגם]]{{הערה|כפי המנהג שהיה פעם, שהיו קוראים את הפסוק פעם אחת ומתרגמים ל[[ארמית]].}}, מפני כבוד ראובן ויעקב אביו. | מעשה ראובן כש[[קריאת התורה|נקרא בתורה]] ב[[בית הכנסת]], נקרא ולא [[תרגום אונקלוס|מתרגם]]{{הערה|כפי המנהג שהיה פעם, שהיו קוראים את הפסוק פעם אחת ומתרגמים ל[[ארמית]].}}, מפני כבוד ראובן ויעקב אביו{{הערה|מגילה כה, ב.}}. | ||
==שמירתו על אחיו== | ==שמירתו על אחיו== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
בחסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/45a.htm ליקוטי תורה מה א].}} מוסבר, שראובן הוא בחינת '''[[ראיה]]'''. כנרמז בשמו ''''ראו'''בן'. ראיה זו, היא ראיה של קירוב כנאמר{{הערה|בראשית לא, מב.}}: {{ציטוטון|כי ראה ה' את עניי}}. כלומר, שאופן עבודתו הוא בהבנה והשגה באלוקות. וקירוב זה, גורם ל'''[[אהבה]]'''. | בחסידות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/45a.htm ליקוטי תורה מה א].}} מוסבר, שראובן הוא בחינת '''[[ראיה]]'''. כנרמז בשמו ''''ראו'''בן'. ראיה זו, היא ראיה של קירוב כנאמר{{הערה|בראשית לא, מב.}}: {{ציטוטון|כי ראה ה' את עניי}}. כלומר, שאופן עבודתו הוא בהבנה והשגה באלוקות. וקירוב זה, גורם ל'''[[אהבה]]'''. | ||
לכן ראובן מסמל [[אהבה]], ולכן מחנהו במדבר, היה | לכן ראובן מסמל [[אהבה]], ולכן מחנהו במדבר, על פי ציווי ה' היה ב[[דרום]], שהוא בחינת האהבה. | ||
==בניו== | ==בניו== | ||
גרסה מ־05:13, 22 בנובמבר 2022
ראובן היה בנו הבכור של יעקב אבינו מאשתו לאה, ואבי בני שבט ראובן.
לידתו ושמו
ראובן היה בנו הבכור של לאה. קודם לכן, הייתה לאה עקרה (ככל ארבעת האמהות). לאחר שראה ה' שלאה הייתה שנואה אצל יעקב יחסית לרחל, "פתח את רחמה" ונכנסה להריון ראובן.
כשנולד, קראה לו 'ראובן'. חז"ל מסבירים[1], שהשם 'ראובן' בא לומר "ראו בן". כלומר, לאה ראתה ברוח הקודש שעתיד יוסף לקחת את בכורתו של ראובן. כמו שכתוב[2]: "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף".
ולכן אמרה: "ראו מה בין בני [=ראובן], לבן חמי [=שנו של יצחק - עשו]. שעשו, למרות שמכר מרצונו את הבכורה ליעקב, בכל זאת כעס עליו בשל כך[3]. ואילו ראובן, למרות שלא מרצונו נלקחה ממנו בכורתו וניתנה ליוסף, בכל זאת, לא רק שלא כעס על יוסף אלא שגם הציל אותו מיד אחיו כשרצו להורגו. כמו שכתוב[4]: "וישמע ראובן ויצילהו מידם".
מעשה ראובן
כאשר הסתלקה רחל - האשה האהובה של יעקב, קבע יעקב את מטתו שהייתה בעבר באוהל רחל, לאוהלה של בלהה - שפחת רחל.
כאשר ראה זאת ראובן, תבע את עלבון אמו. הוא אמר, שאין זה הוגן ששפחתה של רחל תהיה יותר מכובדת מאמו - לאה. לכן בלבל את יצועיה עם יצועי לאה, ובכך מנע שאביו יוליד עוד בן. כמו שכתוב[5]: "ויהיו בני יעקב שנים עשר" - שבגלל מעשה זה, היו בני יעקב שנים עשר, ולא שלושה עשר. גם נלמד מפסוק זה, שראובן לא חטא. ש"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - שכולם היו שוים במעלתם[6].
ראובן עשה תשובה ממעשה זה, כפי שמוצאים, שכשנמכר יוסף לא שהה במקום, כי היה עסוק בתענית בתור תשובה עלך מעשהו.
יעקב התייחס למעשה בחומרה לפני הסתלקותו, והוכיח על כך את ראובן, ואמר לו[7]: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה".
מעשה ראובן כשנקרא בתורה בבית הכנסת, נקרא ולא מתרגם[8], מפני כבוד ראובן ויעקב אביו[9].
שמירתו על אחיו
במכירת יוסף
ראובן בתור בכור, הרגיש אחריות כלפי אחיו.
כאשר רצו אחיו להרוג את יוסף, התערב ראובן ואמר להם[10]: "אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ" התורה מעידה עליו שעשה זאת "לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו". שרצה לאחר מכן להוציאו מן הבור ולהשיבו לאביו.
בשעה שמכרו אחיו אותו לישמעלים, לא שהה ראובן במקום. וכשחזר בשביל להוציאו מן הבור, וגילה שהוא לא שם - קרע את בגדיו, וחזר ואמר לאחיו "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא". כך גם לאחר מכן, כשהיו האחים אצל יוסף במצרים, אמר להם[11]: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ".
מעורבותו על בנימין
כשדרש יוסף מהאחים (שלא ידעו שהוא אחיהם) שיורידו את בנימין למצרים (והשאיר את שמעון כפקדון אצלו), יעקב לא רצה לתת לבניו להביאו לשם, כי חשש שמא יעלם כפי שנעלם בנו יוסף.
ראובן אמר לאביו[12]: "אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ, תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ". יעקב לא הסכים להצעה זו ואמר, "בְּכוֹר שׁוֹטֶה הוּא זֶה, הוּא אוֹמֵר לְהָמִית בָּנָיו, וְכִי בָנָיו הֵם וְלֹא בָּנַי?"[13].
בחסידות
בחסידות[14] מוסבר, שראובן הוא בחינת ראיה. כנרמז בשמו 'ראובן'. ראיה זו, היא ראיה של קירוב כנאמר[15]: "כי ראה ה' את עניי". כלומר, שאופן עבודתו הוא בהבנה והשגה באלוקות. וקירוב זה, גורם לאהבה.
לכן ראובן מסמל אהבה, ולכן מחנהו במדבר, על פי ציווי ה' היה בדרום, שהוא בחינת האהבה.
בניו
- חנוך
- פלוא
- חצרון
- כרמי
הערות שוליים
- ↑ גמרא ברכות ז, ב.
- ↑ דברי הימים א, ה, א.
- ↑ כנאמר (בראשית כו לו) "וישטם עשו את יעקב".
- ↑ בראשית לז, כא.
- ↑ בראשית לה כ"ב.
- ↑ שבת נה, ב.
- ↑ בראשית מט ד.
- ↑ כפי המנהג שהיה פעם, שהיו קוראים את הפסוק פעם אחת ומתרגמים לארמית.
- ↑ מגילה כה, ב.
- ↑ בראשית לז כב.
- ↑ בראשית מב כב.
- ↑ מב, לז.
- ↑ רש"י על פי בראשית רבה.
- ↑ ליקוטי תורה מה א.
- ↑ בראשית לא, מב.