אלחנן יהודה לייב רייצס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], מלמד ומחנך ב[[קראון הייטס]]
*אחיו, הרב [[יוסף בן ציון רייצס]], נפטר ב[[ט"ו אייר]] [[תש"פ]].
*בנו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה
*בנו, הרב [[יעקב רייצס]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ורב יישוב יסוד המעלה
*בנו, הרב יוסף רייצס, [[קראון הייטס]]
*בנו, הרב יוסף רייצס, [[קראון הייטס]]

גרסה מ־14:44, 15 בספטמבר 2022

הרב אלחנן יהודה לייב רייצס (ה' טבת תרד"ע-י"א כסלו תשמ"ג), היה מחסידי חב"ד בקראון הייטס.

תולדות חיים

נולד בעיירה פוחביץ שבבלרוס בה' טבת תרד"ע לאביו הרב שמואל יצחק רייצס[1], ואמו אלטע יהודית[2].

את שנות לימודיו עשה בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים ברחבי רוסיה, ובתקופת מלחמת העולם השנייה הגיע לסמרקנד שם הצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה במקום. בתקופה זו, השקיע רבות לקרב את האברך דב בעריש רוזנברג לחסידות חב"ד, ועמל שעות רבות ללמוד איתו את תורת החסידות. בעקבות זאת, הפך הרב רוזנברג לחסיד מן המניין עד שבשנים מאוחרות יותר התמנה לכהן כמשפיע ראשי בקהילת חב"ד בלוד.

בשנת תש"ז הצטרף לבריחה הגדולה מרוסיה, והבריח את הגבול באמצעות דרכון פולני מזוייף, בסיועו של הרב רוזנברג שגמל לו טובה על שקירב אותו לתורת החסידות. במהלך שנות שהותו בסמרקנד, ולאורך כל הנסיעה, הסווה את זהותו וקרא לעצמו בשם אברמ'ל, ורק כאשר יצא את גבולות רוסיה גילה לרב רוזנברג את שמו האמיתי.

בהמשך, הגיע למחנה המעבר פאקינג שם הצטרף לחסידים שפעלו בין תושבי המחנה להפצת תורה וחסידות. בזמן שהותו במחנה, עסק באיסוף כספים ל'מעמד', ועל פי הוראת אדמו"ר הריי"צ היה אמור לרכוש את אומנות השחיטה, אך הדבר לא יצא לידי פועל. בסוף חודש אלול תש"ט קיבל את אישורו וברכתו של אדמו"ר הריי"צ לחפש שידוך, ובחודש תשרי של שנת תש"י נשא את רעייתו מרת שיינדל.

בסוף החורף של שנת תשי"א הורה לו הרבי להעתיק את מגוריו לארצות הברית, והוא עבר יחד עם בני ביתו להתגורר בשכונת קראון הייטס שבניו יורק, בסמיכות לחצר הרבי. עסק במכירת ספרי קודש ובמקביל קירב (ולעיתים בחשאי) רבים לחסידות.

נפטר בגיל ששים ושמונה בי"א כסלו תשמ"ג.

משפחתו

הערות שוליים

  1. האריך ימים ונפטר שלוש שנים לאחר פטירת בנו בכ"ב אלול תשמ"ו.
  2. כאשר בנו ר' יעקב רייצעס נכנס לרבי ליחידות והזכיר את אביו לברכה בשם אמו 'יהודית' בלבד, כשהגיע הרבי לחלק זה בפתק אמר "כמדומני שיש לה שם נוסף", ומיד הוסיף ואמר שקוראים לה אלטע יהודית.