חונה חיים כהנא: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
*אחיו, הרב [[שמשון כהנא]] - סופר סת"ם ותיק ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], שזכה לעסוק בכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]] | *אחיו, הרב [[שמשון כהנא]] - סופר סת"ם ותיק ב[[כתב אדמו"ר הזקן]], שזכה לעסוק בכתיבת [[ספר התורה לילדי ישראל]] | ||
*בנו, הרב אברהם יוסף כהנא – מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]] ומאנ"ש בני ברק | *בנו, הרב אברהם יוסף כהנא – מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]] ומאנ"ש בני ברק | ||
*בתו, מרת רחל ברנדלר – כפר חב"ד | *בתו, מרת רחל רעיית הרב יצחק ברנדלר – כפר חב"ד | ||
*בתו, מרת בת שבע שוורץ – ביתר | *בתו, מרת בת שבע שוורץ – ביתר | ||
*בתו מרת מרים עטל, רעיית הרב [[מנחם טל]] – שלוחי הרבי ביישוב עין איילה | *בתו מרת מרים עטל, רעיית הרב [[מנחם טל]] – שלוחי הרבי ביישוב עין איילה | ||
גרסה מ־00:25, 19 ביולי 2022
הרב חונה חיים כהנא (ט"ז אדר תרצ"ב-כ"ח סיון תשס"ב) היה משומרי הגחלת בטשקנט שברוסיה, ולאחר עלייתו לארץ הקודש, מדמויות ההוד בכפר חב"ד, סופר סת"ם ופעיל במבצע תפילין.
תולדות חיים
נולד בט"ז אדר תרצ"ב בצ'רנוביץ לאביו הרב אברהם יוסף כהנא ולאמו מרת גולדה, במשפחה שנמנתה על חסידי ויז'ניץ.
אביו שימש כשוחט ובודק בעיירה, וסבו הרב יעקב כהנא שימש כדיין בעיר.
בזמן השואה נספתה משפחתו במחנה הריכוז בשארגרוד, בהם אביו וארבעה מאחיו, ואילו הוא אמו ואחיו שמשון - ניצלו בנס.
לאחר המלחמה חזרו לעיר מגוריהם, שם התחברו עם חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, בהם ר' בערק'ה חן ובעקבות כך הפכו הילדים בעצמם לחסידי חב"ד.
בשנת תש"כ עבר לטשקנט והתחתן עם רעייתו מרת שרה רבקה, בת ר' אביגדור נחום ואסתר פרוז'נסקי, ונכדתו של החסיד הנודע הרב יוסף ראובן דובקין, ומסר את נפשו על שמירת השבת ועל שמירת הגחלת היהודית.
בשנת תשכ"ה עבר לגור בקולאשי שבגרוזיה.
לאחר שנים רבות בהן התאמץ להשיג אישור עליה, עלה לארץ הקודש בחודש חשון תשכ"ז, והתיישב בכפר חב"ד.
בשנת תשכ"ח זכה להימנות עם קבוצת האורחים עולי ברית המועצות שהרבי הזמין אותם ושילם להם כרטיס על מנת שיבואו לחגוג עמו את חודש החגים וקיבל מהרבי יחד עם כל חברי הקבוצה יחסי קירוב מיוחדים.
בעקבות מכתב עידוד מהרבי שקיבל בקשר עם העיסוק במבצע תפילין הקפיד לנסוע מידי שבוע לתל אביב שם השתתף בדוכן הנחת התפילין בתחנה המרכזית. כך גם השתדל לנצל את נסיעותיו היומיות ברכבת לתל אביב על מנת להציע לנוסעים להניח תפילין.
מידי שבת הקפיד להשכים קום על מנת לעבוד לפני הדוכן בברכת כהנים בבית הכנסת 'הרשב"י' של עולי מרוקו, לאחר מכן התיישב ללמוד חסידות, ובשה 10:00 התייצב לפני העמוד כשליח ציבור קבוע עד 'שוכן עד' בבית הכנסת בית מנחם.
בעשרים השנים האחרונות לחייו החל לעסוק בכתיבת תפילין ומזוזות, ורבים ביקשו לקנות דווקא ממנו בשל יראת השמים המיוחדת בה התפרסם.
בשנים האחרונות לחייו, אף שהיה מלופף בייסורים בעקבות מחלתו, היה נוסע מידי יום ללמד יהודים מבוגרים יוצאי רוסיה.
נפטר בכ"ח סיון תשס"ב ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
רעייתו מרת שרה רבקה עבדה במשך שנים בחדר האוכל בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונפטרה בו' כסלו תשפ"א[1].
משפחתו
- אחיו, הרב שמשון כהנא - סופר סת"ם ותיק בכתב אדמו"ר הזקן, שזכה לעסוק בכתיבת ספר התורה לילדי ישראל
- בנו, הרב אברהם יוסף כהנא – מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה) ומאנ"ש בני ברק
- בתו, מרת רחל רעיית הרב יצחק ברנדלר – כפר חב"ד
- בתו, מרת בת שבע שוורץ – ביתר
- בתו מרת מרים עטל, רעיית הרב מנחם טל – שלוחי הרבי ביישוב עין איילה
- בנו, הרב ברוך מנחם כהנא – קרית גת
- בנו, ר' יעקב כהנא – כפר חב"ד
- בנו, ר' משה כהנא – ביתר
- בנו, ר' אליעזר כהנא – כפר חב"ד
