אברהם פריד: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]]. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. | נולד ב[[קראון הייטס]] ב[[י"ב אדר ב']] [[תשי"ט]] לר' [[יעקב משה פרידמן]] ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת [[הרבנית חנה]], אמו של הרבי. | ||
על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...{{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}. | על כך מסופר ש[[הרבנית חנה]] ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...{{הערה|1=סופר על-ידו בתוועדות ב"[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]]" שנת תשע"ו}}. |
גרסה מ־16:02, 23 ביוני 2022
ר' אברהם שבתאי הכהן פרידמן (מוכר יותר בשם הבמה שלו כזמר: אברהם פריד, יליד שנת תשי"ט - 1959) הוא חסיד חב"ד תושב קראון הייטס, וזמר חסידי מהמפורסמים והאהובים בעולם ובישראל.
תולדות חיים
נולד בקראון הייטס בי"ב אדר ב' תשי"ט לר' יעקב משה פרידמן ולמרת מרים צימל. משפחתו התגוררה בסמיכות לדירת הרבנית חנה, אמו של הרבי.
על כך מסופר שהרבנית חנה ביקשה ממנו לשיר לפניה, אך מכיוון שהתבייש, עמד מאחורי הוילון ושר...[1].
את דרכו המוזיקלית החל פריד עוד כילד, כששימש סולן בלהקת ילדים חב"דית שהופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית. חלק מקטעי הסולו שלו כסולן הלהקה נשתמרו על סלילי הקלטה ישנים, ובחלק מאלבומיו ושיריו הוא שילב את קולו כילד במקהלה, לצד ליווי בקולו העכשווי.
באחת מהופעותיו החובבניות במחנה קיץ לפני ילדי המחנה, הבחין בו מפיק חרדי והחליט שבנער גלום פוטנציאל גדול שכדאי לממשו. לאחר שיצר עימו קשר ושכנע אותו להוציא תקליט ראשון הקליט פריד את תקליטו הראשון "No Jew Will Be Left Behind" ("אף יהודי לא יישאר מאחור"), שהפך מיד ללהיט בקרב הציבור החרדי-דתי בארץ ובעולם, ושבר את ההגמוניה של כוכב הפופ החרדי היחידי עד אז מרדכי בן דוד (שסייע - לבקשתו של המפיק - בהפקת האלבום כ"עוזר מפיק").
אברהם פרידמן שגדל והתחנך בתומכי תמימים התבייש בתחילה במקצועו החדש ועל כן חתם על תקליטו "אברהם פריד", שם שדבק בו, והפך לשמו השני.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו צביה בת הרב דוד נחמן קרסיינסקי.
שני תקליטיו הראשונים, על אף שיש בהם לא מעט שירים שהפכו לנכס צאן ברזל בפולקלור המוזיקה היהודית ("א-ל ההודאות" "וזכנו לקבל שבתות" "וקרב פזורנו" ועוד) נחשבים לחובבניים יחסית, ופריד עצמו התבטא פעם כי הוא מתבייש כיום להאזין להם. התקליט השלישי נחשב לאלבומו המקצועי הראשון, ואחד המוצלחים מביניהם.
עם הרבי
כחסיד חב"ד הקפיד פריד על קבלת אישור מהרבי. בתחילה לא קיבל הזמר הצעיר את הסכמת הרבי להופיע בהופעה חיה מול קהל ואכן נמנע מכך. רק בשנת תשמ"ה - 1985 כאשר היה סיום הראשון של הרמב"ם, והמארגנים ביקשו מיוזמתם את אישורו של הרבי להופעה בלעדית של אברהם פריד קיבלו את ברכת הדרך מהרבי ומאז החל פריד להופיע בצורה סדירה. כשעבר פריד, טרם הופעתו הראשונה, לקבל עצה וברכה מהרבי יעץ לו הרבי לשים בעיצומה של ההופעה, אל מול הקהל, כסף בקופת צדקה, ומאז ועד היום נוהג כך בהופעותיו ברחבי העולם.
הרבי הורה לו לרשום על כל דיסק שאין לשמוע בשבת וביום טוב. ופעם בחלוקת כוס של ברכה הרבי הגיש לו בקבוק משקה כשליחות.
בביתו של הרבי הושמעו לעיתים תקליטיו של פריד, כמו גם ברכבה של הרבנית חיה מושקא אותו הסיע המשב"ק ר' חס"ד הלברשטאם. עוד סופר, כי התקליט האהוב ביותר על הרבנית היה "תנו שבח", ואת השיר "טאטעניו" שבאלבום זה, זימרה הרבנית עצמה בעת הדלקת הנרות.
מאז כ"ח ניסן תנש"א בה הרבי דיבר על עשו כל אשר ביכולתכם להבאת הגאולה, מקפיד אברהם פריד לשלב בכל דיסק שיר על אודות המשיח והגאולה.
דיסקוגרפיה
אלבומים
- "Goobye Golus" תשל"ט (1971)
- "אף יהודי לא יישאר מאחור" תשמ"א (1981)
- "זה הזמן" תשמ"ב (1982)
- "תנו שבח" תשמ"ג (1983)
- "קץ לגלות" תשמ"ה (1985)
- "מלוה מלכה" תשמ"ו (1986)
- "מעגל השנה 2" תשמ"ז (1987)
- "אנחנו מוכנים" תשמ"ח (1988)
- "מעגל השנה 3" תשמ"ט (1989)
- "אדרבה" תש"נ (1990)
- "הימים טובים" תש"נ (1990)
- "המיטב" תנש"א (1991)
- "אוצרות יהודיים" (עיבוד משיריו של יום טוב עהרליך ביידיש) חלק א' תשנ"ב (1992)
- "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק א' תשנ"ב (1992)
- "שטר התנאים" תשנ"ד (1994)
- "אוצרות יהודיים" (יידיש) חלק ב' תשנ"ד (1994)
- "אוצרות יהודיים" (עברית) חלק ב' תשנ"ד (1994)
- "ברכה והצלחה" תשנ"ה (1995)
- "אם אשכחך ירושלים" תשנ"ו (1996)
- "האפ קאזאק (ניגוני חב"ד)" תשנ"ו (1996)
- "חזק" תשנ"ז (1997)
- "ניגוני הבעש"ט (ניגוני חב"ד)" תשנ"ח (1998)
- "יחיד ורבים" תשס"א (2001)
- "פריד הופעה חיה" תשס"א (2001)
- "עלה קטן (סינגל)" תשס"ב (2002)
- "אבינו מלכנו (ניגוני חב"ד)" תשס"ב (2002)
- "אני חושב עליכם (סינגל)" תשס"ה (2005)
- "בין כך ובין כך" תשס"ו (2006)
- "הלהיטים הגדולים" תשס"ו (2006)
- "רק תפילה אשא" (סינגל) תשס"ח (2008)
- "אוסף להיטי העשור" (אוסף סינגלים) תשס"ט (2009)
- "זמירות בית אבא" תשס"ט (2009)
- "יענקל יענקל (ניגוני חב"ד)" תשס"ט (2009)
- "אברהם פריד בהופעה חיה (אלבום כפול) תשס"ט (2009)
- "אברהם פריד בהופעה חיה" (DVD לצפיה) תשס"ט (2009)
- "Miracles שיר באנגלית (סינגל) תש"ע (2010)
- "כי הרבית" (סינגל) תש"ע (2010)
- "Keep Climbing" (ממשיך לטפס/רצוננו לראות את מלכנו) (אלבום) תשע"ב (2012)
- "א מחי-ה" (יידיש) תשע"ג (2013)
- "אוצר של יראת שמיים" תשע"ו (2016)
- "כמה טוב שנפגשנו" (שירים ישראליים) תשע"ז (2017)
- רילקס תשע"ט
משפחתו
לר' אברהם ורעייתו ששה ילדים
- בנו ר' מאיר
- בתו חנה אשת ר' שלוימי הכהן פרידמן מארגנטינה
קישורים חיצוניים
- הרבי האזין כמה דקות ואמר: 'נו, נגמר החופש' - ראיון עם אברהם פריד (מקור ראשון)
- אברהם פריד בשיעור לתושבי כפר חב"ד, כב אדר התשע"ג (05.03.2013)
- אברהם פריד מתראיין לאתר col לרגל השקת האלבום באידיש 'א מחיה', אלול תשע"ג
- הקול נשאר במשפחה, ראיון משותף עם האחיין הזמר החסידי ר' שמחה פרידמן - שבועון כפר חב"ד גיליון מספר 1926 עמוד 84
- פריד הבטיח, פריד קיים באתר .
- שמחה פרידמן בשיחת נוסטלגיה עם דודו ר' אברהם פריד באתר .
- עובדות מענינות על אברהם פריד באתר .
- שירים להאזנה
- כשהזמר אברהם פריד שר "יחי" בכינוס צבאות השם - באתר
- שר את השיר "ברוך הבא מלך המשיח"
- שר את השיר "כל נדרי" באירוע הטלטון החב"די בתשס"ז
- אברהם פריד עם מחרוזת ניגוני חב"ד כב אדר התשע"ג (04.03.2013)
- אברהם פריד בניגון לפרק של הרבי - י"א ניסן תשפ"ב.
- אברהם פריד עם עיבוד ללהיט 'יעקב' - תשפ"א.
הערות שוליים
- ↑ סופר על-ידו בתוועדות ב"ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש" שנת תשע"ו