אליהו הבר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"")
מ (הוספת קטגוריות)
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אליהו הבר (עבער)''' ([[תרמ"ד]] - [[פורים]] [[תרפ"ז]]) היה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ששימש כ[[משפיע]] קהילת [[אנ"ש]] ב[[נעוול]].
הרב '''אליהו הבר (עבער)''' ([[תרמ"ד]] - [[פורים]] [[תרפ"ז]]) היה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ששימש כ[[משפיע]] קהילת [[אנ"ש]] ב[[נעוול]].


==קורות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"ד]] לאביו ר' אברהם יעקב הבר, המלמד בעיירה קרוסנילוקי.
נולד בשנת [[תרמ"ד]] לאביו ר' אברהם יעקב הבר, המלמד ב[[עיירה]] קרוסנילוקי.


נמנה בין ראשוני התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש בחצר [[אדמו"ר הרש"ב]], שם היה מטובי הבחורים. לאחר מכן [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] והיה לאחד מגדולי הרבנים החב"דיים.
נמנה בין ראשוני התלמידים בישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש בחצר [[אדמו"ר הרש"ב]], שם היה מטובי הבחורים. לאחר מכן [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] והיה לאחד מגדולי הרבנים החב"דיים.


לאחר נישואיו התגורר כמה שנים בעיירת מולדתו קרוסנילוקי. שם נשאר '[[תמים]]' במלוא המובן של המילה.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה חנה בתיה התגורר כמה שנים בעיירת מולדתו קרוסנילוקי. שם נשאר '[[תמים]]' במלוא המובן של המילה.


בשנת [[תרס"ט]] רצה [[אדמו"ר הרש"ב]] לשלוח אותו ל[[ווילנא]] על מנת שישמש שם כ[[משפיע]] וכ[[שוחט ובודק]], אך מסיבות שונות הדבר לא בא לפועל, והוא לא עבר להתגורר שם.
בשנת [[תרס"ט]] רצה [[אדמו"ר הרש"ב]] לשלוח אותו ל[[ווילנא]] על מנת שישמש שם כ[[משפיע]] וכ[[שוחט ובודק]], אך מסיבות שונות הדבר לא בא לפועל, והוא לא עבר להתגורר שם.
שורה 12: שורה 12:
בין השנים [[תר"ע]]-[[תרע"ב]] התגורר ב[[ליובאוויטש]] ולימד את החסיד ר' [[משה גוראריה]].
בין השנים [[תר"ע]]-[[תרע"ב]] התגורר ב[[ליובאוויטש]] ולימד את החסיד ר' [[משה גוראריה]].


מונה ל[[משפיע]] ב[[נעוול]] ע"י אדמו"ר הרש"ב, שם היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד עם אנ"ש ומחזקם בעבודת ה'.
מונה ל[[משפיע]] ב[[נעוול]] על ידי אדמו"ר הרש"ב, שם היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד עם אנ"ש ומחזקם בעבודת ה'.


נתבקש ע"י אדמו"ר מהוריי"צ לשמש כ[[שד"ר]] ([[קופת רבינו]], [[קופת רבי מאיר בעל הנס]] וקופת תומכי תמימים) בעיירות [[הורודוק]], [[ויטבסק]], [[ליאזנא]], [[רודניא]], [[סמולנסק]] ואורשא.
נתבקש על ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כ[[שד"ר]] ([[קופת רבינו]], [[קופת רבי מאיר בעל הנס]] וקופת תומכי תמימים) בעיירות [[הורודוק]], [[ויטבסק]], [[ליאזנא]], [[רודניא]], [[סמולנסק]] ואורשא.


היה בעל פה מפיק מרגליות, וזכה לעורר רבים לתורה ועבודת ה'.
היה בעל פה מפיק מרגליות, וזכה לעורר רבים לתורה ועבודת ה'.
שורה 21: שורה 21:


==משפחתו==
==משפחתו==
* אחיו, ר' [[יהודה עבער]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].
* אחיו, ר' [[יהודה עבער]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]].
*בנו, הרב [[ניסן הבר]] - [[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]" בתל אביב. ומגיד שיעור בישיבת "תומכי תמימים" ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].
*בנו, הרב [[ניסן הבר]] - [[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת "[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]" בתל אביב. ומגיד שיעור בישיבת "תומכי תמימים" ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]].
*בתו, מרת רבקה אשת ר' [[חיים וולוביק]]


{{מיון רגיל:הבר, אליהו}}
{{מיון רגיל:הבר, אליהו}}
שורה 29: שורה 30:
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:קהילת חבנעוול: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בנוול]]
[[קטגוריה:משפחת הבר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ז]]

גרסה אחרונה מ־18:39, 2 במרץ 2022

הרב אליהו הבר (עבער) (תרמ"ד - פורים תרפ"ז) היה מראשוני תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ששימש כמשפיע קהילת אנ"ש בנעוול.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרמ"ד לאביו ר' אברהם יעקב הבר, המלמד בעיירה קרוסנילוקי.

נמנה בין ראשוני התלמידים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצר אדמו"ר הרש"ב, שם היה מטובי הבחורים. לאחר מכן הוסמך לרבנות והיה לאחד מגדולי הרבנים החב"דיים.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת חיה חנה בתיה התגורר כמה שנים בעיירת מולדתו קרוסנילוקי. שם נשאר 'תמים' במלוא המובן של המילה.

בשנת תרס"ט רצה אדמו"ר הרש"ב לשלוח אותו לווילנא על מנת שישמש שם כמשפיע וכשוחט ובודק, אך מסיבות שונות הדבר לא בא לפועל, והוא לא עבר להתגורר שם.

בין השנים תר"ע-תרע"ב התגורר בליובאוויטש ולימד את החסיד ר' משה גוראריה.

מונה למשפיע בנעוול על ידי אדמו"ר הרש"ב, שם היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד עם אנ"ש ומחזקם בעבודת ה'.

נתבקש על ידי אדמו"ר הריי"צ לשמש כשד"ר (קופת רבינו, קופת רבי מאיר בעל הנס וקופת תומכי תמימים) בעיירות הורודוק, ויטבסק, ליאזנא, רודניא, סמולנסק ואורשא.

היה בעל פה מפיק מרגליות, וזכה לעורר רבים לתורה ועבודת ה'.

נפטר בעודו צעיר בגיל 42 בלבד, בחג הפורים תרפ"ז.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]