אליהו שמואל שמרלר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (added Category:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט using HotCat) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת תווים בלתי נראים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה | {{אין תמונה}} | ||
'''הרב אליהו שמרלר''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"א]] – [[כ"ה חשוון]] [[תשע"ט]]) היה ראש ישיבות [[צאנז]] ב[[ארץ הקודש]], זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות [[מפעל הש"ס]]. היה איש אמונו של האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז. | |||
'''הרב אליהו שמרלר''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"א]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של חסידות [[זידיטשוב]], והוציא לאור את שו"ת 'דברי יציב' של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז (השפע חיים). בשנת [[תשי"ז]] התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה. | לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של חסידות [[זידיטשוב]], והוציא לאור את שו"ת 'דברי יציב' של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז (השפע חיים). בשנת [[תשי"ז]] התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה. | ||
היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים. | היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים. | ||
כיהן כנשיא מפעל '[[שערי הוראה]]', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות ב[[ארץ הקודש]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | כיהן כנשיא מפעל '[[שערי הוראה]]', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות ב[[ארץ הקודש]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 15: | שורה 14: | ||
חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת [[הרבי]]. | חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת [[הרבי]]. | ||
השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[כ"ה שבט]] [[תשמ"ט]] ונשא דברים על חשיבות התקנה ומחוללה "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ה' יחזקהו לאורך ימים טובים" כשהוא מסביר שלימוד ה[[רמב"ם]] כתקנת הרבי מזרז את ביאת משיח בהתאם לדברי ה[[גמרא]]{{הערה|בבא בתרא דף ח'}} "אי תנא כולו עתה אקבצם" - שעל ידי לימוד [[משנה תורה]] שהינו מקבץ וכולל את כל התורה כולה נזכה ל[[קיבוץ גלויות]]. | השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[כ"ה שבט]] [[תשמ"ט]] ונשא דברים על חשיבות התקנה ומחוללה "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ה' יחזקהו לאורך ימים טובים" כשהוא מסביר שלימוד ה[[רמב"ם]] כתקנת הרבי מזרז את ביאת משיח בהתאם לדברי ה[[גמרא]]{{הערה|בבא בתרא דף ח'}} "אי תנא כולו עתה אקבצם" - שעל ידי לימוד [[משנה תורה]] שהינו מקבץ וכולל את כל התורה כולה נזכה ל[[קיבוץ גלויות]]. | ||
בקיץ [[תשנ"ו]] חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב [[משה אשכנזי]], שכללה עיון בשיחת שבת [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]. הוא ובני משפחתו, הבנים והחתנים מאמינים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451], עדות הרב [[יצחק ליפש]].}}. | בקיץ [[תשנ"ו]] חתם על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]], לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב [[משה אשכנזי]], שכללה עיון בשיחת שבת [[פרשת משפטים]] [[תשנ"ב]]. הוא ובני משפחתו, הבנים והחתנים מאמינים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451], עדות הרב [[יצחק ליפש]].}}. | ||
הוא העניק את הסכמתו לספר [[ימות המשיח בהלכה]] של הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]] הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] לאור שיחות הרבי. | הוא העניק את הסכמתו לספר [[ימות המשיח בהלכה]] של הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]] הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] לאור שיחות הרבי. | ||
נפטר בליל שבת [[כ"ה חשוון]] [[תשע"ט]]. | נפטר בליל שבת [[כ"ה חשוון]] [[תשע"ט]]. | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | ||
גרסה מ־06:06, 28 בפברואר 2022
הרב אליהו שמרלר (כ"ז תשרי תרצ"א – כ"ה חשוון תשע"ט) היה ראש ישיבות צאנז בארץ הקודש, זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות מפעל הש"ס. היה איש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז.
תולדות חיים
נולד בוינה לאביו רבי יעקב ישראל. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש והתיישבו בשכונת בית ישראל בירושלים. למד בישיבת חיי עולם שם למד אצל ר' דב בריש וידנפלד - הגאון מטשעמבין.
לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של חסידות זידיטשוב, והוציא לאור את שו"ת 'דברי יציב' של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז (השפע חיים). בשנת תשי"ז התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה.
היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים.
כיהן כנשיא מפעל 'שערי הוראה', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות בארץ הקודש ללימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת הרבי.
השתתף בסיום הרמב"ם בכ"ה שבט תשמ"ט ונשא דברים על חשיבות התקנה ומחוללה "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ה' יחזקהו לאורך ימים טובים" כשהוא מסביר שלימוד הרמב"ם כתקנת הרבי מזרז את ביאת משיח בהתאם לדברי הגמרא[1] "אי תנא כולו עתה אקבצם" - שעל ידי לימוד משנה תורה שהינו מקבץ וכולל את כל התורה כולה נזכה לקיבוץ גלויות.
בקיץ תשנ"ו חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח, לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב משה אשכנזי, שכללה עיון בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב. הוא ובני משפחתו, הבנים והחתנים מאמינים כי הרבי הוא מלך המשיח[2].
הוא העניק את הסכמתו לספר ימות המשיח בהלכה של הרב אברהם ברוך גרליצקי הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני גאולה ומשיח לאור שיחות הרבי.
נפטר בליל שבת כ"ה חשוון תשע"ט.
הערות שוליים
- ↑ בבא בתרא דף ח'
- ↑ שבועון בית משיח 451, עדות הרב יצחק ליפש.