שניאור זלמן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
א קלארער איד (שיחה | תרומות) |
א קלארער איד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. | בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. | ||
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר | ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. | ||
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום | בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא היתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]] וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]]. | ||
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]]. | בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]]. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. | במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות ב[[בית מנחם]] | ||
על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, | על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה. | ||
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה. | ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]], בגיל 79 שנה. | ||
גרסה מ־21:27, 19 בפברואר 2022
הרב שניאור זלמן (הלוי) לוין (ג' שבט תרפ"ד – כ"ג חשוון תשס"ג), היה בעל מנגן חב"די מפורסם יליד העיירה נעוועל, שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל יהודי.
תולדות חיים
נולד בג' שבט תרפ"ד בעיירה החסידית נעוועל לאביו ר' גרשון בער לוין שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים קורסק תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ללנינגרד.
ברוסיה סבל מרדיפות הק.ג.ב. בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף למשפיע הרב ר' שלום מרוזוב אשר התוועד איתו ולימד אותו חסידות.
בימי השואה שירת בצבא האדום ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של בכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא היתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'יציאת רוסיה תש"ו' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' זושא וילימובסקי ור' יעקב פלס וקירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו לארץ הקודש.
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' אברהם פריז.
התגורר בשכונת הרוסים בכפר חב"ד.
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים ניחו"ח של מקהלת חסידי חב"ד. כמו"כ היה שר קבוע בהתוועדויות י"ט כסלו הגדולות בבית מנחם
על פי הוראת הרבי, עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של רשת אהלי יוסף יצחק. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן למבצע תפילין בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח תפילין לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.
ר' שניאור זלמן נפטר בכ"ג בחשוון תשס"ג, בגיל 79 שנה.
כל עצמותי תאמרנה
האלבום "כל עצמותי", בהוצאת גל עיני, מכיל ניגונים מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מהעיירה נעוועל החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.
באדר תשס"ה יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.
משפחתו
רעייתו: מרת רחל לבית משפחת ר' אברהם פריז.
בניו:
- ר' גרשון דובער הלוי לוין, קריית גת - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת תומכי תמימים קריית גת יחד עם הרבנים משה הבלין ושלום דובער וולפא. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.
- ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד
- ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.
בנותיו:
- מרת פריידה לוין.
- מרת שרה (אשת ר' יהושע יחזקאל סופר).
- מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).
- מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').