הבדלים בין גרסאות בדף "ניגון קול ביער"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספה ברוסית)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
 
'''מילות הניגון הם''' (בלה"ק ובאידיש):
 
'''מילות הניגון הם''' (בלה"ק ובאידיש):
  
'''בית א'''': {{ציטוטון|קול ביער אנוכי שומע, אב לבנים קול קורא / א געשריי און א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט דאך זיינע קינדער / שום ווליעסו זווקאיעט באטקא ווליעסו סוואאיך דעטי און שוקאיעט.}}
+
'''בית א'''': {{ציטוטון|קול ביער אנוכי שומע, אב לבנים קול קורא / א געשריי און א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט דאך זיינע קינדער / שום ווליעסו זווקאיעט, באטקא ווליעסו סוואאיך, דעטי און שוקאיעט.}}
  
'''בית ב'''': {{ציטוטון|בני בני להיכן הלכתם, אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען / דיעטי דיעטי גדיע ווי בילי טשטא מעניא טאק זאבילי.}}
+
'''בית ב'''': {{ציטוטון|בני בני להיכן הלכתם, אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען / דיעטי, דיעטי, גדיע ווי בילי, טשטא מעניא טאק זאבילי.}}
  
 
'''בית ג'''': {{ציטוטון|בני בני שובו לביתי, כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין / דיעטי דיעטי אידיטי דא דאמו בא מניע סקוטשנא סידיעט סאמאמו.}}
 
'''בית ג'''': {{ציטוטון|בני בני שובו לביתי, כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין / דיעטי דיעטי אידיטי דא דאמו בא מניע סקוטשנא סידיעט סאמאמו.}}

גרסה מ־18:50, 25 בינואר 2022

תווי הניגון 'קול ביער' מספר הניגונים

הניגון קול ביער הינו ניגון געגועים והשתפכות הנפש על גלות השכינה וגלות ישראל. יש בו ארבעה בתים כשבין כל בית ישנו פזמון. כל בית מושר בשלוש שפות; לשון הקודש, אידיש ואוקראינית. לפי המסורה היה הסבא משפולי (או באידיש ה"שפאלער זיידע") מנגן ניגון זה קודם קריאת שמע שעל המיטה או לפני תיקון חצות.

מילות הניגון הם (בלה"ק ובאידיש):

בית א': "קול ביער אנוכי שומע, אב לבנים קול קורא / א געשריי און א געוואלד און א געפילדער א פאטר אין וואלד זוכט דאך זיינע קינדער / שום ווליעסו זווקאיעט, באטקא ווליעסו סוואאיך, דעטי און שוקאיעט."

בית ב': "בני בני להיכן הלכתם, אשר עלי כך שכחתם / קינדער קינדער וואו זייט איהר געווזען וואס אויף מיר האט איהר שוין פארגעסען / דיעטי, דיעטי, גדיע ווי בילי, טשטא מעניא טאק זאבילי."

בית ג': "בני בני שובו לביתי, כי לא אוכל לשבת יחידי בביתי / קינדער קינדער קומט צו מיר אהיים ווארום מיר איז אומעטיג צו זיצען אליין / דיעטי דיעטי אידיטי דא דאמו בא מניע סקוטשנא סידיעט סאמאמו."

בית ד': "אבינו אבינו איך נשוב אליך, והשומר עומד בשער המלך?!... / פאטער פאטער ווי קענען מיר געהן צו דיר אז דער שומר שטייט דאך ביי דער טיר / באטקא באטקא קאק נאם איטי קאגדא סטאראזשו ניע פוסקאיוט נאם איטי."

(המילים ברוסית: Шум в лесу звукает – Батька в лесу, своих детей он шукает.

Дети, дети, где вы были, Что меня так забыли?

Дети, дети, идите до дому, Бо мне скучно сидеть самому.

Батька, батька, как нам идти, Когда сторож не пускает нас идти?)

הרב פרץ מוצ'קין הוסיף פעם בהתוועדות בית נוסף: "בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה"[1]. הרבי לא היה מרוצה מתוספת זו והרב מוצ'קין הסביר שלפי מה שהוא הוסיף יוצא שהאשמה תלויה בבני ישראל, ואילו לפי הסיומת המקורית יוצא שהוא כביכול אשם... ובו תלויה הגאולה שלנו[2].

ניגון זה הוא ניגון כ"ג בספר הניגונים.

אצל הרבי

באר החסידות (שטיינמן), חלק ב' עמוד 151

בהתוועדות י' שבט תשי"ג הרבי הורה לנגן ניגון זה, ושאל האם נוכח במקום מישהו שהיה בלנינגרד בשנת תרפ"ז בהתוועדות של אדמו"ר הריי"צ בה ניגנו ניגון זה, ולאחר מכן הורה לרב שמואל זלמנוב לנגן את הניגון בקול בכדי ללמד את הנוכחים, והורה לו לנגן קודם את המנגינה בלבד, ולאחר מכן לנגן יחד עם המילים.

בנוסף להזדמנות זו, הרבי הורה מספר פעמים לשיר ניגון זה בהתוועדויות שהתקיימו בחג הפורים[3].

באחת ממהתוועדויות הרבי החל הרב פרץ מוצקין להוסיף בית לניגון:"בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה", אולם הרבי לא היה מרוצה מתוספת זאת, היות והוא משאיר את עם ישראל ללא תשובה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קינדער קינדער אייער טענה איז פלאש, וייל תשובה העלפט אויף אלעס.
  2. היכל הנגינה עמוד שמא. שבועון כפר חב"ד גליון 1868 עמוד 32.
  3. 'אוצר מנהגי חב"ד' - חודש אדר (נדפס יחד עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה', הוצאת 'היכל מנחם', ירושלים תשס"ב), עמ' רצב-ג.