פריחת מטה אהרן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הרחבה, הגהה) |
מ (החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פריחת מטה [[אהרן]]''' הוא [[נס]] שהתרחש ב{{ה|משכן}} לאחר [[מחלוקת קרח]], כאשר [[משה רבינו]] הכניס למשכן בציווי ה' שנים עשר מטות מ[[שנים עשר השבטים]], ומתוכם המטה של [[אהרן הכהן]] - מ[[שבט לוי]] - פרח והצמיח [[שקדים]]. מטרת הנס | '''פריחת מטה [[אהרן]]''' הוא [[נס]] שהתרחש ב{{ה|משכן}} לאחר [[מחלוקת קרח]], כאשר [[משה רבינו]] הכניס למשכן בציווי ה' שנים עשר מטות מ[[שנים עשר השבטים]], ומתוכם המטה של [[אהרן הכהן]] - מ[[שבט לוי]] - פרח והצמיח [[שקדים]]. מטרת הנס הייתה להראות שה' בחר דוקא ב[[שבט לוי]] לשרת בעבודה במשכן, ובאהרן [[כהן|לכהן]] כ[[כהן גדול]]. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בביאור ההוכחה שאותה הנס הגיע להוכיח, וכן הסיבה שבני ישראל הוצרכו למבחן זה - ולא הסתפקו בניסים שאירעו קודם: שריפת מאתים וחמישים מקטירי ה[[קטורת]], בליעת קרח באדמה, ועצירת המגפה על ידי אהרן הכהן - נאמרו כמה טעמים על ידי המפרשים. | בביאור ההוכחה שאותה הנס הגיע להוכיח, וכן הסיבה שבני ישראל הוצרכו למבחן זה - ולא הסתפקו בניסים שאירעו קודם: שריפת מאתים וחמישים מקטירי ה[[קטורת]], בליעת קרח באדמה, ועצירת המגפה על ידי אהרן הכהן - נאמרו כמה טעמים על ידי המפרשים. | ||
* כמה מהמפרשים מסבירים שטענת קרח - שהיה לוי - | * כמה מהמפרשים מסבירים שטענת קרח - שהיה לוי - הייתה נגד כהונת '''אהרן''', אבל כלל בני ישראל טענו נגד בחירת שבט לוי גופא. לכן הגיע נס המטה להוכיח את הבחירה בשבט לוי מבין שאר השבטים{{הערה|1=ראה רמב"ן עה"פ יז, כה. עקידת יצחק סוף שער עח. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14129&st=&pgnum=136&hilite= רבינו בחיי עה"פ יז, כ].}}. | ||
* לאידך, [[רש"י]] אומר{{הערה|עה"פ שם, כה.}} שמטרת הנס היא {{ציטוטון|לזכרון שבחרתי באהרן לכהן ולא ילינו עוד על הכהונה}}; זאת אומרת שההוכחה היא על כהונת אהרן. כמה מהמפרשים מסבירים שהדבר מוכח מכך שהקב"ה ציווה לכתוב את שם נשיא כל שבט, ולא די לכתוב את שם השבט - ומכאן שהמטרה היא להוכיח את הבחירה באהרן בפרט{{הערה|נחלת יעקב עה"פ שם, כה.}}. | * לאידך, [[רש"י]] אומר{{הערה|עה"פ שם, כה.}} שמטרת הנס היא {{ציטוטון|לזכרון שבחרתי באהרן לכהן ולא ילינו עוד על הכהונה}}; זאת אומרת שההוכחה היא על כהונת אהרן. כמה מהמפרשים מסבירים שהדבר מוכח מכך שהקב"ה ציווה לכתוב את שם נשיא כל שבט, ולא די לכתוב את שם השבט - ומכאן שהמטרה היא להוכיח את הבחירה באהרן בפרט{{הערה|נחלת יעקב עה"פ שם, כה.}}. | ||
* [[אברבנאל]] מסביר שבני ישראל טענו שמותם של מקטירי הקטורת היה רק בגלל שהקטורת שלהם | * [[אברבנאל]] מסביר שבני ישראל טענו שמותם של מקטירי הקטורת היה רק בגלל שהקטורת שלהם הייתה זרה, כמו [[נדב ואביהוא]] שמתו בגלל הקרבת אש זרה. לכן היה צורך להוכיח על ידי נס נוסף את בחירת ה' באהרן{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14388&ocr=%u05D9%u05D7%u05D9%u05D7%u05D9#p=92&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= אברבנאל על הפרשה].}}. | ||
* [[אור החיים]] מסביר שבני ישראל פקפקו - אולי הסיבה למותם של קרח ועדתו היא רק בגלל שחלקו על '''משה רבינו''', אך עדיין ייתכן לומר שה' לא בחר ב'''אהרן הכהן'''{{הערה|עה"פ שם, כ.}}. | * [[אור החיים]] מסביר שבני ישראל פקפקו - אולי הסיבה למותם של קרח ועדתו היא רק בגלל שחלקו על '''משה רבינו''', אך עדיין ייתכן לומר שה' לא בחר ב'''אהרן הכהן'''{{הערה|עה"פ שם, כ.}}. | ||
* [[הרבי]] מסביר שבני ישראל אמנם ידעו שה' ציווה לאהרן לכהן, אך עדיין טענו שציווי זה לא מוכיח שאהרן באמת ראוי לכך '''מצד עצמו''', וייתכן שישנם ראויים ממנו. על כך הגיע הנס של פריחת המטה שהוכיח שבחירת ה' משנה את טבעו של המטה (וכך גם של אהרן) והופכת אותו לראוי לכך{{הערה|שם=לקוש|לקוטי שיחות חלק כ"ג שיחת קרח א.}} (כדלהלן). | * [[הרבי]] מסביר שבני ישראל אמנם ידעו שה' ציווה לאהרן לכהן, אך עדיין טענו שציווי זה לא מוכיח שאהרן באמת ראוי לכך '''מצד עצמו''', וייתכן שישנם ראויים ממנו. על כך הגיע הנס של פריחת המטה שהוכיח שבחירת ה' משנה את טבעו של המטה (וכך גם של אהרן) והופכת אותו לראוי לכך{{הערה|שם=לקוש|לקוטי שיחות חלק כ"ג שיחת קרח א.}} (כדלהלן). | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
כאשר בני ישראל לקחו את המטות, כל אחד את מטהו, הם בעצם הודו שנוכחו לראות שה' בחר באהרן דווקא{{מקור}}. ויש מפרשים שהוצרכו לקחת את המטות, כדי לבדוק שאלו הם המטות שהביאו ולא הוחלפו{{הערה|ספורנו עה"פ שם, כד.}}. | כאשר בני ישראל לקחו את המטות, כל אחד את מטהו, הם בעצם הודו שנוכחו לראות שה' בחר באהרן דווקא{{מקור}}. ויש מפרשים שהוצרכו לקחת את המטות, כדי לבדוק שאלו הם המטות שהביאו ולא הוחלפו{{הערה|ספורנו עה"פ שם, כד.}}. | ||
[[הרבי]] מסביר - על פי פנימיות הענינים - שלקיחת המטות על ידי בני ישראל הראתה שיש בנס שתי קצוות: מצד אחד, רואים שאהרן הוא הנבחר | [[הרבי]] מסביר - על פי פנימיות הענינים - שלקיחת המטות על ידי בני ישראל הראתה שיש בנס שתי קצוות: מצד אחד, רואים שאהרן הוא הנבחר על ידי הקב"ה והוא נעלה הרבה יותר משאר ישראל; ומצד שני, מעלתו הנעלית אהרן נמשכת וחודרת גם אצל שאר ישראל. זו הייתה גם הסיבה שמשה הניח את "מטה אהרן '''בתוך''' מטותם", להראות שמעלת אהרן נמשכת ופועלת על שאר המטות. וההוראה מכך היא, שמצד אחד צריכים לדעת ש[[נשיא הדור]] הוא נעלה באין ערוך לשאר היהודים, ומצד שני לדעת שהוא נותן כח לכל אחד בעבודתו הפרטית{{הערה|1=שיחת ש"פ קרח תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16011&st=&pgnum=165 סה"ש ח"ב ע' 558] ואילך).}}. | ||
===אופן הפריחה וצמיחת השקדים=== | ===אופן הפריחה וצמיחת השקדים=== | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
*הרבי מבאר את סדר הפריחה על פי דברי רש"י{{הערה|שם=כג}}: {{ציטוטון|'''ויוצא פרח''': כמשמעו. '''ציץ''': הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל. '''ויגמל שקדים''': כשהוכר הפרי, הוכר שהם שקדים}}. והיינו שסדר הצמיחה כן היה בסדר הטבעי של צמיחת פרי - והפרחים אכן נפלו כאשר יצא הציץ וכן הציץ התחלף בפרי. וכאשר משה הוציא את המטה הוא הראה לבני ישראל הן את השקדים שעליו, והן את הפרחים שנפלו ממנו. | *הרבי מבאר את סדר הפריחה על פי דברי רש"י{{הערה|שם=כג}}: {{ציטוטון|'''ויוצא פרח''': כמשמעו. '''ציץ''': הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל. '''ויגמל שקדים''': כשהוכר הפרי, הוכר שהם שקדים}}. והיינו שסדר הצמיחה כן היה בסדר הטבעי של צמיחת פרי - והפרחים אכן נפלו כאשר יצא הציץ וכן הציץ התחלף בפרי. וכאשר משה הוציא את המטה הוא הראה לבני ישראל הן את השקדים שעליו, והן את הפרחים שנפלו ממנו. | ||
:המעלה באופן זה היא - שהוא משלב את שני הענינים: מצד אחד, ישנו נס גלוי בצמיחת פרי מהמטה, ובמהירות לא טבעית; ומצד שני סדר הצמיחה הוא טבעי, ומכאן רואים שכאשר הקב"ה רוצה שהמטה יצמיח, הדבר הופך להיות חלק מטבעו של המטה עצמו. ומכאן ילמדו בני ישראל, שגם בחירת הקב"ה באהרן הופכת להיות מעלה שלו וחלק מטבעו{{הערה|שם=לקוש}}{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת קרח תנש"א סעיף ג' ואילך.}}. | :המעלה באופן זה היא - שהוא משלב את שני הענינים: מצד אחד, ישנו נס גלוי בצמיחת פרי מהמטה, ובמהירות לא טבעית; ומצד שני סדר הצמיחה הוא טבעי, ומכאן רואים שכאשר הקב"ה רוצה שהמטה יצמיח, הדבר הופך להיות חלק מטבעו של המטה עצמו. ומכאן ילמדו בני ישראל, שגם בחירת הקב"ה באהרן הופכת להיות מעלה שלו וחלק מטבעו{{הערה|שם=לקוש}}{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת קרח תנש"א סעיף ג' ואילך.}}. | ||
:ישנה גם השלכה מעשית מכך שהצמיחה | :ישנה גם השלכה מעשית מכך שהצמיחה הייתה בסדר טבעי: שלמרות שבדרך כלל אין ראוי ליהנות ממעשה נסים{{הערה|כמסופר בגמרא (תענית כד, ב) שכאשר הגיעו בזמן עצירת גשמים מלאכים עם שפע של סולת, אמר [[רב יהודה]] לא לקנות סולת זו, כיון שהיא מעשה נסים.}}, כאן היה מותר ליהנות משקדים אלו כיון שהם דבר טבעי{{הערה|דבר מלכות ש"פ קרח הנ"ל הערה 40.}}. | ||
===הטעם לצמיחת שקדים דווקא=== | ===הטעם לצמיחת שקדים דווקא=== | ||
הטעם שהמטה הצמיח דווקא שקדים{{הערה|אף על פי שלכאורה עדיף היה פרי אחר שצמיחתו '''איטית''' דוקא, שאז הנס היה גדול וברור יותר (אור החיים עה"פ שם, כג).}} - מבואר במדרשי חז"ל, שהוא בגלל שישראל נמשלו לשקדים{{הערה|במדבר רבה שם.}}. וכן מכיוון שהשקד הוא פרי הצומח במהירות גדולה, וכך כל המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא{{הערה|שם=כג|רש"י עה"פ שם, כג.}}. | הטעם שהמטה הצמיח דווקא שקדים{{הערה|אף על פי שלכאורה עדיף היה פרי אחר שצמיחתו '''איטית''' דוקא, שאז הנס היה גדול וברור יותר (אור החיים עה"פ שם, כג).}} - מבואר במדרשי חז"ל, שהוא בגלל שישראל נמשלו לשקדים{{הערה|במדבר רבה שם.}}. וכן מכיוון שהשקד הוא פרי הצומח במהירות גדולה, וכך כל המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא{{הערה|שם=כג|רש"י עה"פ שם, כג.}}. | ||
ב[[תורת החסידות]] מבואר בארוכה הקשר בין מהירות השקדים לבחירה באהרן הכהן: החידוש המיוחד של כהן הוא שבכחו להמשיך השפעה מלמעלה במהירות גדולה. בשונה מההשפעה הנפעלת על ידי [[תפילה]], שצריכה לעבור דין ומשפט האם האדם ראוי לשפע זה או לא - ההשפעה הנפעלת על ידי [[ברכת כהנים]] נעשית במהירות ללא חשבונות ועיכובים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/19/55c.htm לקוטי תורה קרח נה, ג ואילך]. [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/48/index.htm דרך מצותיך מצות ברכת כהנים]. ספר המאמרים מלוקט חלק ד' [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/57/index.htm ד"ה והנה פרח מטה אהרן תשל"ג]. ועוד.}}. וחידוש גדול יותר נעשה דוקא על ידי פריחת מטה אהרן - למרות שמעלת ההשפעה של ברכת כהנים | ב[[תורת החסידות]] מבואר בארוכה הקשר בין מהירות השקדים לבחירה באהרן הכהן: החידוש המיוחד של כהן הוא שבכחו להמשיך השפעה מלמעלה במהירות גדולה. בשונה מההשפעה הנפעלת על ידי [[תפילה]], שצריכה לעבור דין ומשפט האם האדם ראוי לשפע זה או לא - ההשפעה הנפעלת על ידי [[ברכת כהנים]] נעשית במהירות ללא חשבונות ועיכובים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/19/55c.htm לקוטי תורה קרח נה, ג ואילך]. [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/48/index.htm דרך מצותיך מצות ברכת כהנים]. ספר המאמרים מלוקט חלק ד' [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/57/index.htm ד"ה והנה פרח מטה אהרן תשל"ג]. ועוד.}}. וחידוש גדול יותר נעשה דוקא על ידי פריחת מטה אהרן - למרות שמעלת ההשפעה של ברכת כהנים הייתה קיימת עוד לפני כן, אבל מכיון ש[[יתרון האור מן החושך|נעשה יתרון באור דווקא על ידי החושך]], לכן על ידי מחלוקת קרח והערעור על הכהונה התחזקה עוד יותר מעלת ההשפעה במהירות על ידי הכהנים{{הערה|ד"ה והנה פרח הנ"ל סעיף ט'.}}. | ||
===רמזים נוספים=== | ===רמזים נוספים=== | ||
*[[כלי יקר]] מסביר שהפרח הוא סימן לכהנים הקטנים - "פרחי כהונה"; והציץ הוא סימן לכהנים גדולים - הנושאים את ה[[ציץ]]. הרמז בציץ מבואר גם אצל האברבנאל{{הערה|שם=אברבנאל}}. | *[[כלי יקר]] מסביר שהפרח הוא סימן לכהנים הקטנים - "פרחי כהונה"; והציץ הוא סימן לכהנים גדולים - הנושאים את ה[[ציץ]]. הרמז בציץ מבואר גם אצל האברבנאל{{הערה|שם=אברבנאל}}. | ||
*[[מרדכי יפה|הלבוש]] אומר שהפריחה לא | *[[מרדכי יפה|הלבוש]] אומר שהפריחה לא הייתה בכל המטה אלא רק במקום האותיות "אהרן", וזה היה סימן על בחירת אהרן{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24855&st=&pgnum=156 לבוש האורה ס"פ קרח].}}. | ||
*רש"י{{הערה|שם=כג}} מביא את דברי ה[[תרגום אונקלוס]] ומבאר: "'''וכפת שגדין''', כמין אשכול שקדים יחד כפותין זה על זה". בכך היה רמז נוסף - אודות חשיבות ה[[אחדות]], לאחר שקרח עורר '''מחלוקת'''{{הערה|לקוטי שיחות שם הערה 54.}}. | *רש"י{{הערה|שם=כג}} מביא את דברי ה[[תרגום אונקלוס]] ומבאר: "'''וכפת שגדין''', כמין אשכול שקדים יחד כפותין זה על זה". בכך היה רמז נוסף - אודות חשיבות ה[[אחדות]], לאחר שקרח עורר '''מחלוקת'''{{הערה|לקוטי שיחות שם הערה 54.}}. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
מטה זה היה מונח ב[[קודש הקדשים]] על [[אבן השתיה]], לצד [[צנצנת המן]] וצלוחית [[שמן המשחה]]{{הערה|ברייתא דמלאכת המשכן פרק ד. רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ד ה"א.}}. כאשר [[יאשיהו המלך]] גנז את [[ארון הברית]], הוא גנז איתו את מטה אהרן עם השקדים והפרחים{{הערה|יומא נב, ב.}}. הסיבה שנשמרו ונגנזו עמו גם השקדים והפרחים, היא כדי להדגיש את ההוכחה שכהונת אהרן הופכת להיות מעלתו הטבעית, ולימוד זה מהמטה צריך להישמר לנצח{{הערה|שם=לקוש}}. | מטה זה היה מונח ב[[קודש הקדשים]] על [[אבן השתיה]], לצד [[צנצנת המן]] וצלוחית [[שמן המשחה]]{{הערה|ברייתא דמלאכת המשכן פרק ד. רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ד ה"א.}}. כאשר [[יאשיהו המלך]] גנז את [[ארון הברית]], הוא גנז איתו את מטה אהרן עם השקדים והפרחים{{הערה|יומא נב, ב.}}. הסיבה שנשמרו ונגנזו עמו גם השקדים והפרחים, היא כדי להדגיש את ההוכחה שכהונת אהרן הופכת להיות מעלתו הטבעית, ולימוד זה מהמטה צריך להישמר לנצח{{הערה|שם=לקוש}}. | ||
כמו כן מדגיש המטה שנגנז ונשמר לעד - הוראות נוספות לבני ישראל, אודות השילוב של נס מהקב"ה שהופך להיות חלק מן הטבע הגשמי: '''בנוגע ל[[עבודת ה']]''': על האדם לעבוד את ה' באופן של "נס" שלמעלה מכל הגבלה, על ידי [[קבלת עול]] שלמעלה מדעת, | כמו כן מדגיש המטה שנגנז ונשמר לעד - הוראות נוספות לבני ישראל, אודות השילוב של נס מהקב"ה שהופך להיות חלק מן הטבע הגשמי: '''בנוגע ל[[עבודת ה']]''': על האדם לעבוד את ה' באופן של "נס" שלמעלה מכל הגבלה, על ידי [[קבלת עול]] שלמעלה מדעת, ועם זאת צריכה לחדור ולהתלבש גם בכוחותיו ובטבעו. '''ובנוגע ל[[פרנסה]] הגשמית''': שהפרנסה מגיעה מהקב"ה באופן ניסי ובמהירות, ועם זאת על האדם לעשות לכך כלי בדרך הטבע{{הערה|דבר מלכות ש"פ קרח הנ"ל סעיפים ט-י.}}. | ||
על [[משיח צדקנו]] נאמר{{הערה|תהלים עב, ז.}} "יפרח בימיו צדיק", ובכך יש רמז למטה אהרן שעליו נאמר "מטהו יפרח" - כיון ש{{ציטוטון|בימיו תחזור הכהונה ויפרח מטה אהרן}}{{הערה|בעל הטורים עה"פ שם, כ.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://chabad.info/video/%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%97-%D7%9E%D7%98%D7%94-%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F/ מה לומדים מהסיפור ש"פרח מטה אהרון"?] משיחת הרבי - כ"ג סיון תשמ"ג, {{וידפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש במדבר]] | [[קטגוריה:חומש במדבר]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:52, 20 בנובמבר 2021
פריחת מטה אהרן הוא נס שהתרחש במשכן לאחר מחלוקת קרח, כאשר משה רבינו הכניס למשכן בציווי ה' שנים עשר מטות משנים עשר השבטים, ומתוכם המטה של אהרן הכהן - משבט לוי - פרח והצמיח שקדים. מטרת הנס הייתה להראות שה' בחר דוקא בשבט לוי לשרת בעבודה במשכן, ובאהרן לכהן ככהן גדול.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר מחלוקת קורח, שבה ערער על כהונת אהרן ונבלע באדמה, ציווה ה' את משה רבינו לערוך את המבחן הבא:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת, אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ. וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי, כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם. וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח, וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם
— קרח יז, יז
המטרה והצורך בנס זה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בביאור ההוכחה שאותה הנס הגיע להוכיח, וכן הסיבה שבני ישראל הוצרכו למבחן זה - ולא הסתפקו בניסים שאירעו קודם: שריפת מאתים וחמישים מקטירי הקטורת, בליעת קרח באדמה, ועצירת המגפה על ידי אהרן הכהן - נאמרו כמה טעמים על ידי המפרשים.
- כמה מהמפרשים מסבירים שטענת קרח - שהיה לוי - הייתה נגד כהונת אהרן, אבל כלל בני ישראל טענו נגד בחירת שבט לוי גופא. לכן הגיע נס המטה להוכיח את הבחירה בשבט לוי מבין שאר השבטים[1].
- לאידך, רש"י אומר[2] שמטרת הנס היא "לזכרון שבחרתי באהרן לכהן ולא ילינו עוד על הכהונה"; זאת אומרת שההוכחה היא על כהונת אהרן. כמה מהמפרשים מסבירים שהדבר מוכח מכך שהקב"ה ציווה לכתוב את שם נשיא כל שבט, ולא די לכתוב את שם השבט - ומכאן שהמטרה היא להוכיח את הבחירה באהרן בפרט[3].
- אברבנאל מסביר שבני ישראל טענו שמותם של מקטירי הקטורת היה רק בגלל שהקטורת שלהם הייתה זרה, כמו נדב ואביהוא שמתו בגלל הקרבת אש זרה. לכן היה צורך להוכיח על ידי נס נוסף את בחירת ה' באהרן[4].
- אור החיים מסביר שבני ישראל פקפקו - אולי הסיבה למותם של קרח ועדתו היא רק בגלל שחלקו על משה רבינו, אך עדיין ייתכן לומר שה' לא בחר באהרן הכהן[5].
- הרבי מסביר שבני ישראל אמנם ידעו שה' ציווה לאהרן לכהן, אך עדיין טענו שציווי זה לא מוכיח שאהרן באמת ראוי לכך מצד עצמו, וייתכן שישנם ראויים ממנו. על כך הגיע הנס של פריחת המטה שהוכיח שבחירת ה' משנה את טבעו של המטה (וכך גם של אהרן) והופכת אותו לראוי לכך[6] (כדלהלן).
הנס[עריכה | עריכת קוד מקור]
משה רבינו אכן קיים את ציווי ה', לקח שנים עשר מטות משנים עשר השבטים, והניח אותם באוהל מועד. המדרש אומר שכל המטות נלקחו מקרש אחד, על מנת שלא יוכלו לטעון שיש הבדל ביניהם, וכך יהיה ברור יותר הנס בפריחת מטה אהרן[7]. בנוסף הניח משה את מטה אהרן בין המטות, כדי שלא יאמרו שבגלל שהוא הקרוב ביותר לקודש הקדשים לכן פרח[8].
למחרת הגיע משה רבינו וראה את הנס שהתרחש:
וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים
— שם כג
לאחר הנס משה מוציא את המטות ומראה לבני ישראל את הנס:
וַיֹּצֵא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי ה' אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ
— שם כד
כאשר בני ישראל לקחו את המטות, כל אחד את מטהו, הם בעצם הודו שנוכחו לראות שה' בחר באהרן דווקא[דרוש מקור]. ויש מפרשים שהוצרכו לקחת את המטות, כדי לבדוק שאלו הם המטות שהביאו ולא הוחלפו[9].
הרבי מסביר - על פי פנימיות הענינים - שלקיחת המטות על ידי בני ישראל הראתה שיש בנס שתי קצוות: מצד אחד, רואים שאהרן הוא הנבחר על ידי הקב"ה והוא נעלה הרבה יותר משאר ישראל; ומצד שני, מעלתו הנעלית אהרן נמשכת וחודרת גם אצל שאר ישראל. זו הייתה גם הסיבה שמשה הניח את "מטה אהרן בתוך מטותם", להראות שמעלת אהרן נמשכת ופועלת על שאר המטות. וההוראה מכך היא, שמצד אחד צריכים לדעת שנשיא הדור הוא נעלה באין ערוך לשאר היהודים, ומצד שני לדעת שהוא נותן כח לכל אחד בעבודתו הפרטית[10].
אופן הפריחה וצמיחת השקדים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמה פירושים נאמרו במפרשים אודות אופן פריחת המטה וצמיחת השקדים:
- הרשב"ם מפרש שבשעה שנכנס משה רבינו למשכן הצמיח המטה רק פרחים, ורק כאשר הוציא אותו מול בני ישראל - הוציא המטה גם ציץ ושקדים, כך שהפריחה נעשתה לעיניהם[11].
- כמה מהמפרשים מסבירים שבנוסף לנס צמיחת המטה, היה הנס בכך שגם אחרי צמיחת השקדים נשארו הציץ והפרחים, ולא נפלו ממנו כלל - בשונה מהסדר הרגיל שכאשר יוצא ציץ נופל הפרח, וכאשר גדל הפרי אין ציץ[4][12].
- הרבי מבאר את סדר הפריחה על פי דברי רש"י[13]: "ויוצא פרח: כמשמעו. ציץ: הוא חנטת הפרי כשהפרח נופל. ויגמל שקדים: כשהוכר הפרי, הוכר שהם שקדים". והיינו שסדר הצמיחה כן היה בסדר הטבעי של צמיחת פרי - והפרחים אכן נפלו כאשר יצא הציץ וכן הציץ התחלף בפרי. וכאשר משה הוציא את המטה הוא הראה לבני ישראל הן את השקדים שעליו, והן את הפרחים שנפלו ממנו.
- המעלה באופן זה היא - שהוא משלב את שני הענינים: מצד אחד, ישנו נס גלוי בצמיחת פרי מהמטה, ובמהירות לא טבעית; ומצד שני סדר הצמיחה הוא טבעי, ומכאן רואים שכאשר הקב"ה רוצה שהמטה יצמיח, הדבר הופך להיות חלק מטבעו של המטה עצמו. ומכאן ילמדו בני ישראל, שגם בחירת הקב"ה באהרן הופכת להיות מעלה שלו וחלק מטבעו[6][14].
- ישנה גם השלכה מעשית מכך שהצמיחה הייתה בסדר טבעי: שלמרות שבדרך כלל אין ראוי ליהנות ממעשה נסים[15], כאן היה מותר ליהנות משקדים אלו כיון שהם דבר טבעי[16].
הטעם לצמיחת שקדים דווקא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הטעם שהמטה הצמיח דווקא שקדים[17] - מבואר במדרשי חז"ל, שהוא בגלל שישראל נמשלו לשקדים[18]. וכן מכיוון שהשקד הוא פרי הצומח במהירות גדולה, וכך כל המעורר על הכהונה פורענותו ממהרת לבוא[13].
בתורת החסידות מבואר בארוכה הקשר בין מהירות השקדים לבחירה באהרן הכהן: החידוש המיוחד של כהן הוא שבכחו להמשיך השפעה מלמעלה במהירות גדולה. בשונה מההשפעה הנפעלת על ידי תפילה, שצריכה לעבור דין ומשפט האם האדם ראוי לשפע זה או לא - ההשפעה הנפעלת על ידי ברכת כהנים נעשית במהירות ללא חשבונות ועיכובים[19]. וחידוש גדול יותר נעשה דוקא על ידי פריחת מטה אהרן - למרות שמעלת ההשפעה של ברכת כהנים הייתה קיימת עוד לפני כן, אבל מכיון שנעשה יתרון באור דווקא על ידי החושך, לכן על ידי מחלוקת קרח והערעור על הכהונה התחזקה עוד יותר מעלת ההשפעה במהירות על ידי הכהנים[20].
רמזים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כלי יקר מסביר שהפרח הוא סימן לכהנים הקטנים - "פרחי כהונה"; והציץ הוא סימן לכהנים גדולים - הנושאים את הציץ. הרמז בציץ מבואר גם אצל האברבנאל[4].
- הלבוש אומר שהפריחה לא הייתה בכל המטה אלא רק במקום האותיות "אהרן", וזה היה סימן על בחירת אהרן[21].
- רש"י[13] מביא את דברי התרגום אונקלוס ומבאר: "וכפת שגדין, כמין אשכול שקדים יחד כפותין זה על זה". בכך היה רמז נוסף - אודות חשיבות האחדות, לאחר שקרח עורר מחלוקת[22].
שמירת וגניזת המטה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הנס ציווה הקב"ה את משה רבינו לשמור את המטה הניסי:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי, וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ
— שם כה
מטה זה היה מונח בקודש הקדשים על אבן השתיה, לצד צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה[23]. כאשר יאשיהו המלך גנז את ארון הברית, הוא גנז איתו את מטה אהרן עם השקדים והפרחים[24]. הסיבה שנשמרו ונגנזו עמו גם השקדים והפרחים, היא כדי להדגיש את ההוכחה שכהונת אהרן הופכת להיות מעלתו הטבעית, ולימוד זה מהמטה צריך להישמר לנצח[6].
כמו כן מדגיש המטה שנגנז ונשמר לעד - הוראות נוספות לבני ישראל, אודות השילוב של נס מהקב"ה שהופך להיות חלק מן הטבע הגשמי: בנוגע לעבודת ה': על האדם לעבוד את ה' באופן של "נס" שלמעלה מכל הגבלה, על ידי קבלת עול שלמעלה מדעת, ועם זאת צריכה לחדור ולהתלבש גם בכוחותיו ובטבעו. ובנוגע לפרנסה הגשמית: שהפרנסה מגיעה מהקב"ה באופן ניסי ובמהירות, ועם זאת על האדם לעשות לכך כלי בדרך הטבע[25].
על משיח צדקנו נאמר[26] "יפרח בימיו צדיק", ובכך יש רמז למטה אהרן שעליו נאמר "מטהו יפרח" - כיון ש"בימיו תחזור הכהונה ויפרח מטה אהרן"[27].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מה לומדים מהסיפור ש"פרח מטה אהרון"? משיחת הרבי - כ"ג סיון תשמ"ג,
הערות שוליים
- ↑ ראה רמב"ן עה"פ יז, כה. עקידת יצחק סוף שער עח. רבינו בחיי עה"פ יז, כ.
- ↑ עה"פ שם, כה.
- ↑ נחלת יעקב עה"פ שם, כה.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 אברבנאל על הפרשה.
- ↑ עה"פ שם, כ.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 לקוטי שיחות חלק כ"ג שיחת קרח א.
- ↑ במדבר רבה יח, כג. הובא באור החיים עה"פ שם, יח.
- ↑ רש"י עה"פ שם, כא. וראה ביאור הרבי בפנימיות הענינים להלן בסוף הפרק #הנס.
- ↑ ספורנו עה"פ שם, כד.
- ↑ שיחת ש"פ קרח תשמ"ט (סה"ש ח"ב ע' 558 ואילך).
- ↑ רשב"ם עה"פ שם, כג.
- ↑ בעלי התוספות על התורה שם כג.
- ↑ 13.0 13.1 13.2 רש"י עה"פ שם, כג.
- ↑ דבר מלכות שבת פרשת קרח תנש"א סעיף ג' ואילך.
- ↑ כמסופר בגמרא (תענית כד, ב) שכאשר הגיעו בזמן עצירת גשמים מלאכים עם שפע של סולת, אמר רב יהודה לא לקנות סולת זו, כיון שהיא מעשה נסים.
- ↑ דבר מלכות ש"פ קרח הנ"ל הערה 40.
- ↑ אף על פי שלכאורה עדיף היה פרי אחר שצמיחתו איטית דוקא, שאז הנס היה גדול וברור יותר (אור החיים עה"פ שם, כג).
- ↑ במדבר רבה שם.
- ↑ לקוטי תורה קרח נה, ג ואילך. דרך מצותיך מצות ברכת כהנים. ספר המאמרים מלוקט חלק ד' ד"ה והנה פרח מטה אהרן תשל"ג. ועוד.
- ↑ ד"ה והנה פרח הנ"ל סעיף ט'.
- ↑ לבוש האורה ס"פ קרח.
- ↑ לקוטי שיחות שם הערה 54.
- ↑ ברייתא דמלאכת המשכן פרק ד. רמב"ם הלכות בית הבחירה פ"ד ה"א.
- ↑ יומא נב, ב.
- ↑ דבר מלכות ש"פ קרח הנ"ל סעיפים ט-י.
- ↑ תהלים עב, ז.
- ↑ בעל הטורים עה"פ שם, כ.