ו' בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספה קצרה על פי ערכו בהמכלול) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*[[תצ"ג]] - רבי יעקב ריישר, מחבר הספרים 'חק יעקב' ו'שבות יעקב', נפטר. | *[[תצ"ג]] - רבי יעקב ריישר, מחבר הספרים 'חק יעקב' ו'שבות יעקב', נפטר. | ||
*[[תרי"ב]] - רבי יחיאל ממוש, נפטר. | *[[תרי"ב]] - רבי יחיאל ממוש, היה מגדולי תלמידיו של רבי מרדכי מלכוביץ נפטר. | ||
*[[תרנ"ט]] - רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] משינאווא, מחבר ספר 'דברי יחזקאל' בנו של רבי [[חיים מצאנז]] נפטר. | *[[תרנ"ט]] - רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] משינאווא, מחבר ספר 'דברי יחזקאל' בנו של רבי [[חיים מצאנז]] נפטר. | ||
*[[תרצ"ג]] - רבי אלטר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק, מחבר ספר 'תפארת איש', נפטר. | *[[תרצ"ג]] - רבי אלטר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק, מחבר ספר 'תפארת איש', נפטר. | ||
גרסה אחרונה מ־23:02, 4 בנובמבר 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ו' בטבת הוא היום השישי בחודש טבת.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תצ"ג - רבי יעקב ריישר, מחבר הספרים 'חק יעקב' ו'שבות יעקב', נפטר.
- תרי"ב - רבי יחיאל ממוש, היה מגדולי תלמידיו של רבי מרדכי מלכוביץ נפטר.
- תרנ"ט - רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, מחבר ספר 'דברי יחזקאל' בנו של רבי חיים מצאנז נפטר.
- תרצ"ג - רבי אלטר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק, מחבר ספר 'תפארת איש', נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרס"ו - אדמו"ר הריי"צ נאסר בפעם השלישית.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרע"א - הרב חנן לוין, שד"ר ור"מ של ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- תרצ"א - הרב שמואל גרונם גרינברג, ממייסדי כפר חב"ד, פעיל ציבורי, חבר הנהלת התלמוד תורה המקומי, ומנהל חשבונות בועד כפר חב"ד.
- תרצ"ו - הרב ישראל פרידמן, ראש ישיבת אהלי תורה בשכונת קראון הייטס שבניו יורק.
- תשי"א - הרב מנחם מענדל טננבוים, חסיד חב"ד תושב ירושלים העוסק בההדרת כתבי הגאון הרוגאטשובי.
| הפתגם היומי - ו' בטבת - מלוח היום יום |
|---|
| כתיב "דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם", כי כל ענין ידיעה והשגה אפילו בענינים היותר עמוקים, צריך לבוא בעבודה, היינו פעולת דבר בבירור וזיכוך המדות והתקשרות פנימית הנקרא בלשון החסידות עבודה. |