יעקב רייצס: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|ממוזער|הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב [[שבתי סלבטיצקי]] (מימין) והרב [[מנחם מענדל ליברמן]] (משמאל).]] | [[קובץ:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|ממוזער|הרב רייצס (במרכז) לצד השלוחים הרב [[שבתי סלבטיצקי]] (מימין) והרב [[מנחם מענדל ליברמן]] (משמאל).]] | ||
הרב '''יעקב רייצס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הינו | הרב '''יעקב רייצס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו | נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ולאמו מרת שיינדל. | ||
בשנת [[תשל"ג]] סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]], והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770. | בשנת [[תשל"ג]] סיים את לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], והצטרף לקבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770. | ||
בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום. | בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום. | ||
כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]] עם רעייתו ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך. | כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]] עם רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת [[תשל"ט]] חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך. | ||
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה. | בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה. | ||
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים". | לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים". | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו ר' יוסף רייצס | *אחיו ר' יוסף רייצס | ||
*אחיו החזן ובעל מנגן | *אחיו החזן ובעל מנגן הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] | ||
*גיסו ר' [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]] | *גיסו ר' [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]] | ||
'''בניו''' | '''בניו''' | ||
גרסה מ־06:41, 3 באוקטובר 2021
הרב יעקב רייצס (יליד שנת תשי"ד, 1953) הינו רבה של יסוד המעלה והגליל העליון, ומהקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בט"ז תשרי תשי"ד בארצות הברית לאביו הרב אלחנן יהודה לייב ולאמו מרת שיינדל.
בשנת תשל"ג סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.
בחורף תשל"ו כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש והתיישב בהוראת הרבי בצפת[1] ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן במקום.
כאשר בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת ברכה, בתו של הרב אורי בן שחר, לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.
בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי לשלוחים לארץ הקודש להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות[2] התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.
לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב אורי בן שחר בכפר חב"ד. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש בארץ הקודש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".
בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אריה לייב קפלן גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.
במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.
במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
משפחתו
- אחיו ר' יוסף רייצס
- אחיו החזן ובעל מנגן הרב מנחם מענדל רייצס
- גיסו ר' שלום חריטונוב
בניו
- ר' מנחם מענדל רייצס - שליח הרבי בקריית גת, ועורך ספרים.
- ר' שאול רייצס - שליח חב"ד וראש כולל תפארת זקנים לוי יצחק בתל אביב. משמש גם כר"מ בישיבת חבד חזון אליהו.
- ר' אלחנן יהודה לייב רייצס - משפיע בישיבת תומכי תמימים אלעד.
חתניו
- ר' מנחם מינצברג - מראשי ישיבת צעירי השלוחים צפת, ומרצה מפורסם.
- ר' בנימין וילהלם - שליח הרבי בשכונה החדשה בחולון, ומראשי ארגון הפנסאים.
- ר' מרדכי גלבשטיין - כיהן בעבר כמורה בתלמוד תורה חב"ד נתניה, וכיום משלוחי הרבי לנתניה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- שליח ותיק ושליח צעיר מדברים ● מרתק - באתר
ב' תמוז תשע"ד - אין מקום קטן
הערות שוליים
- ↑ היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...
- ↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.