שניאור זלמן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
א קלארער איד (שיחה | תרומות) |
א קלארער איד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים. | נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו הרה"ח ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. | בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. | ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. | ||
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' | בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] וקירבו לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]]. | ||
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של ר' [[אברהם פריז]]. | בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' [[אברהם פריז]]. | ||
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. | במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. | ||
על פי הוראת [[הרבי]] עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה. | על פי הוראת [[הרבי]], עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, והיה מסור ונתון למבצע זה. | ||
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 79 שנה. | ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 79 שנה. | ||
גרסה מ־15:18, 8 באוגוסט 2021
הרה"ח ר' שניאור זלמן (הלוי) לוין (ג' שבט תרפ"ד – כ"ג חשוון תשס"ג), היה בעל מנגן חב"די מפורסם יליד העיירה נעוועל, שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל יהודי.
תולדות חיים
נולד בג' שבט תרפ"ד בעיירה החסידית נעוועל לאביו הרה"ח ר' גרשון בער לוין שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים קורסק תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ללנינגרד.
ברוסיה סבל מרדיפות הק.ג.ב. בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף למשפיע הרב ר' שלום מרוזוב אשר התוועד איתו ולימד אותו חסידות.
בימי השואה שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'יציאת רוסיה תש"ו' ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר את ר' זושא וילימובסקי וקירבו לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו לארץ הקודש.
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של הרה"ח ר' אברהם פריז.
התגורר בשכונת הרוסים בכפר חב"ד.
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים ניחו"ח של מקהלת חסידי חב"ד.
על פי הוראת הרבי, עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של רשת אהלי יוסף יצחק. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן למבצע תפילין בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח תפילין לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, והיה מסור ונתון למבצע זה.
ר' שניאור זלמן נפטר בכ"ג בחשוון תשס"ג בהיותו בן 79 שנה.
כל עצמותי תאמרנה
האלבום "כל עצמותי" מכיל ניגונים מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מהעיירה נעוועל החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.
באדר תשס"ה יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.
משפחתו
רעייתו: מרת רחל לבית משפחת ר' אברהם פריז.
בניו:
- ר' גרשון דובער הלוי לוין, קריית גת - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת תומכי תמימים קריית גת יחד עם הרבנים משה הבלין ושלום דובער וולפא. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.
- ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד
- ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.
בנותיו:
- מרת פריידה לוין.
- מרת שרה (אשת ר' יהושע יחזקאל סופר).
- מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).
- מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').