מנחם מענדל שפרן: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(הוספת שנת לידה (המכלול)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שפרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפרן מקבל את הספר "מסתר צפונותיך" מידי הרב אלימלך טהאלר]] | [[קובץ:שפרן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפרן מקבל את הספר "מסתר צפונותיך" מידי הרב אלימלך טהאלר]] | ||
הרב '''מנחם מנדל שפרן''', הוא חסיד גור, [[רב|פוסק]] ומהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/archive/arcSimplePrint.jhtml?ElementId=skira20091016_1121447]}}, מכהן כ[[אב"ד]] בבית הדין לענייני ממונות 'הישר והטוב' בירושלים, כראש הישיבה הכלל חסידית 'נועם התורה' וכדיין בבית דינו של הרב לנדא - בבני ברק. מכהן גם כראש ישיבת פני מנחם בנשיאות הרב [[שאול אלתר]]. | הרב '''מנחם מנדל שפרן''' (יליד שנת [[תש"ז]]), הוא חסיד גור, [[רב|פוסק]] ומהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/archive/arcSimplePrint.jhtml?ElementId=skira20091016_1121447]}}, מכהן כ[[אב"ד]] בבית הדין לענייני ממונות 'הישר והטוב' בירושלים, כראש הישיבה הכלל חסידית 'נועם התורה' וכדיין בבית דינו של הרב לנדא - בבני ברק. מכהן גם כראש ישיבת פני מנחם בנשיאות הרב [[שאול אלתר]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[ניו יורק]]. בצעירותו למד בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שב[[שוויץ]]. | נולד בשנת [[תש"ז]] ב[[ניו יורק]]. בצעירותו למד בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שב[[שוויץ]]. | ||
לאחר נישואיו עבר ל[[ארץ ישראל]], שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב [[ניסים קרליץ]], ונודע בזכות פסיקותיו הישרות בדיני [[חושן משפט]]. הוא מונה לשמש כראש ישיבת [[גור]] ב[[חיפה]], עד סגירתה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת 'נועם התורה'. | לאחר נישואיו עבר ל[[ארץ ישראל]], שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב [[ניסים קרליץ]], ונודע בזכות פסיקותיו הישרות בדיני [[חושן משפט]]. הוא מונה לשמש כראש ישיבת [[גור]] ב[[חיפה]], עד סגירתה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת 'נועם התורה'. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | ||
[[קטגוריה:חסידי גור]] | [[קטגוריה:חסידי גור]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]] | |||
גרסה מ־20:28, 2 באוגוסט 2021
הרב מנחם מנדל שפרן (יליד שנת תש"ז), הוא חסיד גור, פוסק ומהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי[1], מכהן כאב"ד בבית הדין לענייני ממונות 'הישר והטוב' בירושלים, כראש הישיבה הכלל חסידית 'נועם התורה' וכדיין בבית דינו של הרב לנדא - בבני ברק. מכהן גם כראש ישיבת פני מנחם בנשיאות הרב שאול אלתר.
תולדות חיים
נולד בשנת תש"ז בניו יורק. בצעירותו למד בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שבשוויץ.
לאחר נישואיו עבר לארץ ישראל, שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, ונודע בזכות פסיקותיו הישרות בדיני חושן משפט. הוא מונה לשמש כראש ישיבת גור בחיפה, עד סגירתה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת 'נועם התורה'.
כיום מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב לנדא.
בשנת תש"פ התמנה כראש ישיבה גדולה פני מנחם בראשות הרב שאול אלתר.
קשריו עם חסידי חב"ד
הרב שפרן סיפר כי היכרותו העמוקה עם תורת חסידות חב"ד נוצרה לפני שנים רבות בעקבות ידידותו עם הרב בצלאל קופצ'יק, הרב שפרן העיד כי מאז הוא עוסק בתורת חסידות חב"ד[2].
בשנת תשמ"ח שיגר עבור קובץ 'מעדני מלך' שיצא לאור לכבוד סיום הרמב"ם שיעור שמסר בישיבת גור בחיפה שנרשם על ידי אחד השומעים. הרב שפרן כותב בראש הדף בו נדפס שיעורו "הנני למוסרו לידי קובץ מעדני מלך שיוצא לאור לכבודו של כבוד קדושת אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א".
בשנת תשנ"ה שיגר תשובה תורנית בדין פריעת חוב לקובץ 'אור עולם' שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד[3].
בשנת תשס"ז שימש תקופה מסוימת כנותן שיעורי הלכה וסמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[4].
בסערה שהתחוללה בשנת תשס"ד אודות פאות נכריות שיובאו מהודו כשהיו שטענו כי הן נגזזזות לשם עבודה זרה ונאסרו בהנאה מדין אביזרייהו דעבודה זרה, פסק הרב שפרן שכיון שאין עדות ברורה שהפיאות אסורות אזי יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "עדים בצד אסתן ותאסר".
בכ"ג מנחם אב תשע"ג השתתף במעמד הירחי כלה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שנערך לכבוד אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון[5].
בקיץ תשע"ה השתתף בערב מיוחד לתמימים מישיבת תות"ל נתניה שהצטיינו במבצע יגיעה בתורה - 'מנחת חינוך בתורת הרבי'. הרב שפרן התפלפל עמם בדברי תורה, נשא בפניהם דברים והביע התפעלותו החסידית והלימודית. בהמשך שיתף אותם בשביבים מביקוריו אצל הרבי.[6].
בקיץ תשע"ו קיבל בביתו קבוצה נבחרת מתלמידי הישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת שנבחנו על כל מסכת בבא בתרא אותה למדו במשך אותה שנה במסגרת 'מבצע תורה' בהכוונתו של הרב מנחם שניאור מידובניק שיזם את הביקור.[7].
בקיץ תשע"ז קיבל בביתו משלחת מרבני מכון הלכה חב"ד שהציגו בפניו מגוון חומרים הלכתיים היוצאים לאור על ידי המכון. הרב שפרן עיון ארוכות בחומרים השונים והביע התפעלותו מהעבודה החשובה והמאומצת. הפגישה החשובה נמשכה מספר שעות ובמהלכה הועלו עשרות נושאים הלכתיים. במהלך הפגישה הוענקו לרב חיבורים וספרים של הרב מיכאל אבישיד והרב יעקב חביב שזכו להסכמות מכל גדולי הציבור החרדי. לאחר ליבון והכרעות הנושאים ההלכתיים שעלו על השולחן, הודיע הרב שפרן שדלתו פתוחה תמיד לרבני חב"ד, והוחלט על זמנים קבועים להתייעצות[8].
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ [1]
- ↑ [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72460 הרב שפרן התפעל מ"מסתר צפונותיך" -
- ↑ בראש התשובה כתב "לכבודו של רבינו הגדול, אור עולם, גאון הגאונים, קדוש ה', רבן של כל בני הגולה, רבים השיב מעוון, נשיא הדור כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא מנחם מענדל שניאורסוהן"
- ↑ הרב שפרן בישיבת תומכי תמימים -
- ↑ הרב שפרן משתתף בירחי כלה בכפר חב"ד -
- ↑ הרב שפרן התפעל מתלמידי התמימים מתות"ל נתניה -
- ↑ הרב שפרן בוחן את התמימים מהישיבה בצפת על כל 'בבא בתרא' -
- ↑ הרב שפרן עם רבני מכון הלכה חב"ד