חיים שניאור זלמן מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:40, 15 ביולי 2021

הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב (תרצ"ב-תשס"ג) היה משפיע קהילת חב"ד במונטריאול.

תולדות חיים

ר' זלמן נולד בעיר לנינגרד (פטרבורג), בי"ח כסלו תרצ"ב לאביו ר' דוד לייב בנו בכורו של החסיד הנודע ר' אלחנן דב מרוזוב ולאמו מרת צייטא בת הרב חיים שניאור זלמן איטקין מנעוול, על שמו נקרא.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.

לאחר מכן ברחה משפחתו לסמרקנד שם למד בישיבת תומכי תמימים עד י"ט בכסלו תש"ז, אז ברח מרוסיה יחד עם אביו במסגרת הבריחה הגדולה.

בין השנים תש"ז - תשי"ב למד אצל ר' ניסן נמנוב בישיבת תומכי תמימים בברינואה.

בשנת תשי"ב עבר לגור עם משפחתו במונטריאול, ולמד בישיבת תומכי תמימים במקום ובכ"ז באלול תשי"ג נסע לראשונה לרבי לשהות במחיצתו בראש השנה.

בתשי"ז התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' נפתלי יוניק^[1] והתיישב במונטריאול, ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.

לאור הוראת הרבי (שבת פרשת שמות תשל"ז) מונה למשפיע הקהילה יחד עם ר' יהושע העשיל צייטלין ור' משה אליהו גרליצקי, אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. יחד עם זאת, שימש בפועל כמשפיע לתלמידי הישיבה במונטריאול ולאנ"ש. בחודש אדר תשנ"ה קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שבח' ניסן תשס"ג נפטר.

התוועדויותיו

למרות שלא התוועד באופן רשמי בישיבה, היה מתוועד בביתו פעמים רבות (בעיקר עם התמימים) בפרט בלילות שבת, ורבים היו נוהרים להתוועדויותיו בשל סגנונו היחודי.

בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת לחיים. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.

בהתוועדויותיו היה מעורר רבות על ביאת המשיח, שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת הרבי לחיות עם משיח - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.

משפחתו

מרת דבורה וולוסוב - לשעבר מנהלת מכינה לחיידר בליובאוויטשער ישיבה קראון הייטס.
מרת רבקה בוימגרטן, קראון הייטס.
מרת נחמה פרלשטיין אשת ר' נפתלי צבי פרלשטיין, בן הרב אליעזר פרלשטיין, מנהל המוסד ח"י סנטר מונטריאול.
מרת מלי אשת ר' בערל ערנטרוי, מונטריאול.
בנו ר' יוסף מרוזוב, חתן הרב שלום בער אייכהורן, שו"ב במונטריאול.
בנו ר' מנחם מענדל מרוזוב, מנהל מוסדות לבנות במונטריאול.

לקריאה נוספת

התוועדויותיו כפי שהתפרסמו בגיליונות התמים ובשבועון בית משיח ובתשורות שונות, מתוך רשימותיו של תלמידו הרב אשר פרקש.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד

הערות שוליים

↑ בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל

[1] בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:חיים שניאור זלמן מרוזוב .jpg|ממוזער|250px|הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב]]
-הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ"ב]]-[[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]
+הרב '''חיים שניאור זלמן מרוזוב''' ([[תרצ"ב]]-[[תשס"ג]]) היה [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ברחה משפחתו לסיביר, שם לקחו את אביו לחזית, ואימו גידלה לבדה את כל הילדים במשך כמה שנים.
-לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו.
+לאחר מכן ברחה משפחתו ל[[סמרקנד]] שם למד ב[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים]] עד [[י"ט בכסלו]] [[תש"ז]], אז ברח מ[[רוסיה]] יחד עם אביו במסגרת [[הבריחה הגדולה]].
 בין השנים [[תש"ז]] - [[תשי"ב]] למד אצל ר' [[ניסן נמנוב]] ב[[תומכי תמימים ברינואה|ישיבת תומכי תמימים בברינואה]].
-בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ל[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].
+בשנת [[תשי"ב]] עבר לגור עם משפחתו ב[[מונטריאול]], ולמד ב[[תומכי תמימים מונטריאול|ישיבת תומכי תמימים במקום]] וב[[כ"ז באלול]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לראשונה לרבי]] לשהות במחיצתו ב[[ראש השנה]].
 ב[[תשי"ז]] התחתן עם זוגתו מרת חנה חיה בת ר' [[נפתלי יוניק]]{{הערה|בת ר' נפתלי וגולדא איטא יוניק צאצאים של רבי לוי יצחק מברדידשוב, ר' פנחס מקוריץ, ומנחם נחום מצ'רנוביל}} והתיישב ב[[מונטריאול]], ולפרנסתו היה השוחט החסידי בעיר.
-לאור הוראת אדמו"ר שליט"א (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. יחד עם זאת, שימש בפועל כ[[משפיע]] לתלמידי הישיבה במונטריאול ולאנ"ש. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ח' ניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.
+לאור הוראת הרבי (שבת פרשת [[שמות]] [[תשל"ז]]) מונה ל[[משפיע]] הקהילה יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ור' [[משה אליהו גרליצקי]], אולם דעתו לא הייתה נוחה מייחס הקהילה אליו כמשפיע. יחד עם זאת, שימש בפועל כ[[משפיע]] לתלמידי הישיבה במונטריאול ולאנ"ש. ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ה]] קיבל אירוע מוחי, ובמשך שמונה שנים היה משותק בכל גופו, עד שב[[ח' ניסן]] [[תשס"ג]] נפטר.
 ==התוועדויותיו==
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 בהתוועדויותיו היה מסוגל לדבר כמה שעות רצופות בעניין אחד, ולא היה מפסיק כי אם לאמירת [[לחיים]]. אם כי לפעמים היה מנגן איזה ניגון, וזה היה סימן שיש התעוררות מיוחדת, ואז היו מסוגלים לנגן ניגון אחד במשך כמה שעות. שכן, בהיותו איש אמת לא סבל רשמיות וחיצוניות, הוא ניגן כשהרגיש צורך לנגן, דיבר מה שהרגיש צורך לדבר ובמה שהחזיק באמת, גם כשלא כולם "אהבו" לשמוע את הדברים. ר' זלמן היה "חי" את מה שדיבר ולכן דבריו נחרתו עמוק בלב.
-ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת ה[[רבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.
+ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] היה מעורר רבות על [[ביאת המשיח]], שהינה ענין פנימי, ולא ישועה מהצרות גרידא, עוד עורר על תביעת [[הרבי]] לחיות עם [[משיח]] - חיים המקיפים את הגוף כולו, אפילו אם הם לשעה קלה בלבד.
 ==משפחתו==