הבדלים בין גרסאות בדף "ידיעת המציאות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ויקיזציה)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{לשכתב}}
 
'''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), ו'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו"ת ואתחנן דף ד ע"א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.}}.
 
'''ידיעת המציאות''' היא כשיודע '''על''' מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), ו'''ידיעת המהות''' היא כשמכיר '''את''' הדבר - את מהותו{{הערה|על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו"ת ואתחנן דף ד ע"א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.}}.
  

גרסה מ־12:28, 23 במרץ 2021

לשכתב.png יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ידיעת המציאות היא כשיודע על מציאות הדבר מדבר חיצוני (כמו להבין דבר מתוך דבר), וידיעת המהות היא כשמכיר את הדבר - את מהותו[1].

באדם

ידיעת המציאות פירושה שיודע אודות מציאות מסויימת שהיא קיימת, אך אין לו הכרה במהותה. כלומר, כשההכרה באה על ידי תפיסתו האישית, (למשל על ידי שמיעה) שייך שיבוא חכם גדול ממנו ויסתור את סברתו (וכמו ר"מ שהיה מטהר את השרץ בק"נ טעמים[2], וכמו שבשכל אפשר להוכיח שעובר אינו יכול לחיות - שהרי פיו סגור ובטנו פתוחה – ואיך חי?).


ידיעת המהות היא כשמכיר במהות הדבר. אחד הכינויים לזה בחסידות, הוא ראיית המהות. דהיינו, כשההכרה באה על ידי ראיה (שרואה את העניין בעצמו) אין שייך כלל לשכנעו בשום הסבר. הוא לא מגיע לכך מתפיסה סובייקטיבית של העניין, אלא הוא פשוט רואה את הדבר עצמו, את האובייקט.

מבחינתנו, כיוון שאנחנו חיים בעולם מגושם, הדבר היחיד שאפשר לקלוט את מהותו זה דברים גשמיים שנמצאים בעולמינו. דברים רוחניים - אנחנו קולטים רק את מציאותם, את העובדה שהם קיימים.

בעבודת ה'

הידיעה שלנו היום באלוקות היא ידיעת המציאות בלבד, וזהו שהתורה מצווה על המצוות בלשון שמיעה: שמע ישראל[3], ועתה שמע אל החוקים[4] - ולא כפי שביקש משה אעברה נא ואראה[5].

אך לעתיד לבוא (וכן עכשיו בגן עדן) תהיה הכרה אמיתית במהות האלוקות באופן של ראיה ממש כמו שכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות[6].

ראו גם

ראיה ושמיעה

הערות שוליים

  1. על פי ביאורי הר"ש גרונם על התניא, ובמקומות רבים. ראה למשל לקו"ת ואתחנן דף ד ע"א. דרך מצוותיך האמנת אלוקות פרק ב'.
  2. עירובין י"ג א
  3. ואתחנן ו' ד'.
  4. ואתחנן ד' א'.
  5. דברים ג' כ"ה.
  6. מיכה ז' ט"ו.