עילה ועלול: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עילה ועלול''' הוא אופן של התהוות, שבו יש קשר וערך בין העלול לעילתו ובאופן שהעילה עצמה "מצביעה" על עילתה (בשונה מ[[סיבה ומסובב]]). אופן זו שונה מבריאת [[יש מאין]], שבו העילה היא בבחינת לא מושג ונפלא באופן של [[אין ערוך]], עד שנקרא בשם [[אין]] ביחס למתהווה ממנו הנקרא [[יש]]. | '''עילה ועלול''' הוא אופן של התהוות, שבו יש קשר וערך בין העלול לעילתו ובאופן שהעילה עצמה "מצביעה" על עילתה (בשונה מ[[סיבה ומסובב]]). אופן זו שונה מבריאת [[יש מאין]], שבו העילה היא בבחינת לא מושג ונפלא באופן של [[אין ערוך]], עד שנקרא בשם [[אין]] ביחס למתהווה ממנו הנקרא [[יש]]. | ||
== דוגמאות לעילה ועלול == | |||
משל אחד מ[[שכל]] ו[[מידות]]. ידוע<ref>תניא פרק ג'</ref> שהדרך הנכונה ליצור מידות - רגשות אמיתיים ונכונים היא ע"י שמגלים אותם, ומכוונים אותם לשכל. | |||
זהו תהליך של עילה ועלול. השכל יוצר את המידה, כבר לפני שהמידה נוצרה היא כלולה ונמצאת בשכל, ולאחר שנוצרה היא מכוונת ומתאימה לשכל. | |||
==ענינו בעולמות== | ==ענינו בעולמות== | ||
| שורה 12: | שורה 17: | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[סיבה ומסובב]] | |||
גרסה מ־09:53, 21 במרץ 2021
עילה ועלול הוא אופן של התהוות, שבו יש קשר וערך בין העלול לעילתו ובאופן שהעילה עצמה "מצביעה" על עילתה (בשונה מסיבה ומסובב). אופן זו שונה מבריאת יש מאין, שבו העילה היא בבחינת לא מושג ונפלא באופן של אין ערוך, עד שנקרא בשם אין ביחס למתהווה ממנו הנקרא יש.
דוגמאות לעילה ועלול
משל אחד משכל ומידות. ידוע[1] שהדרך הנכונה ליצור מידות - רגשות אמיתיים ונכונים היא ע"י שמגלים אותם, ומכוונים אותם לשכל. זהו תהליך של עילה ועלול. השכל יוצר את המידה, כבר לפני שהמידה נוצרה היא כלולה ונמצאת בשכל, ולאחר שנוצרה היא מכוונת ומתאימה לשכל.
ענינו בעולמות
מבואר כי בדרך כלל, כל ההשתלשלות הוא באופן של עילה ועלול, ביחם לצמצום. וכן בפרטות עולמות אבי"ע, כל ירידת האורות בתוך העולמות היא בבחינת עילה ועלול ביחס להתהוות יש מאין במלכות דאצילות.
ענינו בספירות
מבואר כי האורות היורדים מן ספירת החכמה אל הספירות שאחריה, ספירת הבינה וספירת הדעת עד ספירת המלכות, הוא באופן של עילה ועלול. מה שאין כן התהוות ספירת החכמה מן ספירת הכתר שהיא בבחינת יש מאין.
כמו כן השפעת השכל למידות היא בכללות באופן של עילה ועלול שאותו השכל עצמו הוא היורד ומתלבש במידות, כנודע שמבחינת המידות שבמוחין נמשך המוחין שבמידות.
- ↑ תניא פרק ג'