קריאת התורה ביום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==הקריאה בשחרית== | ==הקריאה בשחרית== | ||
ב[[פתיחת הארון]] הן בראש השנה והן ביום הכיפורים אומרים קודם הוצאת הספר תורה לפני "בריך שמיה" "שלש עשרה מידות" שלוש פעמים ואחר כך אומרים תפילת "רבונו של עולם מלא משאלות ליבי לטובה.."{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן}}. | ב[[פתיחת הארון]] הן בראש השנה והן ביום הכיפורים אומרים קודם הוצאת הספר תורה לפני "בריך שמיה" "שלש עשרה מידות" שלוש פעמים ואחר כך אומרים תפילת "רבונו של עולם מלא משאלות ליבי לטובה.."{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן.}}. | ||
לקריאת התורה בשחרית מוציאים ב' ספרי תורה בראשון קוראים ששה קרואים בפרשת אחרי מות המדברת אודות עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. אם חל בשבת קוראים שבעה קרואים. בספר תורה השני קוראים בעניינו של יום בספר במדבר "ובעשור לחודש"{{הערה|במדבר כט, ז}}. | לקריאת התורה בשחרית מוציאים ב' ספרי תורה בראשון קוראים ששה קרואים בפרשת אחרי מות המדברת אודות עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. אם חל בשבת קוראים שבעה קרואים. בספר תורה השני קוראים בעניינו של יום בספר במדבר "ובעשור לחודש"{{הערה|במדבר כט, ז.}}. | ||
רבותינו נשיאנו לא היו עולים לתורה בשחרית אלא רק במנחה ל[[מפטיר יונה]]. אך קרה פעם שהעלו בטעות את [[אדמו"ר הרש"ב]] בשחרית, ועלה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30 | רבותינו נשיאנו לא היו עולים לתורה בשחרית אלא רק במנחה ל[[מפטיר יונה]]. אך קרה פעם שהעלו בטעות את [[אדמו"ר הרש"ב]] בשחרית, ועלה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30; אוצר מנהגי חב"ד.}}. | ||
מפטירין בשחרית בישעיה "ואמר סלו סלו פנו דרך"{{הערה|ישעיה נז יד}} לפי שבפרשה זו נתבאר ענין תשובה ותענית{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכא א}}. לאחר ההפטרה אומרים "[[יזכור]]". | מפטירין בשחרית בישעיה "ואמר סלו סלו פנו דרך"{{הערה|ישעיה נז יד}} לפי שבפרשה זו נתבאר ענין תשובה ותענית{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכא א.}}. לאחר ההפטרה אומרים "[[יזכור]]". | ||
==הקריאה במנחה== | ==הקריאה במנחה== | ||
גרסה מ־09:22, 2 במרץ 2021
|
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך קריאת התורה בראש השנה עם ערך זה. | ||
| אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית. | |||
קריאת התורה ביום הכיפורים ובראש השנה יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם האר"י שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו.
בראש השנה ויום הכיפורים בשעת קריאת התורה, היה אדמו"ר הרש"ב יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז הייתה הטלית על כתפיו ולראשו הכיפה[1].
מפטיר
בקריאת התורה של פסוקי המפטיר, נהגו בליובאוויטש לקרוא בנגינת הטעמים הרגילה, ולא כמנהג העולם שקוראים גם את המפטיר בנעימת הימים הנוראים[2].
בימים נוראים יש ניגון מיוחד לקריאת התורה, ובכל תפוצות ישראל, גם בבתי הכנסת של חב"ד, קוראין בניגון של ימים נוראים בין בספר תורה הראשון ובין בספר תורה השני, למפטיר.
עם זאת, בליובאוויטש שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר תורה השני למפטיר שבקריאת ראש השנה, וכן המפטיר של יום הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים.
ר' מרדכי שוסטרמן, הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי, שאל את רבי יעקב לנדא אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי![3]
הקריאה בשחרית
בפתיחת הארון הן בראש השנה והן ביום הכיפורים אומרים קודם הוצאת הספר תורה לפני "בריך שמיה" "שלש עשרה מידות" שלוש פעמים ואחר כך אומרים תפילת "רבונו של עולם מלא משאלות ליבי לטובה.."[4].
לקריאת התורה בשחרית מוציאים ב' ספרי תורה בראשון קוראים ששה קרואים בפרשת אחרי מות המדברת אודות עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. אם חל בשבת קוראים שבעה קרואים. בספר תורה השני קוראים בעניינו של יום בספר במדבר "ובעשור לחודש"[5].
רבותינו נשיאנו לא היו עולים לתורה בשחרית אלא רק במנחה למפטיר יונה. אך קרה פעם שהעלו בטעות את אדמו"ר הרש"ב בשחרית, ועלה הן בשחרית והן במנחה[6].
מפטירין בשחרית בישעיה "ואמר סלו סלו פנו דרך"[7] לפי שבפרשה זו נתבאר ענין תשובה ותענית[8]. לאחר ההפטרה אומרים "יזכור".
הקריאה במנחה
| ערך מורחב – מפטיר יונה |
בקריאת התורה שבתפילת מנחה, מוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשים בפרשת עריות[9] עד סוף הפרשה, שמי שיש עבירה בידו יפרוש מהן, לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו והשלישי מפטיר ביונה לפי שיש בו כח התשובה ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה ונוהגים לסיים ההפטרה במיכה מי אל כמוך כו'[10].
ואחר ההפטרה מנהגנו שלא לברך רק שלש ברכות אבל אין אומרים "על התורה ועל העבודה" לפי שכבר נגמרה עבודת היום קודם המנחה.
רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים[11].
הערות שוליים
- ↑ רשימות דברים, ב, עמ' קב.
- ↑ מר' רפאל כהן.
- ↑ מז'לובין לניו יורק (ספר), עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרב מרדכי שוסטרמן, שהיה הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי].
- ↑ סידור אדמו"ר הזקן.
- ↑ במדבר כט, ז.
- ↑ ליובאוויטש וחייליה עמ' 30; אוצר מנהגי חב"ד.
- ↑ ישעיה נז יד
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכא א.
- ↑ ויקרא יח
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכב ד
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, תשרי, עמ' רל"ד ובהנסמן שם
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
| יום הכיפורים |
|---|
| ערב יום כיפור |
| כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים |
| סדר התפילות |
| כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור |
| ענינים כלליים |
| אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם |
| קרבנות היום |
| הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור |
| ניגונים ליום כיפור |
| ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון |