ד

האות ד
אותיות האל"ף בי"ת
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
	ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ   נקודות אָ אַ אֵ אֶ אְ   וׂ אֻ וּ אִ

האות ד' (דל"ת \ דָּלֶת) היא אות הרביעית מבין אותיות של לשון הקודש.

גומל דלים

חז"ל אמרו כי גימ"ל דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות גימ"ל מורה על ספירת היסוד המשפיעה לדל"ת המורה על ספירת המלכות.

עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה יו"ד נעשית היא אות ה"א.

ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.

צורת הד' כמקבל

על פי ספר התמונה אות זו "יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפילה, והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה". כוונתו ככל הנראה כי אות זו מרמזת למידת המלכות בשעה שמקבלת את ההשפעה ממידת היסוד על ידי אות ג המורה להשפעה (כמבואר בערכו), על ידי התפילה שהיא שורש ההשפעה.

בעמק המלך מבואר: "אות הדלית, נקודתה [היוד] נתפשטה לרחבה, וישבה בגבולה, ואחר כך נתרבה אורה וירד ממנה, מסוף רוחב הקו הראשון, קו שני למטה דרך ישר. ואם תאמר למה נתפשט השני באופן זה, ולא נתארך כמו הג' וכמו הב'. אלא היא הנותנת, להיות שראתה הצער שהיה לב' וג' שהאריכו ויצאו חוץ מגבולם והוצרכו להתכפל, לכן היא לא רצתה לצאת חוץ לגבולה, ואותו האור שהיה ראוי להתפשט למטה נתפשט מצדדיה בעצמה, ונתעבה יותר מקו של ב' ושל ג'". מבואר מכך כי בחינתה של האות הד' כמקבל היא מחשש ההתפשטות יותר מהצורך הנגרם לבחינת ההשפעה, שיכול להגרם מכך השפעה לחיצונים. לכן בחרה האות ד' בהנהגה של ביטול גמור שהיא ספירת המלכות.