ע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערה| " ב־"{{הערה|") |
מ (←פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות| | {{אות| | ||
|תמונה=[[קובץ:עין.jpg|150px|מרכז]]}} | |תמונה=[[קובץ:עין.jpg|150px|מרכז]]}} | ||
'''ע''' היא אחת מכ"ב [[אותיות]] הא"ב מספרה הוא 70. | '''ע''' ('''עי"ן''') היא אחת מכ"ב [[אותיות]] הא"ב מספרה הוא 70. | ||
==צורתה== | ==צורתה== | ||
כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע הרב או"ח סימן לו}}: ע: יהיה ראש הראשון כעין [[יו"ד]] שפניה מעט למעלה, וגופה יהיה בעמידה כדי שיוכל להסמיך אות אצלה, וראש הב' הוא כמו [[זיי"ן]] עומד בה מטעם שנתבאר למעלה שם, אבל על פי קבלת האר"י ז"ל יהיו ב' קוין של העייני"ן שבתפילין כשתי [[ו|ווי"ן]] ישרות: | כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע הרב או"ח סימן לו}}: ע: יהיה ראש הראשון כעין [[יו"ד]] שפניה מעט למעלה, וגופה יהיה בעמידה כדי שיוכל להסמיך אות אצלה, וראש הב' הוא כמו [[זיי"ן]] עומד בה מטעם שנתבאר למעלה שם, אבל על פי קבלת האר"י ז"ל יהיו ב' קוין של העייני"ן שבתפילין כשתי [[ו|ווי"ן]] ישרות: | ||
גרסה מ־21:34, 13 בינואר 2021
| האות ע | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | |||||||||||||||||||||||||||||
| אותיות האל"ף בי"ת | |||||||||||||||||||||||||||||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ||||||||||||||||||||||||
| ז | ח | ט | י | כ | ל | ||||||||||||||||||||||||
| מ | נ | ס | ע | פ | צ | ||||||||||||||||||||||||
| ק | ר | ש | ת | ||||||||||||||||||||||||||
| אותיות סופיות | |||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||
| נוטריקון - חילופי אותיות | |
|---|---|
| אתב"ש · אלב"מ · אכב"י · רל"א שערים · גימטריא · כתב מזוזה | |
| סוגי אותיות | |
| אתוון רברבין · אתוון זעירין · תגים המחשבה · הדיבור · החקיקה · הכתיבה רשימו · אש שחורה · אש לבנה | |
ע (עי"ן) היא אחת מכ"ב אותיות הא"ב מספרה הוא 70.
צורתה
כותב אדמו"ר הזקן[1]: ע: יהיה ראש הראשון כעין יו"ד שפניה מעט למעלה, וגופה יהיה בעמידה כדי שיוכל להסמיך אות אצלה, וראש הב' הוא כמו זיי"ן עומד בה מטעם שנתבאר למעלה שם, אבל על פי קבלת האר"י ז"ל יהיו ב' קוין של העייני"ן שבתפילין כשתי ווי"ן ישרות:
רמזיה
שני הראשים של האות ע' וצ מבוארים על פי ספר "טעמי המצוות" למקובל בן פרחי, לשני הצינורות שיש למידת היסוד, אחת לקו הימין ואחד לקו השמאל. סברא זו מובאת ב"פרדס רמונים" לרמ"ק[2] שהוסיף על כך: "וטעם היותו בצדיק ב' נקבים האלו, הוא מפני שצדיק היה המנהיג המשפיע לעליונים ותחתונים לפנימים ולחצונים ובו היה תלוי מזון לכל הנבראים ימיניים ושמאליים קודם המיעוט, וגם מדי עלות המלכות אל מקומה הרמתה אל בעלה ששם ביתה יושבת בראש פנה כאשר יתבאר בשער המיעוט אז יוכרח היות הצדיק זן את העולם ואז יושפעו הנבראים על ידי ב' נקבים אלו האחד אל המזון לבני ההיכל והשני המותר לכלבים." ומבאר במקום אחר ענין זה של השפעה לכלבים שהוא סוד נעלם בקבלה.
באופן אחר מורות שני הראשים של הע' לשני העינים, וכמשמעות האות "עין".