אברהם פרשן

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לשון סיפורית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב פרשן לצד הרבי בכניסה ל-770

הרב אברהם פרשן (פרושנובסקי) (כ"ב בתמוז תר"ע - י"א אייר תשמ"ו) היה חסיד ומקושר לרבי, זכה להיכנס ליחידויות רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור הרבי במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב"ד. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי בהתוועדויות.

תולדות חיים

הרב אברהם פרשן נואם

נולד ביום כ"ב בתמוז תר"ע בעיר לודז' שבפולין, לאביו הרב ר' דוד, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולאמו מרת מיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 למהר"ל מפראג.

לאחר נישואיו בשנת תרצ"ג (1933) עלה ארצה והתיישב במרכז תל אביב. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ"ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית למרת איטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות בירושלים (אחות הצדיק הירושלמי רבי אשר פריינד). לאחר נישואיו עבר להתגורר בירושלים. מאשתו השנייה נולדו שני ילדים נוספים.

בשנת תרצ"ט (1939) הקים הרב אליהו כי טוב (הרב אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב אוריאל צימר, הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י (ר"ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא"י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר). לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב אברהם פרשן.

פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה שכונה מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות.

על אף חילוקי הדעות של פאג"י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם כל גדולי ישראל בארץ הקודש, וביניהם עם האדמו"רים מלעלוב, בעלז, גור ואדמו"רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם הגאון מטשעבין וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו"ר "הלב שמחה" מגור.

בשנת תש"ז (1947) כאשר הרב פרשן טס מארץ ישראל לאירופה חלה תאונה והמטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב"ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך בפוקינג וסייעו בידו להשיג אוכל כשר.

כשחזר ארצה רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החליט לתמוך במשפחת האדמו"ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו"ר, רבי דוד בידרמן.

בשנת תש"ח (1948) לכשהוקמה ממשלת החירום הראשונה בראשות דוד בן גוריון, מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה דב יוסף, והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שונה שמו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שנדרש משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.

בשנות הראשית של המדינה, אירע ובנו ר' דב פרשן, שפעל במסגרת ארגון דתי-קנאי, נטל חלק באירוע למען קודשי ישראל שגרם למאסרו יחד עם הרב מרדכי אליהו, (לימים הראשון לציון), והמשטרה מנעה פגישת עורך דין עם העצורים. הרב פרשן הבין כי עליו לפעול בצורה שונה, ויצר מהומה ברחוב בתואנה כלשהי, והחל לזרוק כסאות לכל עבר בבית קפה בסמיכות לבית המעצר. עד מהרה הגיעו למקום שוטרים שעצרוהו. הוא נלקח אחר כבוד לבית מעצר בו נכלא גם בנו, וכך יכל להיפגש עם בנו.

הרב פרשן (שני משמאל) באמירת סליחות אצל הרבי (אלול תשל"ז)

הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב שמחה גורודצקי, לקראת התוועדות עם הרבי. לשמאלו הרב זלמן שמעון דווארקין, מימינם הרב אברהם מאיור (דריזין)

הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה מנחם בגין (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה"ל. (משמאל) הרב ישראל ליבוב

בשנת תשי"ד (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה.

כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו בארצות הברית. הוא הגיע לחצרות האדמו"רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה.

לבסוף הגיע גם ל-‏770 בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך השבת בבית חיינו, השתתף בהתוועדות ונכנס למחרת ליחידות, הדברים השפיעו עליו רבות והוא נהיה בעקבות כך חסיד חב"ד. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג"י.

פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות "כעצת זקנו\זקנה הרא"פ", וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים.

זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל"ן.

נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב"ד, ותרם אף שליש מהסכום לבניית שיכון חב"ד בלוד, כמו כן פעל רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.

על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא הרבי (לפני הרב שניאור זלמן גוראריה) כי ממנו יוכלו אנ"ש ללמוד איך נותנים צדקה.

בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו בי"א ניסן, בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל"ז (1977) בהתוועדות י"א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב770 עבור הרבי למשך כל השנה.

הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות רבות בהוראת הרבי, מרביתן עלומות. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו"רים וראשי ישיבות ידועים, (כגון הרב יצחק יעקב ווייס גאב"ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ועוד) במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו"רי גור עימם היה מקורב ביותר, והוא זה שהביא לראשונה את רבי יעקב אלתר האדמו"ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים גם לאישים שאינם רבנים, ומדי פעם זכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות בעניין מיהו יהודי, ובנושאים אחרים.

בי"א באייר תשמ"ו (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתפו קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי ארצות הברית וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. לפי בקשתו הוטס ארונו לארץ הקודש, הלווייתו עברה ליד ישיבת "תומכי תמימים" בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה.

בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.

משפחתו

מאשתו הראשונה:

• דוב, נפטר בשנת תשנ"ח.
• אסתר חנה בידרמן, כלתו של האדמו"ר מלעלוב ואמו של השליח הרב יעקב יצחק בידרמן, קווינס, ניו יורק.

מאשתו השנייה

• יהושבע, נפטרה בשנת תשע"ז.
• יוסף שאול, טורונטו, קנדה.