פרשת שקלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==זמן קריאתה== | ==זמן קריאתה== | ||
קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל ב[[שבת]], מוציאים שלושה [[ספר תורה|ספרי תורה]], קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא{{הערה|מגילה שם.}}. | קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל ב[[שבת]], מוציאים שלושה [[ספר תורה|ספרי תורה]], קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא{{הערה|מגילה שם.}}. | ||
==הפטרת שקלים== | ==הפטרת שקלים== | ||
מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}. | מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}. | ||
גרסה מ־16:46, 3 בינואר 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
פרשת שקלים הינה פרשת "כי תשא"[1], שבה מצות מחצית השקל. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונת שבת שקלים, על שם הפרשה.
זמן קריאתה
קוראים בראש חודש ראשון של אדר, לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות[2] יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש[3], ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים[4]. כאשר ראש חודש אדר חל בשבת, מוציאים שלושה ספרי תורה, קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא[5].
הפטרת שקלים
מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן[6], מן "ויכרות יהוידע את הברית"[7], לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"[8], לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין הפטרה, מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש[9].
בתורת החסידות
בשיחה של הרבי[10]מובא ביאור השייכות המיוחדת של פרשת שקלים למשה רבנו:
בכדי שנתינת מחצית השקל תהיה מצד עצם הנפש, "כופר נפשו" – יש צורך בפעולתו של משה[11], כי דוקא משה יכול לעורר בחינת היחידה שבנפש, שזהו הנשיאת ראש בני ישראל.
וזהו הטעם שבפרשת שקלים דוקא שאל משה להקב"ה מה יהיה בדורות הבאים[12] – כיון שלצורך נתינת "כופר נפשו", עצם הנפש, מוכרחת פעולתו של משה דוקא.
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ שמות ל יא-טז.
- ↑ בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.
- ↑ מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.
- ↑ ספר החינו, מצוה קה.
- ↑ מגילה שם.
- ↑ תוספתא פ"ג.
- ↑ מלכים ב, יא-יז.
- ↑ מלכים ב, יב א.
- ↑ שבלי הלקט קצג.
- ↑ שיחת פרשת ויקהל - פרשת שקלים, שבת מרכים חודש אדר ב' ה'תשי"א
- ↑ שאליו נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל"
- ↑ "משאני מת"